פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פד א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־18:35, 14 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר פד א

סעיף א

מציאת האשה, לבעלה (משנה כתובות סה,ב); ואם היא ספק מגורשת, מציאתה לעצמה (משנה וגמ' ב"מ יב).

עיין בסימן פ,א שלדעת ר' האי אם עשתה מלאכה בלילות שייך לבעל, ואם עשתה כמה מלאכות יחד שייך לאשה; לדעת ר"ח הכל לאשה; לדעת הרי"ף, הרמב"ם, השו"ע והחזו"א הכל לבעל; ולדעת הב"ח, הח"מ והב"ש נוהגים שלא להוציא מהאשה שום העדפה שע"י הדחק, כיוון שיכולה לומר קים לי כר"ח, וכתבו הח"מ והב"ש שה"ה במציאה שמוצאת ע"י הדחק, והוסיף הב"ש שמ"מ אם תפס אין מוציאין מידו, ואפילו אם אינו מעלה לה מעה כסף[1]. ואמנם לפי רש"י כל מציאה דינה כהעדפה שע"י הדחק בגלל שרוב המציאות באות ע"י הדחק, אך הרא"ש כתב שדוקא מציאות שבאו ע"י הדחק.

איני ניזונת ואיני נותנת מציאה: רמ"ה: רשאית לומר כן. טעם התקנה הוא שלא תהיה איבה, כדי שיזונה, וכשאינה ניזונת לא אכפת לנו שתהיה איבה.

רא"ש: אינה רשאית. כיוון שעושים כן ברשות, אנו חוששים לאיבה[2]. הב"ש הביא המחלוקת, וכן הב"ח כתב שאינו כדאי להכריע.

ח"מ: מכריע שהיא רשאית לומר איני ניזונת ואיני נותנת מציאה, אולם כשהוא אומר לה צאי מעשה ידייך, חייבת לתת לו מציאתה. והוסיף, שיתכן שלא נחלקו. עיין בסיכום לסי' פ,א שהמל"מ כתב שיכולה לומר קים לי כרמ"ה.

ט"ז: העמיד דברי הרמ"ה בבעל עני שבפועל אינו זן אותה ובכך לא שייך איבה, אך באומרת איני ניזונת ואיני עושה נחשבת כניזונת ומשום איבה מציאתה לבעלה.

מתוך הספר יאיר השולחן

הערות שוליים

  1. הבית יעקב הקשה כיצד עדיף ממותר, עיין שם ביישובו.
  2. נראה שלדעתו החשש מאיבה עומד בפני עצמו ואינו רק שמא לא יזונה.