פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמד ח

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:06, 20 בינואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Try fix category tree)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמד ח

סעיף ח – את מי לא מספידים[עריכה]

אבל רבתי פרק א הלכה ז-ח[עריכה]

המחותך {שיצא מרחם אמו אברים אברים} והמסורס {שיצא הפוך} והנפלים, ובן ח' חי {הנולד אחר 8 חודשים, אף שנולד חי, ומת בתוך 30 יום}, וכן בן ט' מת {כשמלאו לו 9 חודשים}, והנוכרי, והעבדים - אין מתעסקין עמהן לכל דבר {אין מספידים ומלווים אותם, אך מתעסקים בקבורתם}.


  • וכ"פ השו"ע: "המחותך, והמסורס, והנפלים, ובן ח', וכן בן ט' מת והנוכרי והעבדים – אין מתעסקין להספד וללוות".
  • ודייק הש"ך (ס"ק ו): "אבל צרכי מטה וקבורה מתעסקין עמהם".

לוויה, קבורה וניחום נוכרים – עיין לקמן סי' שסז סע' א[עריכה]

  • כתב החזו"ע (אבלות ח"א "דיני לוית המת" סע' יג): "הרואה לוויה של מתי גוים, נכון ללוותם מפני דרכי שלום. וכן אם נמצא עכו"ם הרוג או מת – יש לקוברו מפני דרכי שלום. וכן מנחמים את הגוים האבלים מפני דרכי שלום".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים