פצוע דכא

אדם שאשכיו (שניהם או אחד מהם) פגועים קשות ואינו יכול להוליד.

אסור ל"פצוע דכא" לבוא בקהל, כלומר: לשאת אשה מישראל, שנאמר: "לא יבוא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה'".

ברם, מותר לו לשאת גיורת או שפחה כנענית משוחררת, שכן גרים ומשוחררים אינם בכלל קהל - "קהל גרים אינו קרוי קהל".

אין "פצוע דכא" פסול מלבוא בקהל אלא כשאשכיו נפגעו בידי אדם, אבל אם נפגעו בידי שמים, כגון שנולד כך - ויש אומרים: אף אם נפגעו כתוצאה ממחלה - הריהו כשר לבוא בקהל.