אנציקלופדיה תלמודית:תפלה קצרה

LoadWithMetadata

הגדרת הערך - תפלה קצרה. תפילה להולך במקום סכנה

א. מהותה ודינה

תפילה קצרה היא תפילה שתיקנו עבור ההולך במקום סכנה, שאין דעתו מיושבת עליו כלל להתפלל תפילה כדרכה – ואפילו לא תפילת הביננו*^[1] - ולא הצריכוהו להתפלל תפלת שמונה-עשרה כדרכה, כיון שמתירא להתעכב בתפלה^[2], ואין דעתו מיושבת עליו להתפלל^[3], וכמו שאמרו, לעולם ימוד אדם אם יכול לכוין בתפילה – לפחות בברכה ראשונה^[4] - ואם אינו יכול לא יתפלל^[5]. ותיקנו חכמים תפלה זו כדי שלא ילך בלא תפילה^[6], אבל אם כבר התפלל, אינו מתפלל תפלה קצרה^[7]. ויש מן הראשונים שסוברים שתקנו תפלה זו לכל הולך במקום סכנה, אפילו התפלל כבר^[8].

בתורת תפילה

תפלה קצרה, אינה חשובה כתפילת שמונה-עשרה*, או מעין שמונה עשרה, שהרי אינו מזכיר בה כלום מתפילת שמונה עשרה^[9], ולכן אינו יוצא בה ידי חובת תפילה^[10]. ויש מן האחרונים שנראה מדבריהם שבדיעבד יוצא בה ידי חובת תפילה^[11], וכעין זה, יש מן הראשונים שכתבו שבתפלה קצרה - לסוברים שיש מצות תפילה מן התורה בכל יום, ע"ע תפלה - מקיים מצות תפילה מן התורה^[12]. בדעת הירושלמי, יש מן האחרונים שנראה מדבריהם שתפלה קצרה חשובה כתפלה^[13].

מקום התפילה

מקום סכנה שאמרו^[14], היינו כגון מקום גדודי חיות^[15] ולסטים^[16]. וכתבו ראשונים, שאין מתפללים תפלה קצרה אלא דוקא במקום סכנה^[17]. ויש מן האחרונים שכתבו, שלדעת הירושלמי כל הדרכים בחזקת סכנה, וכל יוצא לדרך יש לו להתפלל תפלה קצרה^[18].~

השלמתה

המתפלל תפלה קצרה, כשיגיע לביתו^[19], או למקום ישוב^[20], ותתיישב דעתו^[21] מהפחד^[22] - כשעדיין זמן תפילתה^[23] - צריך לעמוד ולהתפלל תפלת שמונה עשרה^[24], שהרי לא התפלל כלום מתפילת שמונה עשרה^[25].

התפלל תפלה קצרה, וכשהגיע למקום ישוב לא עמד להתפלל – בשוגג, כגון ששכח או שלא ידע שמשהגיע למקום ישוב צריך להתפלל, או שהגיע למקום ישוב לאחר זמן התפילה^[26] - כתבו ראשונים ואחרונים, שמתפלל בתפילה הבאה תפילת תשלומין*^[27], כדין כל טועה בתפילה שלא התפלל, שמשלים את תפילתו בתפילה הבאה^[28], ויש אחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שאינו צריך להשלים תפילתו, שתפלה קצרה שהתפלל כבר, בדיעבד עולה לו לתפילה^[29]. עבר זמן שתי תפילות, לדעת הכל אין לתפילתו הראשונה תשלומין, ככל טועה בתפילה שאינו יכול להשלימה עוד^[30].

צורת אמירתה

תפלה קצרה, מותר לאומרה גם כשהוא מהלך^[31], וגם כשיושב^[32], כיון שאינה חשובה ממש תפילה^[33]. ויש מן הראשונים והאחרונים שכתבו, שנחלקו אמוראים בדבר, והלכה שיכול לאומרה כשהוא מהלך^[34]. ומכל מקום, אם יכול לעמוד - כגון שאנשי חבורתו מתעכבת^[35] - יעמוד ויתפלל^[36], משום "מהיות טוב אל תקרא רע"^[37].

ביחס לתפילת הדרך

ההולך במקום סכנה, שצריך להתפלל תפלה קצרה, אם מתפלל גם תפלת-הדרך*, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שמתפלל תפלת הדרך^[38], ששתי תפילות אלו שונות במהותן, שתפלה קצרה היא במקום תפלת שמונה עשרה, ותפלת הדרך היא תפלה שלא ינזק בדרכו^[39], ולכן, הוא הדין אם אמר תפלת הדרך, צריך להתפלל גם תפלה קצרה, מחמת חיוב תפלה שעליו^[40]. ויש סוברים שאינו אומר תפלת הדרך^[41], שלדעתם תפלה קצרה היא גם תפילה להצלחת דרכו^[42], או שלדעתם התנאים שתקנו תפלה קצרה, חולקים על התנאים שתקנו את תפלת הדרך^[43], ולדעה זו, הוא הדין אם כבר אמר תפלת הדרך אינו מתפלל תפלה קצרה^[44].

ב. נוסחתה

שלוש ברכות לפניה ושלוש לאחריה

בתפלה קצרה, אינו מזכיר לפניה ולאחריה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונות שבתפלת שמונה עשרה^[45]. בדעת הירושלמי, נחלקו המפרשים: יש סוברים שאומר ברכות אלו^[46], ויש סוברים שאינו אומרם^[47].

על טעם שתפלה קצרה אינה פותחת ב"ברוך", ע"ע ברכות^[48].

תפילה קצרה, יש שכתבו שצריך לאומרה בלשון רבים^[49], שמתוך כך תפילתו נשמעת^[50].

הנוסח

בנוסח תפילה קצרה, מצינו כמה דעות תנאים: א) במשנה אמרו: הושע - או: הושיעה^[51] - ה' את עמך את – שארית^[52] - ישראל, בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך, ברוך אתה ה' שומע תפלה^[53], או: שומע תפלה ותחנונים^[54]. בביאור "בכל פרשת העבור" אמרו בתלמוד שהוא או מלשון עברה וכעס, והיינו שמבקש שאפילו כשהקב"ה מתמלא כעס על ישראל, יספק להם צרכיהם^[55], או מלשון עבירה, והיינו שהקב"ה יספק צרכיהם אפילו כשעוברים על דברי תורה^[56]. ובירושלמי אמרו, שבכל מה שהשליח צבור עובר לפני התיבה ותובע צרכי עמך לפניך^[57]. ב) בברייתא יש שאומר: עשה רצונך בשמים ממעל, ותן נחת רוח ליראיך מתחת, והטוב בעיניך עשה, ברוך אתה ה' שומע תפלה^[58]. ג) ויש שאומר: שמע שועת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם, ברוך אתה ה' שומע תפלה^[59]. ד) ויש שאומר: שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם, ברוך אתה ה' שומע תפלה^[60]. ה) ויש אומרים: צרכי עמך - בית^[61] - ישראל^[62] מרובין ודעתם קצרה - אלא^[63] - יהי רצון מלפניך ה' אלקינו - או: אלוקי^[64], ואלוקי אבותינו^[65] - שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו - או: לכל בריה ובריה צרכיה^[66] - ולכל גויה וגויה די מחסורה - והטוב בעיניך עשה^[67], ברוך ה' כי שמעת קול תחנוני^[68] - ברוך אתה ה' שומע תפלה^[69]. וכן הלכה^[70].

הערות שוליים