פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שסז ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו – הנהגות מול המת[עריכה]
ברכות יז ע"ב[עריכה]
מי שמתו מוטל לפניו אוכל בית אחר. ואם אין לו בית: חברו עושה מחיצה ואוכל.
כתב השו"ע ע"פ הרשב"א: "כיון שהרחיק ד' אמות, קורא ומתפלל, ואפילו רואה הקבר או בית הקברות. ואם יש שם מחיצה - מותר אחר המחיצה, סמוך אפילו תוך ד' אמות לקבר".
מנהגים והנהגות סביב הקבר[עריכה]
כתב הנצי"ב בספרו העמק שאלה (פרשת חיי שרה שאילתא יד אות ו): "המנהג לומר קדיש בתוך ד' אמות לקבר סמוך לו ממש, והטעם מפני שנהגו להעמיק הקבר יותר מעשרה טפחים והוי רשות בפני עצמה... ובלאו הכי כל שאומר שהוא לומד לעילוי נשמת כל מתי ישראל לית לן בה".
וכתב החזו"ע (אבלות ח"ג, דיני ומנהגי יום השנה סע' י, עמ' רי): "נוהגים שבסיום ימי השבעה, עולים הקרובים לבקר על יד קברו של הנפטר, וכן ביום השלושים, ובפקודת השנה ביום הפטירה, ואומרים שם תהלים לעילוי נשמת כל הנפטרים שבבית הקברות, ובפרט לעילוי נשמת פלוני בן פלונית, ומבקשים עליו רחמים לפני השי"ת... ומבקשים מנשמת הצדיק להמליץ טוב בעדינו ולהתפלל עלינו לאורך ימים לעבודת השי"ת".
והוסיף החזו"ע (שם בהע' י, עמ' ריג) ע"פ החיד"א, שיש הנוהגים להניח יד שמאל על המצבה ולומר: "'וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו', תשכב בשלום ותישן בשלום, עד בוא מנחם משמיע שלום". ועוד כתב שיש שמוסיפים עוד פסוקים, ומסיימים: "ואתה לך לקץ, ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין". ומנשקים המצבה דרך כבוד לנפטר.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים