פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פב א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א
נדרה שלא להניק את בנה, כופין אותה ומניקתו (כב"ה כתובות נט,ב) עד שיהיה בן כ"ד חדש, אחד הזכר ואחד הנקבה (ס,ב).
אם אסרה הנאת הנקה על עצמה הנדר חל. הח"מ כתב שעליה לשכור מינקת, ואילו הב"ש חלק וכתב שאם יכל להפר ולא היפר פטורה, כיוון שקי"ל הוא נותן אצבע בין שיניה. וכן אם הכניסה שתי שפחות חל הנדר. ואם אמרה איני ניזונת ואיני עושה, תלוי במחלוקת התוס' והר"ן בסי' פ,טו אם האומרת כן נפטרת רק מטוויית צמר או גם משאר מלאכות. וכתב הב"ש, שאם אינו רוצה לזון אותה, שאז הברירה בידה לכוף אותו שיתן לה מזונות או שיגרשה, לכו"ע אינה צריכה בינתיים להניק ולא לעשות שום מלאכה.
אשה שהוחזקו בניה למות מההנקה: חכ"צ,חת"ס – אינה אסורה מלהניק ללא עדות רופא שחלבה מסוכן, ושונה ממילה ומאשה קטלנית, כיוון שכל שלא הוזכר בש"ס אין לחוש כי חזקה שלא היו שותקים חז"ל מלהזהירנו על חיי נפש. וכתב החת"ס, שאף ע"פ רופא צ"ע אם אפשר לכפות הבעל לשכור מינקת, או שמועיל רק לענין לחוש לנפשות ולא להוציא ממון, וא"כ ישכרו מינקת מקופת הציבור.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.