פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קל א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קל א

סעיף א[עריכה]

צריך שיחתמו שני עדים כשרים (משנה גיטין פו,א) (זה תחת זה) (במרדכי הל' גיטין) למטה משיטה אחרונה של גט. ולא יניחו כדי אויר שני שיטין בין שיטה אחרונה לחתימתם (ב"ב קסב,ב). הגה: ואם הניחו, הגט פסול (ראב"ד,טור). ויש חולקין ומכשירים ע"י עדי מסירה^א (הרמב"ם והרמב"ן והרשב"א והר"ן). ואם חתם העד האחרון תחלה, ואחר כך חתם הראשון, כשר, אף על פי דמתחלה היה השני חתום שתי שיטות מן הגט (סדר גיטין). ומכל מקום לכתחלה לא יעשו כיש אומרים, דלכתחלה אין לחתום בגט אפי' קרוב ונתרחק או מחותנים בעלמא (בסדר הגט בשם מהרי"ל). וטוב להדר אחר הסופר שלא יהיה קרוב לאיש ולאשה, אבל היכא דלא אפשר אין קפידא בדבר (מהרי"ק ק"ו). ולא יהא אחד מן העדים חשוד בעריות. ויש מחמירין שלא יהיה בעל מום, ושלא יהיו העדים קרובים לסופר, וכולם לא יהיו קרובים לרב המסדר הגט, וטוב לחוש לכל זה לכתחלה (כל זה בסדרים). גם נוהגין ליקח עדי חתימה לעדי מסירה, והם יראו שהבעל צוה לסופר לכתוב, כדי שיהיה הכל נעשה בפני כת אחד של עדים (במרדכי הל' גיטין ובסמ"ג). ולא יחתמו העדים רק בדיו וקולמוס של בעל, כמו הסופר (בסדרים), וכמו שנתבאר לעיל ריש סימן ק"כ.

לפרש שמותם: בגיטין לו,א נאמר שר"ג תיקן שהעדים יחתמו, וביארו התוס' והרא"ש שאין זו חובה אלא עצה טובה. לדעת ר"א שעדי מסירה כרתי התקנה היתה שגם יחתמו עצה טובה שמא ימותו העדים, ולדעת ר"מ שעדי חתימה כרתי ומהדין צריכים לחתום התקנה היתה שיפרשו שמותם כדי שיוכלו לקיים בקלות. היום שנוהגים לקרוע השטר מיד לאחר מסירתו לא שייכים טעמים אלו, ומבאר תרוה"ד שבכל זאת נוהגים לחתום כי לכתחילה מחמירים שיהיה כשר גם לר"מ. אמנם גם לר"מ היום אין טעם לפרש השמות, ואכן הרשב"א ורי"ו כתבו שלא צריך לפרש, אך הרמב"ם והשו"ע בסע' יא כתבו שצריך לפרש, והב"ש יישב את הרמב"ם שכתב כן לדינא דגמרא שלא היו קורעים או שסובר שלר"מ מעיקר הדין צריך לפרש והתקנה היתה לפרש אף שם האב, אולם הקשה וחלק על השו"ע שפסק בסדר הגט שנוהגים לקרוע מיד ומאידך פסק בסע' יא שיש לפרש אף את שם האב. הפת"ש מביא את דברי רש"ל הסובר שאין זו רק עצה טובה אלא תקנה מחייבת, ולפיכך אין להכשיר גט ללא עדי חתימה אלא במקום שהגט כבר ניתן וגם יש חשש עיגון.

חתימה בכתב לועזי: רשב"ץ,ב"ש – בחתימה לא צריך כתב אשורי, וכן כשר כשתינוק חריף יודע לקרוא אף שתינוק שאינו חריף אינו יודע לקרוא.

א. הניחו שני שיטין ויש עדי מסירה: רמב"ם: כשר.

ראב"ד: פסול. ב"ש – אע"פ שאם כתב על דבר היכול להזדייף נפסק בסי' קכד שכשר אם יש עדי מסירה, שם ניכר שיכול להזדייף ואין חשש שיבואו לסמוך על עדי החתימה משא"כ כאן.

רמ"א כאן: הביא שתי הדעות.

שו"ע חו"מ מה: פסול. הב"ש מיישב שבשטרות צריך שיהא עומד לימים רבים.

טעה בחתימה וחזר וחתם בשורה הבאה: ט"ז: כשר, כמו בשטרות שמבואר בחו"מ סי' מה שאם חתמו פסולים למילוי כשר.

רשב"ץ,ב"י,ב"ש: פסול, ואין לדמות לשטרות כמבואר בסי' קכ שבגט לא אומרים שלמילוי חתמו, וא"כ הוי מזוייף מתוכו (הרשב"ץ עסק בטעות בשם אביו, אמנם עיין ברמ"א סע' יא שבמקום עיגון טעות באב בכלל אינה פוסלת, והעיר שם הב"ש שהרשב"ץ חולק. מ"מ נפק"מ מפסק הב"ש כאן לטעה בשם עצמו, וכן לטעה בשם אביו לכתחילה שלא במקום עיגון). המגיה בט"ז הצדיק הט"ז וכתב שדוקא בחתמו פסולים פסול בגט בשונה משטרות, כי בגט חותמים רק זה בפני זה וא"כ יסברו שודאי הראשונים חתמו לשם עדות, אך בחתימה שאינה בעולם לא יאמרו כך, וא"כ יש לדמות לשאר שטרות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.