פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט ר ח

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט ר ח

סעיף ח[עריכה]

הכניס הלוקח את החמורים לביתו עם התבואה שעליהם, אותה משיכה אינה כלום, אפילו אם פסק הדמים ומדד המוכר על החמורים, לא קנה. ויש מי שאומר שאפילו מדד לוקח על החמורים, לא קנה, שלא נתכוין למשיכה ולקנות במדידה זו, דלמדידה בעלמא נתכוין. ויש חולקין וסבירא להו דאם מדד לוקח קנה, וכמו שנתבאר. (ב"ב פה,ב).

עשה קנין ללא כונה לקנות על ידו:

יבמות נב,ב: עודר בנכסי הגר וכסבור שלו הן, לא קני.

ב"ב מא,א: רב ענן שקל בידקא בארעיה, אזל הדר גודא בארעיה דחבריה; אתא לקמיה דרב נחמן, א"ל: זיל הדר. והא אחזיקי לי! א"ל: כמאן? כר' יהודה ור' ישמעאל דאמרי: כל בפניו לאלתר הוי חזקה, לית הלכתא כוותייהו.← אם היה שכנו מוחל היה קונה, למרות שבשעת הקנין חשב שהשדה שלו.

ראב"ד,רשב"א,קצות ערה,כה: כשיש דעת אחרת מקנה - קנה, למרות שלא התכוון לקנות. ואם התכוון לא לקנות - לא קנה. ומוסיף הקצות שדעת אחרת מקנה מועילה לעושה קנין ללא כוונה וכן לקטן שאין לו דעת מדין זכין^[1], ולכן אינה מועילה עבור גוי, לפי שאין זכייה לעכו"ם. לגבי אם התכוון לא לקנות רואים מהרשב"א שלא קנה, מכך שנימק שמשיכה אינה קונה ברה"ר אע"פ שמסירה בכלל משיכה ומסירה קונה ברה"ר, משום שבמשיכתו גילה דעתו שאינו מתכוון לקנות במסירה.

ראב"ד: כתב אצלנו לגבי לוקח שמדד שלא קנה כיוון שלא התכוון לקנות במדידה.← גם כשיש דעת אחרת לא קנה.

טור: לוקח שמדד קנה.

שו"ע: אם מדד המוכר לא קנה, ויש מי שאומר שאפילו מדד לוקח לא קנה.

רמ"א: הביא בסעיף הקודם את שתי הדעות (לגבי לוקח שמדד), וכאן השלים את הדעה שלא הובאה בשו"ע.

צמח צדק,עבודת הגרשוני: כתבו לגבי הקנאת פרה לגוי ע"מ להפקיעה מבכורה, שכל שלא התכוון העכו"ם לקנותה במשיכתה לא קנה.

קצות: דברי הראב"ד סותרים, והיו שני ראב"ד. ותמה על הצ"צ ועבודת הגרשוני שחלקו על הראב"ד והרשב"א, ולבסוף מיישבם ששאני גוי לפי שאין זכייה לגוי.

נתיבות: דברי הראב"ד אינם סותרים ומתיישבים גם עם דברי הצ"צ ועה"ג. הנתיבות כתב שני תירוצים:

א. דעת מקנה מועילה דוקא במקרה שהמקנה מתכוון להקנות בכך, ואז אע"פ שאין כונה לקונה מ"מ יש כונה של המקנה.

ב. בנוסף לתירוץ הראשון, יש לחלק בין מתנה למכר. במתנה כוונת המקנה מועילה משום שהקונה ודאי רוצה לקנות, אך במכר גם כוונת המקנה לא מועילה כי אולי הקונה לא רוצה עדיין לקנות, כדי שיוכל עוד לחזור בו.

הנתיבות בס"ק טו כתב שדוקא כשהגביה בידו קונה שלא מדעתו, דלא גרע מחצרו שקונה שלא מדעתו, אבל בשאר קנינים כגון חזקה לא קונה. ולא הבנתיו, הרי לפי מה שכתב לעיל כיון שיש דעת אחרת מקנה קונה בכל הקנינים, שהרי ראית הראב"ד היתה מקנין חזקה (רב ענן).

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]