פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שסא א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א – לווית המת וביטול ת"ת להלוויה[עריכה]
מצוות ליווי המת[עריכה]
- כתב הרמב"ם (הל' אבל פי"ד הל' א): "מצות עשה של דבריהם... ולהוציא המת... ולהתעסק בכל צרכי הקבורה, לשאת על הכתף, ולילך לפניו ולספוד ולחפור ולקבור... ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור, אף על פי שכל מצות אלו מדבריהם הרי הן בכלל "ואהבת לרעך כמוך"".
הלוויה של ת"ח[עריכה]
כתובות יז ע"א[עריכה]
תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה. אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אלעאי, שהיה מבטל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה. במה דברים אמורים: כשאין עמו כל צרכו, אבל יש עמו כל צרכו – אין מבטלין. וכמה כל צרכו? ... רב ששת ואיתימא רבי יוחנן אמר: נטילתה כנתינתה, מה נתינתה בששים רבוא, אף נטילתה בששים רבוא. והני מילי למאן דקרי ותני, אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא.
- מה ההגדרה של "מאן דמתני", שאין שיעור למספר האנשים שצריכים ללוותו: (ב"ח)
רש"י ורמב"ם – אם לימד אחרים תורה, ולא רק שלמד לעצמו.
רמב"ן וטור – אם למד תורה מרב כלשהו (שימש תלמיד חכם), ולא רק שלמד מעצמו.
- הכרעה: השו"ע פסק כרש"י והרמב"ם: "מבטלים תלמוד תורה להוצאת המת. למאן דמתני לאחרים – אין לו שיעור, אפילו יש עמו כמה אלפים מתבטל בשבילו. למאן דקרי ותני, דהיינו שקרא ושנה ועדיין לא שנה לתלמידים – אם יש ס' רבוא אין צריך להתבטל בשבילו".
הלווית סתם אדם[עריכה]
- האם צריך לבטל תורה למת שלא קרא ולא שנה: (ב"י)
בה"ג – אם יש מי שיתעסק במת, אין צריך להתבטל בשבילו.
רב נטרונאי גאון ורמב"ן – אם יש עשרה (לצורך קדיש, שורה וברכת אבלים), אין צריך להתבטל בשבילו.
ריטב"א ע"פ הסמ"ג – היום מבטלים לכל אדם מישראל, שאין לך אדם שאינו יודע מקרא או משנה.
- הכרעה: השו"ע פסק כרב נטרונאי גאון: "למאן דלא קרי ותני – כיון שיש לו מי שיתעסק עמו, אין צריך להתבטל בשבילו, והוא שיש שם עשרה... ואין מבטלין ת"ת למת, כשיש מי שיתעסק עמו כל צרכו, אלא עוסק בתורה. ואינו צריך לצאת ולראות אם יש עמו כל צרכו אם לאו, אלא כיון שיש שם מי שיעשה מעשה, תלמוד תורה שלו קודם".
- אך הרמ"א כתב ע"פ הריטב"א: "וי"א דעכשיו מן הסתם מבטלין, שאין לך אחד מישראל בזמן הזה שאינו במקרא או במשנה".
אישה ותינוק[עריכה]
- האם מבטלים תלמוד תורה להשתתף בהלווית אשה: (ב"י)
רמב"ן – אין מבטלים תורה להוצאת האשה, כיוון שהיא אינה מצווה לקרוא וללמוד תורה.
רא"ש – מבטלים תורה להוצאת האשה, כשהיא זהירה בלימוד בעלה ובניה, שדינה כמאן דקרי ותני.
- הכרעה: השו"ע הקל כרמב"ן: "ואשה: יש אומרים שדינה כמאן דקרי ותני. ויש אומרים שדינה כמאן דלא קרי ותני, וכן נהגו באשה ותינוק לקולא".
ביטול תורה לילדים לצורך ליווי המת[עריכה]
כתב השו"ע ע"פ ר' יו"ט מיוני: "ותינוקות של בית רבן אין מתבטלין כלל".
וכתב הש"ך (ס"ק ו) שאין מבטלין את התינוקות אפילו להוצאת המת, שהרי אין מבטלין אותם אפילו לבניין ביהמ"ק.
וכתב הפנ"ב (סי' ה סע' ג) ע"פ שו"ת שלמת חיים (יו"ד סי' תיח), לגבי ביטול תלמוד תורה בהלווית גדולי הדור "הנח להם לישראל, מסתמא הנהיגו על פי גדולי הדור שלפנינו, לכבודה של תורה. דבלאו הכי אין נזהרים בכמה ימים".
וכתב גשה"ח (פי"ד סעיף יד) שמבטלים תינוקות של בית רבן אף להלווית חבר תומך התורה, שביטולה זהו קיומה.
וכ"כ בחזו"ע (אבלות ח"א דיני לוית המת סע' ח, עמ' שז): "וכיום נהגו להקל לבטל תינוקות של בית רבן בהלווית אדם גדול בתורה, או בהלווית גביר חשוב שתומך בישיבות".
תשלום לחברה קדישא עבור הקבורה[עריכה]
כתב החת"ס (סי' שכט, הובא בפת"ש ס"ק א) שאף שיש זכות קדימה לחברה קדישא לקבור בעירם ולקבל שכרם, אם החברה קדישא גובים כסף עבור הקבורה, ואנשים אחרים שאינם מבני החבורה רוצים לקבור בחינם או בזול יותר – מותר לתת להם לקבור בעצמם, והחברה קדישא אינם רשאים לעכב את הקבורה.
ועוד משמע מסיפור שהביא החת"ס (הובא בפת"ש ס"ק א) שיכולים החברה קדישא לגבות הרבה כסף עבור קבורה במקום מסויים (אזור קברי צדיקים), בתנאי שישנם מקומות אחרים, שניתן לקבור את המת במחיר רגיל.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים