פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צז א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א
המושיב אשתו חנונית, או שמינה אפוטרופא, משביעה אפי' בטענת שמא של שתי כסף. אבל אם אינה נושאת ונותנת, אלא שמתעסקת בצרכי הבית בפלכה ובעיסתה כדרך כל הנשים, אינו יכול להשביעה בטענת שמא.
הח"מ והב"ש הקשו שבסעיף הבא סובר שהעיקר כדעת הרא"ש שאינו יכול להשביעה עד שתתבע כתובתה, וכאן משמע שאף בלא שתבעה, ודחקו ליישב שמדובר בסעיף זה שתבעה כתובתה, והוא מודה שלא התפיסה צררי (אחרת מתוך שנשבעת שלא התפיסה יכול לגלגל עליה אפילו על פלכה ועיסתה) אך רוצה להשביעה שלא מעלה בהיותה חנוונית או בעיסתה. ופסק השו"ע כדעות הסוברות שעל החנוונות יכול ועל עיסתה אינו יכול. ראה מחלוקת ראשונים בכך בסע' הבא.
מתוך הספר יאיר השולחן