פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצג ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
שלח לו פקדונו ע"י אחר, בין שא"ל: הולך לו, או: תן לו פקדונו, חייב באחריותו עד שיגיע ליד הבעלים, כיון שבעל הפקדון לא עשאו שליח להביא לו. לפיכך אם בא לחזור וליטול מיד השליח, רשאי. בד"א, שלא הוחזק הנפקד כפרן. אבל הוחזק כפרן, זכה השליח מיד בשביל המפקיד, ואין הנפקד יכול לחזור וליטלו מידו; ומ"מ חייב באחריותו עד שיגיע ליד המפקיד (וע"ל סי' רצ"א סכ"א אם החזיר לאשת המפקיד). ויש מי שאומר דה"ה נמי אפילו לא הוחזק כפרן אלא שהיה רגיל בעל הפקדון להפקיד לזה שהופקד אצלו עתה באחרונה. וכן נמי אי שדר ליה: פלניא גברא מהימנא הוא, אע"ג דלא פטריה אינו יכול לחזור בו וחייב באחריותו.
ברייתא בגיטין יד,א: הולך לפלוני פקדון שיש לו בידי תן לפלוני פקדון שיש לו בידי חייב באחריותו, ואם בא לחזור אינו חוזר.
גמרא: מדובר בהוחזק הנפקד שקרן, דאנן סהדי דניחא ליה לבעליו שיצא מתחת ידו, ולכן אינו חוזר (אחרת, יטען אין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר).
סמ"ע – אע"פ שבמתנה ובשאר ענינים הולך לא הוי כזכי, מ"מ בהלואה ופקדון, כיון שהממון כבר של המפקיד, בלשון כלשהי זוכה, לענין שאם הנפקד הוחזק כפרן, לא יוכל לחזור בו (ובהלואה אפילו כשלא הוחזק כפרן).
ר"ן,שו"ע: ה"ה כשלא הוחזק כפרן, אבל רגיל הבעלים להפקיד אצל השליח, או אם שלח לו שפלוני אדם נאמן.
סמ"ע: דוקא כשלא רגיל להפקיד אצל הנפקד (המשלח), אחרת מאי אולמא דהאי מהאי.
ש"ך: גם כשרגיל להפקיד אצלו, כיון שסו"ס לא יכול לומר, אין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר.
הקצות התקשה, למה חייב באחריותו במקרים אלו, הרי השו"ע פסק כרמב"ם שהמוסר לב"ב ופשעו פטור, וה"ה למוסר לאדם שרגילים הבעלים להפקיד אצלו (כדעת הש"ך, דלא כסמ"ע – עיין בסיכום על סי' רצא סע' כד).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.