הרב אהרן ליכטנשטיין

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:56, 6 במאי 2019 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אהרן ליכטנשטיין
תאריך לידה כ"ח באייר תרצ"ג
תאריך פטירה א' באייר תשע"ה
מקום פעילות אלון שבות
השתייכות ציונות דתית; אורתודוקסיה מודרנית
נושאים שבהם עסק תלמוד; הלכה; פילוסופיה; ספרות
רבותיו חותנו הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק; הרב יצחק הוטנר; הרב יעקב בוברובסקי; הרב אהרן סולובייצ'יק.
תלמידיו ראה לקמן
חיבוריו שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין ועוד.

הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין היה ראש ישיבת הר עציון באלון שבות. מרבניה הבולטים של האורתודוקסיה המודרנית בישראל ובארצות הברית, וממנהיגי האגף המתון של הציונות הדתית. בעל השקפת עולם המשלבת את ערכי לימוד תורה והלכה, עם הומניזם, ונחשב לתלמידו וממשיך דרכו של חמיו הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק. הרב ליכטנשטיין נחשב ללמדן פנומנלי, ודרכו הלימודית מושפעת וקרובה מאוד לשיטת בריסק. דוקטור לספרות אנגלית וחתן פרס ישראל למפעל חיים לשנת תשע"ד.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד בכ"ח באייר ה'תרצ"ג בצרפת לאביו ר' יחיאל ואמו בלומה. בשנת ה'תרצ"ט, כמה חודשים אחרי הכיבוש הנאצי, הצליחה משפחתו לצאת לארצות הברית. למד בגיל התיכון אצל הרב יצחק הוטנר, אצל הרב יעקב בוברובסקי ואצל הרב אהרן סולובייצ'יק. עיקר החינוך התורני שלו היה אצל הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון, ממנו קיבל הסמכה לרבנות בשנת תשי"ט ואף נשא את בתו טובה. במקביל סיים בשנת תשי"ז עבודת דוקטורט בספרות אנגלית באוניברסיטת הרווארד שעסקה בהגותו של הנרי מור. תקופה קצרה שימש כמרצה לספרות אנגלית במכללת שטרן לנשים שעל יד ישיבה יוניברסיטי, וכן שימש כראש כולל בישיבת רבנו יצחק אלחנן שבישיבה יוניברסיטי. בשנת תש"ל הזמין אותו הרב יהודה עמיטל לשמש יחד איתו כראש ישיבת הר עציון באלון שבות. הרב ליכטנשטיין נענה לבקשה, עלה לארץ עם משפחתו בשנת תשל"א, ומאז שימש כראש הישיבה עד לפטירתו, למעלה מארבעים שנה, והעמיד אלפי תלמידים, בהם רבנים ומחנכים רבים. בתפקידו זה העביר מספר רב של שיעורים בשבוע, בעיקר בתלמוד ובהלכה. שיטתו בלימוד הגמרא היא על פי שיטת בריסק. שימש גם כרקטור של מכללת יעקב הרצוג וכראש כולל גרוס בירושלים.

בשנת תשע"ד קיבל את פרס ישראל למפעל חיים.

נפטר בא' באיר תשע"ה, ונקבר למחרת בהר המנוחות שבירושלים.

הרב ליכטנשטיין תפס מקום מרכזי בהנהגה התורנית של הציונות הדתית, ונחשב לאחד מגדולי רבניה.

השקפת עולם[עריכה]

תלמידו, הרב חיים נבון, כתב עליו:

Geresh.png הרב ליכטנשטיין ידוע כגאון תלמודי והלכתי מן המעלה הראשונה, ולצד זאת - כבעל ידע מקיף ועניין רב בתחומי ידע לא תורניים, וכדוגל בתפישת עולם הומניסטית (...) שני אופקים רוחניים שונים מתמזגים בהגותו. מכורתו הרוחנית והאינטלקטואלית של הרב ליכטנשטיין היא באופן מובהק עולם הישיבות הליטאי, על התנהלותו הממשית ועל הרקע האידאולוגי שלו. אך לצד מקור זה, הרב ליכטנשטיין הושפע מאוד גם מהתרבות המערבית המודרנית והקדם-מודרנית (תוך דגש על הזרם ההומניסטי שבה), לא רק על ביטוייה המעשיים, אלא גם על גילוייה התרבותיים והערכיים. Geresh.png
– חיים נבון, ‏תלמוד תורה בהגותו של הרב אהרן ליכטנשטיין, באתר דעת, מתוך: אקדמות יז, תשס"ו

השקפת עולמו קרובה לתפיסת האורתודוקסיה המודרנית. תקופה מסוימת היה קשור לתנועת נתיבות שלום של חוגי השמאל הדתי. לאחר רצח רבין התבטא בחריפות נגד האווירה שהייתה בציבור הדתי-לאומי בתקופה שקדמה לרצח (ראה תגובת החברה הדתית לרצח רבין). עם זאת הבהיר בשעת הפולמוס על תוכנית ההתנתקות שאין הוא מביע עליה דעה, לחיוב או לשלילה, בניגוד לנסיונות תנועת מימד להציב אותו כקוטב נגדי לרבנים מתנגדי התוכנית. אף על פי כן, יצא בתוקף כנגד סרבנות.

ספרים ומאמרים[עריכה]

פרסם מספר רב של מאמרים בענייני תלמוד, הלכה והשקפה יהודית. מפורסם במיוחד מאמרו "זאת תורת ההסדר", שבו הציב תשתית הלכתית ומחשבתית לשילוב תורה ושירות צבאי במסגרת ישיבות ההסדר.

ספריו[עריכה]

  • שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין, אשר שוּכתבו (במהלך השנים) מפיו - ע"י תלמידיו:
  • באור פניך יהלכון - קובץ שיחות נבחרות המייצגות את תפיסת עולמו של הרב ליכטנשטיין. את הספר ערך הרב ראובן ציגלר, בהוצאת 'תבונות'.
  • מבקשי פניך (נכתב ע"י הרב חיים סבתו) - שיחות בנושאים אמוניים עם הרב סבתו.
  • מנחת אביב- על 36 סוגיות בש"ס. נכתב ע"י הרב ליכטנשטיין, נערך ע"י תלמידו - הרב אליקים קרומביין.
  • מוסר אביב - על מוסר אמונה ותורה. יצא לאור לאחר פטיאתו ע"י אביעד הכהן וראובן ציגלר. כולל את המאמר המפורסם "זאת תורת ההסדר".

מתלמידיו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • מאמרים אודותיו:
  • ריאיון בעיתון "בשבע", אוגוסט 2006
  • ריאיון "דרושה הרבה השקעה", שפורסם בעלון עולם-קטן באוקטובר 2008, מתוך הבלוג של הרב חיים נבון

ראו גם[עריכה]