ספר הקוראן

מתוך הויקיפדיה העברית; הקוּרְאָן (באנגלית; The Koran, בגרמנית;Der Koran, בערבית القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم ביידיש; די קאָראַן - "הקוראן הנכבד"; בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים") הוא ספר הקודש של דת האסלאם.

הקוראן מכיל 114 פרקים (סוּרא) המסודרים לפי גודלם, הפרקים הארוכים מופיעים בתחילת הקוראן (מלבד הפרק הראשון המכיל 7 פסוקים (אַיָהְ) בלבד), ולאחריהם באים הפרקים הקצרים.

העורך הראשי של הקוראן היה זיד בן ת'אבת, הרמב"ם, באיגרת תימן, קורא לקוראן בכינוי "כתבי זיד".

דעת הרמב"ם על האיסלאם

הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות (פרק יא הלכה יא יב יג) כותב; אבל מחשבות בורא עולם אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי (=מחמד) שעמד אחריו, אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג,ט).

כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה--אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם.

וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא--מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום. עד כאן לשונו.

דעת הרמב"ם שדתות הנצרות והאיסלאם הינם מכשירות את הדרך למשיח אמת מבית דוד המלך ושלמה המלך שיכבד מאד את מלכותו של בחיר השם מלך ראשון לישראל שאול המלך.