פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קנג א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א
המוצא גט אשה בשוק, אם האשה נותנת סימן, שאומרת: נקב יש בצד אות פלוני, ואומרת שכבר נתגרשה בו וממנה נפל, יחזירוה לה, אפי' אם הבעל מכחישה ואומר שממנו נפל ולא גירשה מעולם אלא שצווה לכתבו ועדיין לא נתנו. אפי' אם גם הוא נותן בו סימן (ב"מ כח,א). ואם אינה נותנת בו סימן, והבעל מכחישה, לא יתנוהו לא לו ולא לה. ואם הבעל מודה שכתבו, ואומר שיתנוהו לה להתגרש, במקום ובשעה שראוי להחזיר, דליכא למיחש שמאחר נפל על פי מה שנתבאר בסימן קל"ב, יתנוהו לה ותתגרש בו מעתה. ואם לאו, לא יתנוהו לה (ב"מ יח,ב). ואם הוא מודה שנתגרשה בו, והיא שואלת אותו לגבות בו כתובתה, והוא אומר שכבר פרעה והחזירתו לו וממנו נפל, מחזירו לה, אפי' אינה אומרת: נקב יש בצד אות פלונית, רק בשאר סימן שאינו כל כך מובהקא, כגון שאומרת: כך וכך אצבעות באורך הגט או ברחבו, או שאומרת מדת החוט הקשור בו. אבל אם אמרה: הגט היה ארוך או קצר, ואינה מכוונת מדתו, או החוט לבן או שחור, או שאמרה שהוא מונח בחפיסה או בדלוסקמא, אינו סימן להחזירה לה על ידו (טור).
א. סימן שאינו כ"כ מובהק:
רש"ל,דרישה,ב"ח,ב"ש – מוסב על תחילת הסעיף, כלומר, גם בויכוח אם נתגרשה מספיק סימן כזה והנאמר שם "נקב בצד אות" לאו דוקא. כמבואר ברא"ש. ואף שתוכל להינשא ע"י הגט ולכאורה לאיסורי דאורייתא צריך סימן מובהק, כאן גם ללא הגט אשה נאמנת לומר נתגרשתי, וא"כ הגט עצמו לא מהווה נפק"מ לדאורייתא. ומוסיף הב"ש, שיתכן שגם למחמירים בסי' יז,ב שבזה"ז אינה נאמנת משום שרבתה החוצפה, כאן שהסימנים מסייעים לה נאמנת.
מתוך הספר יאיר השולחן