פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קנב א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:18, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קנב א

סעיף א[עריכה]

הבעל שאמר: גרשתי את אשתי, אינו נאמןא, וחוששין לדבריוב ותהיה ספק מגורשתג (ב"ב קלה,א). ואפילו הודית לו שגירשה, אינם נאמנים (רמב"ם).

א. אינו נאמן: רשב"ם,ר"ן,ב"ש – אע"פ שיש לו מיגו דבידו שיכול לגרשה אינו נאמן משום שכל המגרש יש לו קול וכאן לא היה קול.

ב. חוששים לדבריו: ב"ש – מהגמ' משמע שכשטוען שגירשה בעבר, שאז אין לו מיגו, אין חוששים לדבריו, אך מהרמב"ם והשו"ע משמע שגם בכך חוששים, וצריך לבאר שסוברים שכאשר אומר שגירש בעבר פלגינן דיבורו וחוששים לדבריו מכאן ולהבא.

ג. ספק מגורשת: ב"ש: אך אינו יכול לאוסרה עליו אם הוא כהן.

ברית אברהם: נדחק ליישב שהולך לפי הדעה האמצעית שברמ"א סי' קעח, שלאחר חדר"ג אינו נאמן לאוסרה מטעם שוויה אנפשיה.

בית מאיר: יש לגרוס "אינה יכולה לחזור אליו".

תו"ג: יש לגרוס "אינו יכול לאוסרה לכהן" ומדובר כשהיא מכחישה, והטעם שאין נאמנות לאסור אחר במיגו דבידו כאשר האחר מכחיש.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.