פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קנב י
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י[עריכה]
בא הבעל וערער, אם אמר: ממני נפל ומצאה אותו, אינו נאמן, שהרי הודה שכתבו לה, והרי הוא יוצא מתחת ידה. אבל אם אמר הבעל: על תנאי היה ועדיין לא נתקיים התנאי, (או) פקדון היה, או מעולם לא כתבתיו, או מזוייף הוא, יתקיים בחותמיו או בעדי מסירה (רמב"ם), כמו שנתבאר בסי' (קמ"א וקמ"ב).
שני עדים מעידים שמזוייף על שטר מקוים:
עיטור: הוי תרי ותרי ופסול עד שיתברר. הטור הקשה כיצד ניתן לברר הרי אפילו יגיעו מאה עדים מאה כתרי וא"כ לסברת העיטור עדיין יהא פסול, והט"ז יישב שסובר שאם יבואו עדי החתימה עצמם יהו נאמנים יותר מהעדים האחרים.
טור,ב"י,ב"ש: אין מערערים אחר הקיום וכשר.
העד החתום אומר שהבעל ציוום לכתוב ולא לחתום:
שו"ת רא"ש: נאמן לפסול הגט אפילו אם כת"י יוצא ממקום אחר.
בה"ב א,ב"ח,ב"ש: נימקו שבעוון הדור אין העוסקים בגיטין בקיאים ודרך לטעות ולחשוב שהאומר "כתובו" כוונתו שגם יחתמו, ולכן נאמן לומר שטעה בכך. ב"ש – מכאן יש ללמוד שבכל טעות שרגילים לטעות בה נאמנים העדים לומר שטעו.
בה"ב ב: נימק שנאמן בגלל שמדובר שהסופר מסייעו. הב"ש דוחה שאם אין העד נאמן לא מועיל סיוע הסופר.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.