פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שנח ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:09, 20 בינואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Try fix category tree)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שנח ג

סעיף ג – נעילת הסנדל לנושאי המיטה[עריכה]

ירושלמי ברכות פ"ג ה"א[עריכה]

תני: הכתפים אסורין בנעילת הסנדל, שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן ונמצא מתעכב מן המצוה.


  • וכ"פ השו"ע: "במקום שיש כתפים מיוחדים לשאת את המטה, אסורים בנעילת הסנדל, שמא יפסיק סנדלו של אחד מהם ונמצא מתעכב מהמצוה".

  • וכתב הש"ך (ס"ק ג) שהיום שאין כתפים מיוחדים, מותר לנעול סנדלים, משום שכולם מסייעים בנשיאת המת.

  • וכתב הט"ז (ס"ק א) שלא יפה עושים קהילות, שיש להם חבורה שנושאת את המת, והם אינם הולכים יחפים.

  • אך נקה"כ דחה את דברי הט"ז, וכתב שגם בקהילות שיש חבורות לנשיאת המת, הם אינם צריכים ללכת יחפים, מהטעמים הבאים:

א. אם אחד מבני החבורה יאנס, מיד יבואו אחרים להחליפו, בשביל זכות קיום המצווה.

ב. נראה שדווקא בזמנם שהיה נועלים סנדל שיכלו להיקרע, אך בזמננו שהולכים עם נעליים מהודקות אין חשש שיקרע.

סדר היציאה מבית המת[עריכה]

  • וכתב הרמ"א ע"פ הכל-בו: "יש מקומות שנהגו שהאבלים יוצאים ראשון מן הבית, והקרובים והמטה אחריהם, והרוחצים נותנין המת על המטה, ולוקחים האבלים והקרובים המטה על כתפיהם, ואחר כך שאר העם".

  • וערוה"ש (סע' ה) כתב ע"פ צוואת ר' יהודה החסיד (אות ח) בשם הרוקח (סוף סי' רטז) ורבנו ירוחם (דף רלא ע"ד): "שכשמוציאין המת מן הבית יש ליזהר שלא יצא אדם ראשון קודם המת. אמנם המתעסקים שמוכרחים לצאת מקודם - אין קפידא". וכ"כ החזו"ע (אבלות ח"א דיני לוית המת סע' ו, עמ' דש).

בעניין יציאת האבלים להלוויה – עיין לעיל סי' שנט סוף סע' א[עריכה]

עצירה כל ד' אמות[עריכה]

  • כתב הרמ"א ע"פ מהרי"ל: "י"א כשמגיעים עם המת לקברות, מעמידים אותו כל ד"א קודם שנקבר. וכן נהגו האידנא להעמידו ב' ג' פעמים קודם שאומרים עליו צדוק הדין, ובימים שאין אומרים צדוק הדין אין צריך להעמיד אותו".

  • וביאר הש"ך ע"פ הלבוש: "משום דהרבה רוחות הטומאה יש סביב המת ובההעמדה מתמעטין וביום שא"א צידוק הדין אין כל כך רוחות".

הנחת ארון של מת על ארון אחר[עריכה]

  • כתב ערוה"ש (סע' ה) ע"פ ר' יהודה החסיד בשם הרוקח: "ואין להשים ארון של מת על ארון אחד שיש בו מת כבר ויש בזה סכנה".


מתוך הספר שירת הים - לפרטים