פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צג י
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י
בד"א, כשמכרה או משכנה או מחלה כל הכתובה, עיקר ותוספת. אבל אם שיירה מקצת, נזונתא (כחכמים כתובות צז,ב), אפילו לא שיירה אלא התוספות או מקצתוב (נד,ב ע"פ תוס' ורא"ש). ומיהו אם ירצו היורשים, יפרעו לה מה ששיירה ויפטרו ממזונותיהג. וכל המוכרת או מוחלת סתם, מכרה ומחלה התוספת עם העיקרד (רא"ש).
א. שיירה מקצת: טעמם של חכמים הוא שאומרים מקצת כסף ככל כסף, ור' שמעון חולק וסובר שלא אומרים.
ב. כך ביארו את הנאמר בכתובות נד,ב: "תנאי כתובה ככתובה דמי, נפק"מ למוכרת ולמוחלת".
ג. לפרוע מה ששיירה: ב"ש – מבאר שאין הכוונה שרשאים לפרוע השאר בעל כרחה, אלא שרשאים לומר שאינם מסכימים לפרוע מקצת אלא או הכל או כלום. וכ"ש שאם פרעו מרצונם מקצת אינם רשאים לפרוע השאר בע"כ.
מקצת נדוניא: ב"ש – מדובר כאן דוקא על מקצת הכתובה אך אם תובעת מקצת נדוניא חייבים לפרוע מקצתה.
ד. נדוניא: עיין בסיכום לסימן קה,ד אם המוחלת סתם מחלה גם על הנדוניא.
מתוך הספר יאיר השולחן