פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צג יג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:59, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר צג יג

סעיף יג[עריכה]

יש מי שכתב שאם אין בפירות נכסי המת כדי מזונותיה, אין לה מזונות אלא עד כדי כתובתה (רי"ף מכתובות צז,א); וחלקו עליו, דלעולם היא ניזונת והולכת עד שלא ישאר בנכסים אלא כדי כתובתה, ואז נוטלתן בכתובתה (רמב"ם,רא"ש,ראב"ד).

כתובות צז,א: מוכרת [למזונות] והולכת עד כדי כתובתה וסמך לה שתגבה כתובתה מן השאר.

רי"ף: ביאר שרשאית למכור רק עד כדי כתובתה, והקשה מדף קז,ב ששם מבואר שדוקא בחוזרת ממדינת הים ואומרת גרשני בעלי ניזונת עד כדי כתובתה אך אמרה מת בעלי ניזונת לעולם, ויישב שאם יש בפירות כדי מזונותיה ניזונת לעולם ואם אין אלא צריך למכור מהקרקע יש לה רק עד כדי כתובתה.

רמב"ם,רא"ש,ראב"ד,שו"ע: ביארו שמוכרת כמה שצריכה אלא שמשיירת כדי כתובתה. אם רוצה יכולה למכור הכל למזונות אלא שבא ללמדנו שאינה יכולה למכור הכל למזונות ושוב לחזור ולטרוף מהלקוחות עבור כתובתה. היתרון בלמכור הכל למזונות הוא שאינה צריכה להישבע בניגוד לגובה כתובה, והחיסרון הוא שיכולה למכור כל פעם רק עבור שישה חודשים ואילו המוכרת לכתובה מוכרת הכל בפעם אחת.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.