אתחלתא דגאולה
|
|
אני מצטער אבל כל הערך אתחלת דגאולה חסר הרבה. מי ערך זאת?!
עיקר חסר מן הספר!
שמישהו מהעורכים יכניס את מאמר חז"ל (מגילה יז:) היחיד המזכיר את הביטוי הזה: "מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא" וזו אגב התשובה הכי פשוטה לשאלה ה"חרדית" - איך ייתכן שתקופתנו היא אתחלתא דגאולה אם יש כ"כ הרבה מלחמות והרוגים?...
האם עיינת ברש"י על המקום???
האם עיינת ברש"י על המקום???
כן, עיינתי - ומישהו כאן לא יודע לקרוא רש"י...
הפיסקה "תפיסתו של רש"י" מיותרת לדעתי, בעיקר מכיוון שהיא מבוססת על טעות פשוטה בהבנת דברי רש"י שם: רש"י במילים "דהאי גאולה" כלל לא התייחס לתקופת אתחלתא דגאולה, אלא לברכת הגאולה, עליה נסוב הדיון בתלמוד - ואותה גאולה שבברכה השביעית אכן איננה עוסקת בגאולת ישראל מהגלות, אלא בגאולה מצרות יומיומיות. כלומר - רש"י כלל לא פירש את הביטוי "אתחלתא דגאולה", כדרכו בפירוש התלמוד להימנע מאמירות מפורשות בנושא זה. אעיר רק שיש לי תחושה ש"חוסר ההבנה" הזה בפשט רש"י לא נובע מבורות אלא מאידיאולוגיה...
בשורה התחתונה הרשיתי לעצמי לשכתב את הפיסקה, ועדיין - לדעתי אין לה כל מקום, בדיוק כמו שאין מקום למשל ל"תפיסת בעלי התוספות" בערך על תורת הקבלה רק כי במקרה יש חצי שורה בדבריהם שמתייחסת לכך - אם יובאו מקורות נוספים בדברי רש"י, אז יהיה מקום לפיסקה כזו. אברם העברי - שיחה 14:57, 29 בנובמבר 2009 (IST)
ספרים
יש להתרכז בספרים המרכזיים. מחקתימספר ספרים של כותבים חשובים אבל משניים. --הלל. • שיחה • ב' באייר ה'תשע"א • 14:48, 6 במאי 2011 (IDT)
- קשה לשים קו בין ראשיים ומשניים. כל עוד יש מקום - מן הראוי להביא את כל הספרים החשובים בתחום (ואני מבין שאתה מסכים שמדובר בספרים חשובים). נרו יאיר • שיחה • ד' באייר ה'תשע"א • 15:11, 8 במאי 2011 (IDT)
- אינני מסכים. זו לא תחרות של 'למי יש יותר ספרים'. עם כל הכבוד לרבנים צימרמן, דדון, פרידמן וזיסברג, הם לא בליגה של הרבנים קוק, ריינס, מימון או טייכטל וכו'. אמנם זה שאני לא שמעתי על ספרים אלו אינה ראיה, אולם דומני שזה מצדיק את הדרישה ממך לנמק מה החשיבות שיש בהם דווקא.--הלל. • שיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"א • 22:53, 22 ביוני 2011 (IDT)
- אין ספק שהרבנים שהזכרת מן הדור הקודם מפורסמים יותר; אבל לטעמי הספרים של הרבנים צימרמן וכו' חשובים לא פחות מהספרים של הרב ריינס והרב מימון. אין בערך כל כך הרבה ספרים כך שמלכתחילה אין צורך לדלל את הרשימה. נרו יאיר • שיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"א • 00:22, 23 ביוני 2011 (IDT)
- אינני מסכים. זו לא תחרות של 'למי יש יותר ספרים'. עם כל הכבוד לרבנים צימרמן, דדון, פרידמן וזיסברג, הם לא בליגה של הרבנים קוק, ריינס, מימון או טייכטל וכו'. אמנם זה שאני לא שמעתי על ספרים אלו אינה ראיה, אולם דומני שזה מצדיק את הדרישה ממך לנמק מה החשיבות שיש בהם דווקא.--הלל. • שיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"א • 22:53, 22 ביוני 2011 (IDT)
דעתו של הרבי מליובאוויטש
אני מתכון להכניס בקרוב את הקטע דלקמן לתוך הערך, אם למשהו יש השגות על הנכתב אני מעוניין לשמוע:
רבי מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מליובאוויטש) התנגד בנחרצות להגדרת מדינת ישראל כאתחלתא דגאולה וראה בכך משיחיות שקר המביאה לאסונות.
יסוד ההתנגדותו לרעיון 'אתחלתא דגאולה' הוא מדברי הרמב"ם בסוף הלכות מלכים, שם מונה הרמב"ם את סדר התגלותו מלך המשיח אשר קודם יבנה מקדש במקומו ולאחר מכן יקבץ נדחי ישראל, ובהסתמך ע"כ שסדר דבריו של הרמב"ם מדויק הוא, א"כ כל עוד לא נבנה בית המקדש בירושלים, אי אפשר לראות בשיבת היהודים לארצם מעשה המתקשר לגאולה.
במכתב שכתב לרב שלמה יוסף זוין, הוא כותב שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית הקץ,
ובאגרת נוספת לאותו הנמען:
ראיתי בזה – הכרזת "אתחלתא דגאולה" – ענין של סכנה, כי זהו הביאור היחידי ש(לע"ע) מצאתי על ענין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו נסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו באה"ק ת"ו וג"כ באופן בלתי טבעי כנ"ל, הי"ד. והביאור הוא על דרך שראו בכל פעם שקם משיח שקר והסית ומשך את מישהו אחריו – נסתיים הדבר בקרבנות ר"ל. על דרך זה הוא גם בנוגע להרעיון שהגאולה כבר התחילה. [ואף שהמצב נסי והצלה וגדולה של מליונים מישראל, אבל – אין זה הגאולה מהגלות הרביעי, ואדרבה – על פי כל הסימנים זהו – ירידה למטה יותר בחושך הכפול ומכופל דגלות זה, דאומרים לחושך אור וכו']. ועונש המר הוא – דנפל עוד חלל בישראל ועוד קרבן באה"ק ת"ו ועוד, הי"ד.
פרופ' ישראל אלדד כתב במאמר ב"ידיעות אחרונות" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש: "כאשר ניסיתי להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא דגאולה... חל מפנה מפתיע בטון דיבורו, אף הלם באגרופו על השולחן והפטיר: הרב קוק טעה".
אחד מרבני חב"ד, הרב שלום דב וולפא, ליקט וערך את דעתו זו של הרבי מליובאוויטש בספר בין אור לחושך שיצא לאור לאחר ההתנתקות.--חדר סי 22 - שיחה 23:04, 5 באוקטובר 2014 (IDT)
- זהו קטע מפורט המתאים לחב"דפדיה. עבור חסידיו חשוב מאוד לדעת מה הייתה דעתו בכל נושא בעולם, אבל לא כך באנצקילופדיה כללית. אצלנו צריך להזכיר את הרבי מלובביץ' בערכים העוסקים בתחומים שבהם בלט במיוחד, כמו ערכי חב"ד (ויש אצלנו עשרות אם לא מאות כאלה) וכן משיחיות. בתחום האתחלתא דגאולה הוא לא בלט, לא לחיוב ולא לשלילה, גם אם הביע את דעתו בעניין כמה פעמים בשיחות אישיות (ואפילו יותר מזה). נרו יאיר • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ה • 00:24, 6 באוקטובר 2014 (IDT)
דעת הרב אהרון ליכטנשטיין
נכתב כי "הקב"ה יכול ליצור יש מאין מתי שהוא רוצה, אבל אני מדבר במונחים של הרמב"ם על תהליכים היסטוריים חברתיים והתפתחותיים ועד כמה שאני יכול לראות אנחנו די רחוקים מזה" ונדרש מקור. מצאתי את הקישורים הבאים(פה ופה), שאינם מקור ישיר, ולכן איני יודע האם הם מהווים מקור. דעתכם?
המתנגדים לשיטה זו
מכיוון ומשתמש ילקוט השבעתי אתכם העלה מקודם רשימה של מתנגדים לשיטה, אך הייתה בעיה ברשימה, שכן זו הכילה דעות ולא ספרים, אני מביא כאן את כל הרשימה, אולי היא תסייע בהמשך:
- הרב שלום הלפרין מוואסלוי, נר ישראל ריז'ין ח"ו, עמ' רצ"ב; על צדיקים ועל חסידים ח"א, גבורה שבמלכות, האדמורי"ם זצוק׳׳ל לבית וואסלוי
- הרב יוסף יצחק שניאורסון מחב"ד, קונטרס ב' ניסן, תרצ"ג
- הרב יואל טייטלבוים, ויואל משה, (לעיון נוסף ראה שו"ת דברי יואל ח"ב, חלק אה"ע, סי' קיח', אות ז, עמ' תמא-תמג; שם, סי' קכה', אות ב', עמ' תעו'; דברי יואל על המועדים, יוה"כ, עמ' שכ"ח)
- הרב ישעיה אשר זעליג מרגליות, ספר אשרי האיש, סי' ט' שוא לכם משכימי קום (תה' קכ"ז), דף מא ע"א; עמודי ארזים, הקדמה, עמ' ד' – עמ' ז'
- הרב יעקב ישראל קיינבסקי 'הסטייפלר', קריינא דאגרתא, חלק א', אגרת רג', עמ' ריט-רכב, ל* הרב שמואל דוד הכהן מונק, (מובא כמו"כ בקונטרס שאלות ותשובות באין חזון, עמ' כו-כז, סימן ב')
- הרב שמואל דוד הכהן מונק, קונטרס שאלות ותשובות באין חזון, עמ' לו, סימן ד'; קונטרס שו"ת באין חזון, עמ' סה, אות ב'
- הרב זעליג ראובן בענגיס, שומרי חומותיך, סיון ה'תשנ"ו
- הרב צבי יעקב אבראהאם, בית אולפנא ח"ב הנקרא זכור לאברהם, עמ' צו-צז, לשבת שובה
- הרב אלעזר מנחם מן שך, מכתבים ומאמרים ח"א עט
- הרב משה טייטלבוים 'הברך משה' מסאטמר, ברך משה, פינחס, עמ' ער
- הרב משה שנפלד, בין "ארץ ישראל" ל"מדינת ישראל", גלות שכינה בישראל, תשרי תש"ט
- הרבי מלובביץ', תורת מנחם, ג, שנת תשי"א, חלק שני; אגרות הקודש, אגרת א'רכה; אגרות הקודש, אגרת א'תרמ; אגרות הקודש, אגרת ה'שנה; אגרות הקודש, אגרת ה'תשנב; אגרות הקודש, אגרת ט'תתלא; אגרות הקודש, אגרת ט'תתקה; התוועדויות שנת תשמ"ג – חלק א', ליל ג' דחג הסוכות
- הרב שמחה עלברג, אמרי שמחה, עמ' רפ'; נסים קידוש-השם וגאולה, קטע ג', פורסם בקובץ התורני הפרדס, חודש סיון תשנ"ג, חוברת ח, שנה סז
- הרב שלום לופס, (ספר עבד נאמן - חייו ופועלו של הגאון החסיד רבי שלום לופס זצוק"ל, עמ' 87; עמ' 105)
- הרב שלמה וולבה, ״אמת״ הוא אתחלתא דגאולה (מובא מתוך הקובץ תורני 'עם התורה' חוברת ט', תשל"ט, אוצר מחשבה ודרוש, עמ' עט-פו)
- הרב טוביה בלוי, עיונים אקטואלים לאור החסידות, סי' ד' אתחלתא דגאולה או גלות?, בטאון חב"ד, אלול תש"ל, גליון 12, עמ'
- הרב שלום דב וולפא בין אור לחושך – על שיטת בנושא אתחלתא דגאולה
- הרב ראובן ליב רוטא[11] שליט"א, קונטרס רשימות לב בענינא דחג פסח, פסח תש״ל, בענין גלות, וגלות תלמידי חכמים [תקופתנו]
- הרב משה שטרנבוך, שו"ת תשובות והנהגות, חלק ד', סימן שכח, בדעת הגר"א אם אנו היום באתחלתא דגאולה, (פורסם בשנת תשכ"ט), עמ' תיא-תיט
- הרב מנשה פילאפף, פרשת הכסף, הרחק מעליה דרכך, פרק ז - בו יבואר מהות הכפירה הציונית ועד כמה נמשכין אחריה, עמ' צה-צו
- הרב יצחק מאיר מורגנשטרן שליט"א, ליקוטי דא"ח דשב"ק פר' שלח תשע"ב, בהליכה לביתו, עמ' טז'-יז'
כאמור לעיל, זו עבודה יפה, וחבל עליה. אז טוב שהיא כאן. אני משער שבעתיד עלולים לעלות דיונים על דעותיהם של רבנים אלו ואחרים, אז רשימה זו תהיה לעזר. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 20:33, 13 בפברואר 2017 (IST)
- מכיון שאביעד נייגר הוא סלפן גדול, כפי שעולה בבירור מהקובץ שכתב בעניין העליה להר הבית, מומלץ לקחת בעירבון מוגבל מאוד את הרשימה שלו, ולבחון פרטנית כל מקור. יזהר ברק • שיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"ז • 02:37, 21 בפברואר 2017 (IST)
עריכות חדשות
משתמש:אריה יונה, אתה חייב להבחין בין דעות מסוימות, שלעתים ראויות להיכנס לערך כדעה מסוימת ולעתים אפילו זה לא, ובין קביעה מוחלטת, כביכול כך מוסכם על כולם. ההבדל עצום. נרו יאיר • שיחה • ז' באייר ה'תשע"ט • 12:33, 12 במאי 2019 (IDT)
אפשר לדעת על אלו דעות התכוונת אריה יונה - שיחה 15:05, 12 במאי 2019 (IDT)
- א. תבנית:הזחה ב. למשל נחלת ה', ובמידה פחותה האגרות משה. ג. הגר"א והמלבי"ם והרב אלקלעי ועוד לא היו חרדים. נרו יאיר • שיחה • ז' באייר ה'תשע"ט • 20:59, 12 במאי 2019 (IDT)