פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפב א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א – סוג המנעל שנאסר לאבל[עריכה]
מנעל עור לאבל[עריכה]
מועד קטן טו ע"ב[עריכה]
אבל אסור בנעילת הסנדל, מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל: "ונעליך תשים ברגליך" מכלל דכולי עלמא אסור... ת"ש: כשאמרו אסור בנעילת הסנדל, לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך – מותר, הכיצד יצא לדרך נועל, נכנס לעיר חולץ.
כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן והרא"ש: "(אבל) אסור בנעילת הסנדל, דוקא של עור; אבל באנפליא של בגד או של גמי או של שיער או של עץ – מותר, שאין מנעל אלא של עור. ואם הוא של עץ ומחופה עור – אסור".
וכתב הילקו"י (סי' יב סע' יב) שקבקב שתחתיתו עשויה עץ ומחוברת בו רצועת עור להחזיק את הרגל שלא תיפול – מותר לאבל לנעול אותו.
כתב כה"ח (או"ח סי' תקנג אות עז) שכל סוגי העור אסורים במנעל, כולל עור של דג.
וכתב הפנ"ב (עמו' קעא) ע"פ המשנ"ב: "ומי שאפשר לו נכון להחמיר ולילך רק עם גרבים של בגד".
עמידה על כרים מעור[עריכה]
כתב הרמ"א (או"ח סי' תריד סע' ב) שכל האיסור הוא דווקא במנעל של עור, אבל לעמוד יחף על כרים של עור אין איסור. וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"ב דברים שהאבל אסור בהם – נעילת הסנדל הל' ג עמ' קעד).
ברכת "שעשה לי כל צרכי" לאבל[עריכה]
כתב הקיצור שולחן ערוך (סימן רט, סע' ה): "אע"פ שהאבל אסור בנעילת הסנדל, מכל מקום מברך בבוקר שעשה לי כל צרכי" (אף שיש שכתבו שאין לברך כן בתשעה באב ויו"כ). וכ"פ כה"ח, הבן איש חי, הילקו"י (סי' י סע' ה) והפנ"ב (עמ' קעג ס"ק יד).
הליכת האבל יחף[עריכה]
כתב הילקו"י (סי' יב סע' יג): "י"א שאסור לאבל לילך יחף, ועכ"פ בארץ ישראל שעפרה קדוש מותר לילך יחף".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים