פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קמא א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:14, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קמא א

סעיף א[עריכה]

האשה יכולה לעשות שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה (רי"ף,רמב"ם,רא"ש כר' חנינא גיטין סג,ב). במה דברים אמורים, שעשתה שליח אחר לקבל ממנו. אבל אם אמרה לשליח הבעל: יהיה גט זה פקדון אצלך (גי' רי"ף), או שאמרה לו: הרי אתה שליח לקבלו לי (לשון רמב"ם) (וי"א אפילו לא אמרה לו רק: התקבל) (בית יוסף בשם הרמב"ן והרשב"א), הרי זו ספק מגורשת, עד שיגיע גט לידהא (סג,ב), ומשיגיע לידה תתגרש ודאיב (רמב"ם). הגה: אמרה האשה לשלוחה לקבל הגט מיד בעלה, אין לקבלו מיד שלוחוג. אבל אמרה: קבל גט מבעלי, יכול לקבלו מיד שלוחו (תשובת רשב"א אלף ר"ז). ויש אומרים שאין האשה יכולה לעשות שליח לקבל מיד שליח בעלה (בה"ג,ר"ת כרב).

שלחה שליח לקבל מיד שליח בעלה:

גיטין סג,ב: אמר רב: אין האשה עושה שליח לקבל לה גיטה מיד שליח בעלה, ור' חנינא אמר: אשה עושה שליח לקבל לה גיטה מיד שליח בעלה. מ"ט דרב? איבעית אימא: משום בזיון דבעל; אב"א: משום חצרה הבא לאחר מיכן. מאי בינייהו? איכא בינייהו, דקדמה איהי ושויה שליח מעיקרא. במקרה זה אין חשש מצד חצרה הבאה לאחר מכן.

רי"ף,רמב"ם,רא"ש: פסקו כר' חנינא שעושה שליח.

בה"ג,ר"ת,תרומה: פסקו כרב שאינה עושה.

שו"ע: סתם שעושה וי"א שאינה עושה.

ריב"ש,ב"ש: העיקר שעושה, ולכן במקום שיש חשש איסור אם שליחו יתן לידה עדיף שתעשה שליח לקבל מידו.

נפקותות בין טעמי הגמ': א. לטעם של ביזיון זהו חשש דאורייתא ולטעם של חצר הבאה לאחר מכן זהו רק חשש דרבנן (ב"ש).

ב. לטעם של ביזיון גם אם קדמה ועשתה שליח לפני בעלה פסול, ולטעם של חצר הבאה לאחר מכן כשר (גמ').

ג. אם היתה טרודה בשעה שהביא לה, לטעם של חצר הבאה לאחר מכן פסול ולטעם של ביזיון יש אומרים שכשר והר"ן סובר שפסול (ב"ש).

א. רש"י מבאר שהחיסרון כאן הוא שאין שהות להשיב לבעל שעשה שליחותו, ואילו המ"מ מבאר שעדיין לא נגמרה שליחות הבעל ולכן אולי אינו יכול להיעתק מכך ולהיות שליח האשה.

ב. משיגיע לידה: רמב"ם,שו"ע,מהרי"ם מבריסק: מגורשת.

ט"ז: אינה מגורשת. כשקיבל עליו השליח להיות שליח האשה ניתק עצמו משליחות הבעל כמו שאמרנו בסי' קמ,ח שאינו נחשב שליח הבאה של האשה הואיל ואמר לבעל שהוא שליח קבלה. מהרי"מ מבריסק מיישב שכדי לבטל שליחות לא מספיק גילוי דעת אלא צריך לפרש, ובסימן קמ הסיבה שאינו שליח הבאה אינה שביטל שליחות האשה אלא משום ששליחותו תלויה ברצון הבעל והבעל לא התכוון כלל להסכים שיהיה שליח הבאה של האשה שהרי השליח אמר לו שעשאתו שליח קבלה.

ג. מיד: ב"ש – וכן להפך, אם הבעל אמר שיתן ליד האשה אינו יכול לתת לשלוחה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.