אנציקלופדיה תלמודית:קימה והדור
|
הגדרת הערך - מצוה לכבד חכם* בחכמת התורה, או אף זקן שאינו חכם, או זקן תלמיד חכם בלבד, בקימה שיש בה הידור.
בערך דלהלן יבוארו דיני הקימה מפני חכם* וזקן. על כיבוד החכם, גדרו ופרטיו, ע"ע כבוד חכמים.
מהותה
בכלל מצות כבוד-חכמים* נצטווינו לקום מפניהם[1], אם משום שנאמר: מפני שיבה תקום[2], דהיינו מלפני המבינים בתורה תקום[3], וסוף הפסוק: והדרת פני זקן[4], פירושו: ותכבד פני הגדול[5]. או משום שנאמר: והדרת פני זקן[6], ואינו רוצה לומר זקן בשנים, שהרי כבר כתוב: שיבה[7], דהיינו זקן[8], אלא "זקן" פירושו חכם[9], והמצוה בחכמים בלבד[10]. ב) ויש סוברים שכך הדין אף בזקנים[11], שנאמר: והדרת פני זקן[12], ולדעתם מתפרש כפשוטו[13]. או ש"זקן" הוא חכם, כי החכם יקרא זקן, אע"פ שהוא צעיר לימים[14], כמו: זקנים משער שבָתו[15], ומפני שיבה תקום[16] מתפרש כפשוטו[17], לקום מפני כל איש שיבה - ישיש[18] - כדי לכבדו[19]. ג) ויש סוברים שכך הדין לא בכל החכמים, אלא בזקנים תלמידי חכמים בלבד[20]. אם משום שלדעתם זקן הוא חכם[21], והפסוק מתפרש: מלפני זקנים שמבינים בתורה תקום ותכבד פני חכם[22], ו"זקן" הוא פירוש ל"שיבה"[23]. או שלדעתם "זקן" אינו יוצא ממשמעו של זקנה ממש[24], אלא שעם היותו זקן צריך שיהיה חכם, והדבר נלמד מגזרה-שוה*[25]. ד) ויש סוברים שאין בכתוב כלל ציווי לכבד חכם, אלא לכבד זקנים בלבד[26], ושיבה וזקן שבכתוב, שניהם זקנים בימים[27], וכבוד-חכמים* נלמד מהכתוב: את ה' אלהיך תירא[28], שדרשו בו "את", לרבות[29] תלמידי חכמים[30], וכבוד בכלל המורא הוא[31].
על הסוברים שהחיוב בכבוד-חכמים*, דהיינו כל חכם ואפילו אינו רבו, נלמד מהכתוב: והדרת פני זקן[32], ע"ע כבוד חכמים[33]. על הסוברים שמכתוב זה למדים שמצוה לכבד את רבו, ע"ע כבוד רבו; מורא רבו[34].
מדאורייתא או דרבנן
המצוה לקום מפני חכם וזקן - לסוברים שמצוה לעמוד אף בפניו[35], וכן הלכה[36] - היא מן התורה[37], שנאמר: מפני שיבה תקום והדרת פני זקן[38]. ויש מהראשונים מחלקים: מצוה מן התורה לכבד זקן, וכן חכם שהוא רבו, אף אם אינו מובהק[39], וכן שנינו: הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד אפילו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד[40], הרי שאם לא למד, אינו צריך[41]. והחיוב לכבד חכם שלא למד ממנו, אינו אלא תולדה להידור וקימת זקן[42], ומדברי סופרים[43].
על חכם שלא למד ממנו אלא שהוא גדול ממנו, אם צריך לנהוג בו כדין תלמיד לרב[44], ע"ע כבוד רבו; מורא רבו[45].
זמנה, מקומה ובמי נוהגת
מצות הקימה מפני החכמים נוהגת בכל מקום ובכל זמן[46], בזכרים[47] ונקבות[48], שהרי מצות עשה שלא הזמן גרמא היא[49].
טעמה
בטעם המצוה לכבד החכמים, כתבו ראשונים, לפי שעיקר היות האדם נברא בעולם הוא מפני החכמה, כדי שיכיר בוראו, על כן ראוי לבני אדם לכבד מי שהשיג אותה, ומתוך כך יתעוררו האחרים עליה[50]. או שמצוה לכבדו מפני שהחכמה מביאה לידי מעשים, אלא שלא פירשה תורה במעשה כמו שפירשה בחכמה, לפי שאין הכשר המעשה גלוי כמו שיתרון הכשר החכמה נראה לכל[51]. או שהמצוה באה כדי ללמד אל האדם ענווה[52].
לסוברים שכיבוד תלמיד חכם שאינו רבו אינו אלא מדברי סופרים[53], כתבו ראשונים טעם התקנה, שגדול כח חכמים שאלמלא הם לא ידענו פירוש התורה[54].
בטעם המצוה לכבד הזקנים כתבו ראשונים, מפני שברוב שניו ראה והכיר קצת במעשי השם ונפלאותיו, ומתוך כך ראוי לכבוד[55]. או שהטעם הוא, כי מפני זה ישמעו צעירי הימים לדברי הישישים ויהיו דבריהם אצלם יקרים, ולזה יתנהגו במוסריהם, כי הישישים, לרוב ממה שראו מענייני קורות העולם, יודיעו להם על צד הנסיון דברים רבים, ולזה יקרה למי שישמע דבריהם להנצל מהרבה מהפגעים אשר היו באים עליו לולא עצת הישישים[56]. או שהטעם הוא, שבזה יתיישב בנפש לתת כבוד נפלא לשם יתעלה שהוא קדמון, לא סר מהיותו נמצא ולא יסור[57]. או שהמצוה באה כדי ללמד אל האדם ענווה[58].
במנין המצוות
מצות הקימה בפני החכמים נמנית במנין-המצוות*[59]. יש ממוני המצוות שמנאוה כשתי מצוות[60], לקום מפני שיבה[61] - או: זקן[62] - ולהדר פני זקן[63], דהיינו לקום מפני כל איש שיבה כדי לכבדו, ולעמוד מפני חכם כדי להדרו[64], שלדעתם - וכן הלכה[65] - החיוב הוא לעמוד בפני חכם ואף לעמוד בפני זקן[66]. ויש שמנאוה כמצוה אחת[67], להדר הזקנים[68], דהיינו החכמים[69], או: לכבד החכמים ולקום מפניהם[70] - ויש שכללו בכלל המצוה אף: לגדל אותם[71] - או: לכבד גדולי ישראל[72], או לירא מהחכמים ולכבד אותם ולקום מפניהם[73]. וכן כתבו אחרונים שעיקר ההידור שבכתוב אינו אלא במי שיש בו זקנה וגם חכמה[74], שהרי אף לסוברים שצריך לכבד ילד חכם[75], ילד חכם צריך לכבד זקן חכם[76], ואף לסוברים שצריך לכבד זקן בלא חכמה[77], זקן בלא חכמה צריך לכבד זקן חכם[78]. ויש מהאחרונים שכתבו שלדעת המונים מצוה אחת, אין המצוה אלא בחכם[79]. ויש מהראשונים שמנו המצוה כמצוה אחת, בלשון הכתוב: לקום מפני שיבה ולהדר פני זקן[80].
על בית-הכסא*, שאין בו המצוה של קימה והידור, לפי שהוא מקום בזוי, ע"ע בית הכסא[81]. על בית-המרחץ*, שאין בו המצוה של קימה והידור, לפי שהוא מקום בזוי, ע"ע בית המרחץ[82]. על חולה*, שהוא פטור מקימה והידור, ע"ע חולה[83]. על מצות קימה והידור, שמביאה לידי יראת שמים, ע"ע יראת ה'[84]. על כך שלא יעצים אדם עיניו כמי שלא ראה הזקן קודם זמן חיובו, ע"ע הנ"ל[85]. על כך שלא יטריח זקן אם יכול ללכת בדרך אחרת שלא יעמיד את הציבור, ע"ע הנ"ל[86].
ברכה
אין מברכים על מצות קימה והידור[87]. אם משום שאין מברכין על מצוה שאינה תלויה כולה ביד העושה, מפני שאפשר שלא יתרצה בה חברו ונמצא מעשה מתבטל, ובקימה והידור הרב יכול למחול[88]. או משום שאין מברכים אלא על מצוות שיש זמן שחייב בהם ופעמים שאינו חייב בהן, הלכך כשמגיע זמן חיובם צריך לברך על עשייתם מחמת חיבוב, אבל קימה והידור היא מצוה שלעולם חייב בה, ואין עת להיפטר ממנה, ולעולם חייב בה ולא שייך בה חיבוב[89]. או משום שאין מברכים אלא על מצות שאנו מקודשים מן האומות, שאין האומות עושים אותם כלל, אבל במצוות שאפילו האומות עושים אותן לפעמים לא מברכים כי בהן אין אנו מקודשים מהן, כי לפעמים עושים אותם כמונו[90]. ויש מהראשונים הסוברים שיש לברך על כל מצות עשה[91], וכתבו שלפעמים הם רגילים לברך אקב"ו לקום מפני שיבה ואקב"ו להדר פני זקן[92], ושמברכים עליהם עובר לעשייתן[93].
מפני חכם
איזהו חכם*, שמצוה לקום מלפניו ולהדרו, נחלקו תנאים:
א) לדעת תנא קמא אין מצוה לכבד אלא חכם שהוא זקן[94], שנאמר: מפני שיבה תקום והדרת פני זקן[95], וענין אחד הם[96], ש"זקן" הוא פירוש ל"שיבה"[97], ואין זקן אלא חכם, שנאמר: אספה לי שבעים איש מזקני ישראל[98]. או ש"זקן" אינו יוצא ממשמעו של זקנה ממש, אלא שעם היותו זקן צריך שיהיה חכם[99]. גמר - גזרה-שוה*[100] - זקן מזקני, מה להלן גדולים וחכמים, ככתוב: אשר ידעת כי הם זקני העם ושֹׁטריו[101], אף כאן זקנים שהם חכמים[102], ופירוש הפסוק: מלפני זקנים שמבינים בתורה תקום ותכבד פני חכם[103]. ואינו גזירה-שוה* גמורה, שאם כן נצריך מומחים כמו שם - בבית-דין-הגדול*[104] - אלא הוכחה בלבד שזקן אשמאי אינו[105]. אבל ילד חכם ("יניק וחכים") אין מצוה לקום מלפניו ולהדרו[106], שאם ילד חכם היה בכלל, אם כן תכתוב התורה: מפני שיבה תקום והדרת, תקום והדרת פני זקן, ומשלא כתב כן, אתה למד שאחד הוא[107].
ב) לדעת ר' יוסי הגלילי - ויש מהראשונים סוברים שאף איסי בן יהודה סובר כן[108] - מצוה לכבד כל חכם, אפילו ילד חכם[109], שנאמר: והדרת פני זקן[110], ואין "זקן" אלא זה שקנה חכמה[111], דהיינו נוטריקון*[112] ז'ה ק'נ'ה חכמה[113], ואפילו הוא בחור קטן השנים[114], שנאמר: ה' קנני ראשית דרכו[115], והחכמה היא האומרת זאת[116]. ואם צעיר וחכם אינו בכלל הציווי, אם כן תכתוב התורה: מפני שיבה זקן תקום והדרת, מדוע חילקה התורה - וכתבה הקימה לגבי שיבה וההידור לגבי זקן - לומר שזה אינו זה וזה אינו זה[117], ושני דברים הם, ופירוש הכתוב הוא: מפני שיבה תקום והדרת, תקום והדרת פני זקן שקנה חכמה, ואפילו צעיר[118]. וביארו אחרונים, שיש שני מיני שיבות, הראשונה בעצם, שהגיע לשבעים שנה - לסוברים כן[119] - והשנייה שקנה השיבות בקנין ולא בעצם, דהיינו שיגע בתלמיד בינקותו וזכה, וזהו שאמר: "מפני שיבה", בעצם, "תקום", ומ"פני זקן", זה שקנה השיבה שבתחילת הכתוב, ג"כ תקום[120]. ויש מהראשונים סוברים שאף אונקלוס סובר שצריך לעמוד מפני ילד חכם[121], אלא שהוא למד זאת ממה שנאמר: מפני שיבה תקום[122], ותרגומו: מלפני המבינים בתורה תקום[123], ואפילו מפני ילד חכם[124]. לדעת הסוברים שאין החיוב לעמוד בפני חכם שאינו רבו אלא מדרבנן[125], ר' יוסי הגלילי בא לומר שהכתוב מלמד שחייבים בכבוד זה שקנה חכמה ממנו, ואינו חייב בכבודו אלא אם כן הוא רבו[126].
ג) ויש מהראשונים סוברים שלדעת איסי בן יהודה, אין כאן אלא ציווי אחד, לכבד כל זקן, ואין חיוב לכבד ילד אף על פי שהוא חכם[127].
ד) ויש מהראשונים סוברים שאיסי בן יהודה לא דן אלא בזקן, ואין הכרעה בדבריו לגבי ילד חכם[128].
להלכה כתבו ראשונים שמצות עשה לקום מפני כל חכם, אפילו אינו זקן, אלא ילד חכם[129], שלדעתם איסי בן יהודה סובר כר' יוסי הגלילי[130], ונאמר בתלמוד שהלכה כאיסי בן יהודה[131]. וכן יש מהאחרונים שכתבו בדעת אמוראים בירושלמי, שסוברים כר' יוסי הגלילי[132]. ויש מהראשונים סוברים שאין לעמוד מפני ילד חכם[133], אם משום שלא נאמר הלכה כמי, ומן הסתם יחיד ורבים, הלכה כרבים[134], ולדעתם איסי בן יהודה אינו דן בחכם כלל[135]. או משום שלדעתם איסי בן יהודה סובר שאין חיוב לכבד ילד אף על פי שהוא חכם[136], ונאמר בתלמוד שההלכה כאיסי בן יהודה[137]. ויש מהראשונים סוברים אף הם שההלכה כר' יוסי הגלילי[138], אלא שלדעתם המצוה מן התורה היא לעמוד רק בפני חכם שלמד ממנו, ואפילו אינו רבו המובהק[139], והחיוב לעמוד בפני כל חכם אינו אלא מדרבנן[140].
ילד חכם זה שאמרו שיש לקום מלפניו - לסוברים כן[141] - כתבו ראשונים דהיינו אפילו חכם שהוא קטן ולא הגיע עדיין לכלל מצוות[142], כלומר, אפילו לא הגיע לי"ג שנה[143], וכן כתבו אחרונים להלכה[144]. ויש מהראשונים ואחרונים הסוברים שאין חיוב לכבד חכם שלא הגיע למצוות[145], לפי שעיקר כיבוד חכם הוא לפי שהתלמוד מביא לידי מעשה - לסוברים כן[146] - וקטן עדיין אינו בעל מעשים[147].
ילד חכם זה שאמרו שיש לקום מלפניו - לסוברים כן[148] - כתבו ראשונים דהיינו אם הוא מופלג בחכמה[149], שלכן נצרך "שיבה"[150] שבתחילת הכתוב, ולא די שיכתוב "זקן"[151] בלבד, ש"שיבה" היינו כל זקן, אע"פ שאינו מופלג, ו"זקן" היינו זקן שהוא מופלג בחכמה[152], וביארו אחרונים דהיינו שהוא מופלג בחכמה יותר משאר העם[153], אף על גב שאינו מופלג מחכמים שבדור[154], אם ראוי ללמוד ממנו[155]. ויש מהאחרונים הסוברים בדעת ראשונים שאם אינו מופלג מהחכמים שבדור ואינו רבו כלל, אפילו גדול ממנו, פטור[156]. ויש מהאחרונים שהסתפק שמא ילד חכם שאמרו שיש לקום מפניו היינו חכם בעלמא, אפילו אינו מופלג בחכמה[157]. ויש מהאחרונים שכתב שתלמיד חכם שצריך לעמוד מפניו, הוא שהוא שונה הלכות ויודע להשיב סברה בטוב טעם[158].
חכם שאינו מופלג בחכמה, אע"פ שאינו חייב לעמוד מפניו - לסוברים כן[159] - יש מהראשונים שכתבו שכיוון שהוא חכם קצת, נכון לעשות לו הידור[160], דהיינו קצת קימה[161].
על העמידה מפני אב-בית-דין*, ע"ע[162]. על העמידה מפני הנשיא*, ע"ע. על כך ששיעור העמידה כשחכם* עובר או נכנס לבית המדרש פחות מבאב בית דין ונשיא, עי' להלן: הקימה[163]. על הגדרתו של חכם לענין זה, ע"ע חכם[164]. על כך שאין הדרגות הללו נהוגות אלא בזמן הסנהדרין, ובימינו הושוו המידות, ע"ע הנ"ל[165]. אם חייבים לעמוד מפני חכם סומא*, עי' להלן: שם[166], וע"ע סומא.
שני תלמידי חכמים
אע"פ שעומדים מפני ילד חכם - לסוברים כן[167] - כתבו ראשונים שאין הדברים אמורים אלא כשהוא גדול ממנו, אבל אין גדול עומד מפני קטן[168], שאין מצות קימה שיעמוד חכם אלא לפני מי שגדול ממנו בחכמה[169], ואין חכם המופלג בחכמה רשאי לעמוד בפני מי שהוא קטן ממנו, מפני שהוא מזלזל בכבודו, ודומה לחכם ואינה לפי כבודו שאינו חייב בהשבה[170], ומה שנאמר: מפני שיבה תקום[171], והכוונה לגדולים בתורה - לסוברים כן[172] - היינו מלפני חכמים גדולים ממכם בתורה תהיו עומדים[173].
היו שני חכמים שווים בחכמה, פטורים מלעמוד[174], שאין חיוב לעמוד מפני חכם אלא בגדול ממנו[175] וראוי ללמוד ממנו[176], אפילו לא למדו כלום[177], שאם לא כן כל אדם יהא חייב לעמוד בפני חבירו השווה לו אפילו אינו חכם כלל[178], ואם אינו גדול ממנו ולא למדו כלום אין צריך לקום מפניו[179], אבל צריך לעשות לו הידור[180], דהיינו קצת קימה[181], משום הכתוב: ואת יראי ה' יכבד[182]. ויש מהראשונים הסובר שעומדים מפני תלמיד חכם, אם הוא שווה לו[183].
היו ילד חכם וחכם זקן שווים בחכמה, הצעיר צריך לעמוד מפני הזקן[184], שהצעיר צריך שיהיה מופלג בחכמה - לסוברים כן[185] - וזקן אינו צריך[186], והזקן אינו צריך לעמוד, שאינו לפי כבודו לעמוד מפני ילד[187].
על ילד חכם שעומד בפני זקן המופלג בזקנה, ועל צורת עמידתו, עי' להלן: הקימה[188]. על חכם שלא למד ממנו אלא שהוא גדול ממנו, שאין הקטן חייב לנהוג בגדול כל דין תלמיד לרב, ע"ע כבוד רבו; מורא רבו[189]. על גדול הדור, שהכל חייבים בכבודו כרבם, ע"ע הנ"ל[190]. על חכם מופלג, שיש לכבדו כמו רב מובהק, ע"ע הנ"ל[191]. על רב שמחל על כבודו, שנחלקו אמוראים אם כבודו מחול, ע"ע הנ"ל[192], ושם[193], שלהלכה כבודו מחול, ושם[194], שמ"מ חייב להדרו, ואין הרב יכול למחול על הידור זה.
חכם המזלזל במצוות
תלמיד-חכם* המזלזל במצוות ואין בו יראת שמים - אע"פ שהוא מתמיד בתורה ותורתו אומנותו[195] - הרי הוא כקל שבציבור[196], ואסור לכבדו כלל וכלל[197], ואין לעמוד מפניו[198].
חכם שהוא בעל מחלוקת
תלמיד-חכם* שהוא בעל מריבות ובעל קינטורים, ועושה מחלוקות עם בני אדם שלא לשם שמים, אינו ראוי לעמוד מפניו[199], שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם[200], וזה מעורר מדנים, אין ראוי לעשות לו כבוד תלמיד חכם, כיוון שאינו נוהג כדרך תלמיד חכם[201], ומה גם שקרוב הדבר שיבוא חילול השם על ידו[202].
חכם שאינו מצויין במידותיו
תלמיד-חכם* שאינו מצויין במדותיו וטכסיסיו, אין שאר חכמים חייבים לנהוג בו כבוד[203] ולעמוד מפניו[204].
רב בפני תלמיד
אין התורה עומדת מפני בנה[205], יש מהראשונים ואחרונים מפרשים דהיינו שאין הרב עומד בפני תלמידו[206], וזהו שאמרו שאין החכמים צריכים לעמוד מפני חבר*[207] - שאינו חכם*[208] - וכן פסקו ראשונים ואחרונים להלכה שמצד הדין אין הרב צריך לעמוד בפני תלמידו[209], אפילו הוא חכם גדול[210]. ומכל מקום יש מהראשונים שנהגו לעשות הידור לתלמידיו, אפילו לאותם שלא היו חשובים כל כך[211]. ויש מהפוסקים שכתבו להלכה שרב יעשה קצת הידור לתלמידיו[212].
מנהג הקימה בימינו
להלכה כתבו ראשונים ואחרונים שיש לקום מפני כל חכם[213]. ומנהגים שונים מצינו בדבר: א) יש מהאחרונים שכתבו שמכל מקום המנהג שלא לקום מפני חכם, אלא מפני ראש ישיבה ואב בית דין[214] שקיבלוהו רבים עליהם[215], ותמהו על מנהג זה[216]. ויש שכתבו ליישב המנהג, שבוודאי נהגו כן ע"פ גדולים, וקיבלו התלמידי חכמים וויתרו על כבודם להגדיל כבוד התורה[217]. ב) ויש מהאחרונים שכתבו שהמנהג לקום מפני חכם, אלא שאין קמים אלא מעט, ואין עומדים מלוא קומתו כפי הדין[218], ותמהו על מנהג זה[219]. ג) ויש מהאחרונים שכתבו שהמנהג לקום לפני תלמיד חכם מלוא קומתו[220].
בבית הכנסת ובשעת התפילה
בבית-הכנסת* חייב אדם לעמוד מפני תלמיד-חכם*[221] וזקן[222]. ובשעת התפלה*, יש מהאחרונים סוברים שאין לקום מפני תלמיד חכם, שאין חולקים כבוד לתלמיד במקום הרב[223]. ויש סוברים שיש לקום מפני חכם[224] וזקן[225], שלעמוד לפני החכמים - וזקנים, לסוברים כן[226], וכן הלכה[227] - מצות עשה היא[228], שזהו כבודו יתברך[229], שכבוד המקום מתרבה לשמור מצוותיו[230], ויש כבוד לרב במה שחולקים כבוד לתלמיד[231]. וכתבו שכן המנהג[232].
אשת תלמיד חכם
יש לעמוד מפני אשת-חבר*[233] - אשת תלמיד חכם*[234] - שאשת חבר הרי היא - לענין כבוד - כחבר[235]. ויש מהאחרונים הסוברים - בדעת ראשונים[236] - שאין חיוב לעמוד מפני אשת חבר ולא לעשות לה הידור[237], אלא מידת חסידות בלבד[238], שלדעתם החיוב בכבוד אשת חבר אינו אלא מידת חסידות[239]. ויש שביארו טעם הפטור, שאינו דרך כבוד שיכירו שזהו היא אשת פלוני, אבל מי שכבר נתפרסמה, הכל מודים שראוי לעשות לה כבוד[240].
אשת תלמיד חכם אינה יכולה למחול על עמידה זו, שאינה יכולה למחול כבוד בעלה[241].
על אשת-חבר*, שנחלקו ראשונים אם החיוב בכבודה בחיי החבר הוא מן התורה או מדרבנן, או מידת חסידות, ע"ע אשת חבר[242]. ושם[243], בחיוב בכבודה לאחר מיתתו[244].
חכמה
אשה*, שהיא פטורה ממצות תלמוד-תורה*[245], יש מהאחרונים סוברים שאף אם למדו תורה, אין להם דין חכם לענין עמידה מפניה[246], שודאי אינו נקרא חכם רק אם מצווה ללמוד ולקנות חכמה[247]. ויש מהאחרונים סוברים שיש לה דין חכם לענין הקימה מפניה[248], שאע"פ שהיא פטורה, מכל מקום לגבינו אנו צריכים לכבדה כמו את האיש[249], או שכיוון שהאישה חייבת לכבד אחרים - שהרי היא חייבת לקום מפני חכם וזקן[250] - גם האחרים חייבים בכבודה, אם היא חכמה, אפילו ילדה, אע"פ שפטורה[251].
עבד חכם
לסוברים שאישה חכמה אין לקום מפניה, מפני שהיא פטורה ממצות תלמוד-תורה*[252], אף עבד, שהוא פטור ממצות תלמוד תורה[253], אף אם למד תורה אין לו דין חכם לענין עמידה מפניו[254].
כפייה
מי שאינו עומד מפני החכם*, כתבו גאונים וראשונים שמעמידים אותו בעל כרחו[255], לעשות כבוד לתורה[256].
חסיד ובעל מעשים
חסיד ובעל מעשים, דהיינו אדם שהוא טוב עין בצדקה ובצרכי צבור ובמידות טובות[257], ומכניס אורחים ומהנה תלמידי חכמים ומשיא להם בנותיו[258], והוא בן תורה[259], אע"פ שאינו מופלג בחכמה[260], נחלקו בו הדעות:
א) יש מהגאונים ראשונים ואחרונים סוברים שהכל צריכים לעמוד מפניו[261], אפילו הגדולים ממנו בחכמה הרבה[262], אם הוא מוחזק כבעל מעשים ואין ספק בעניינו[263], שלא ציוותה התורה בחכם, אלא מפני שהחכמה מביאה לידי מעשים - לסוברים כן[264] - אלא שלא פירשה תורה במעשה כמו שפירשה בחכמה, לפי שאין הכשר המעשה גלוי כמו שיתרון הכשר החכמה נראה לכל[265], וחכמים הראשונים, אע"פ שהיו חכמים גדולים, משתבחים היו במעשים טובים ובמידות טובות[266].
ב) ויש מהראשונים ואחרונים סוברים שאין צריכים לעמוד מפני חסיד ובעל מעשים[267], אלא שחכם, אפילו מופלג בחכמה, רשאי לעמוד בפני מי שהוא בעל מעשים[268], אע"פ שהוא קטן ממנו[269], ואין בזה איסור משום זקן ואינו לפי כבודו[270], כפי הדין בחכם שהוא מופלג בחכמה, שאינו רשאי לעמוד בפני מי שהוא קטן ממנו[271], מפני שהוא מזלזל בכבודו, ודומה לחכם ואינה לפי כבודו שאינו חייב בהשבה[272], שחסידות ומעשים מעלה גדולה היא באדם, ולא ציוותה התורה לעמוד מפני החכם, אלא שהחכמה מביאה לידי מעשים[273].
אישה ועבד
אשה* ועבד, אף לסוברים שאין להם דין חכם לענין עמידה מפניהם[274], צידדו אחרונים שיש להם דין בעל מעשים, אם הם מדקדקים במעשיהם[275].
מפני זקן
איזהו זקן, שמצוה לקום מלפניו ולהדרו, נחלקו תנאים:
א) לדעת תנא קמא - וכן דעת ר' יוסי הגלילי[276] - אין מצוה לכבד אלא חכם שהוא זקן, ולא אשמאי[277], שנאמר: מפני שיבה תקום[278], יכול מפני אשמאי, תלמוד לומר: זקן[279], ואין זקן אלא חכם[280]. ויש מהראשונים סוברים שאף אונקלוס סובר כן[281], אלא שלדעתו מפני שיבה תקום[282] נדרש על חכם[283], ואילו והדרת מפני זקן[284], נדרש לזקן אשמאי[285]. ב) ולדעת איסי בן יהודה מצוה לכבד כל זקן[286], שנאמר: מפני שיבה תקום[287], אפילו כל שיבה במשמע[288], ואפילו זקן אשמאי[289]. ויש מהראשונים שכתב - לימוד נוסף לזה, במידת סמוכין*[290] - שלכן נסמך לו: וכי יגור אתך גר[291], לומר: כל הראוי, אפילו מפני זקן אשמאי[292]. ויש שכתבו טעם לדבר, שאפילו זקן אשמאי, מן הסתם רוב שנים הודיעוהו חכמה ע"י מיקרי חייו ומאורעותיו שאירעו לו ויודע קצת מיסודי התורה אף על פי שלא למד, ולכן גם הוא בכלל חכם הוא[293].
בפירוש "אשמאי" נחלקו גאונים וראשונים:
א) יש מהראשונים מפרשים שאשמאי הוא - ישראל[294] - רשע[295], מקולקל[296], בעל עבירות[297] ועם הארץ[298], דהיינו רשע או עם הארץ[299], והוא מגזרת אשם[300], ככתוב: והיה כי יאשם[301], כלומר רשע שחייב הרבה אשמות[302] ואף עם הארץ מלא אשמות[303]. וביארו אחרונים שאע"פ שאין לכבד רשע, הייתי חושב שיש לעמוד מפני רשע זקן, שכיוון שמאריך ימים, אם כן מצוות עשה, ובשביל כך מאריך ימים, ויש לכבדו מפני אותו דבר שזכה לאריכות ימים[304], או שהייתי חושב שגזרת-הכתוב* הוא שזקנה גורם לעמוד מפניו ולהדר לו[305].
ב) ויש מהראשונים מפרשים שאשמאי הוא ישראל[306] בור[307] ועם הארץ[308], דהיינו סתם עם הארץ שאינו יודע התורה[309], אבל רשע ועם הארץ, הכל מודים שאינו חייב לכבדו[310]. וכתבו ראשונים שלדעה זו אשמאי הוא לשון שממה[311], והאל"ף נוספת[312], ככתוב: והאדמה לא תֵשָׁם[313], ותרגומו: וארעא לא תבור[314], ואשמאי הוא שמם מכל מין חכמה וידיעה, כמו השדה בור שאין בו זרע ולא מקבל אותו[315]. ויש מפרשים שלדעה זו אשמאי הוא מלשון אשמה[316], כמו: ואשמה הנפש ההיא[317], ונקרא אשמאי, לפני שאינו יודע התורה[318], או לפי שרוב עמי הארץ בעלי חטא הן, לפי שאינם יודעים להיזהר במצוות[319]. ויש מפרשים שלדעה זו נקרא אשמאי, לשון: עשו את אשימא[320], שהוא הקוף[321], והזקן שאין בו חכמה דומה לו[322].
ג) ויש מהגאונים וראשונים מפרשים שאשמאי היינו גוי[323] המקיים שבע מצוות בני נח[324], ונקרא אשמאי בשביל שהוא נכרי גמור[325].
ד) ויש מהראשונים מפרשים שאשמאי היינו גוי או עם הארץ הדומה לו[326].
ה) ויש מהאחרונים הסוברים בדעת ראשונים שאשמאי היינו גוי, ולא כתבו שהוא דוקא אם מקיים שבע מצוות בני נח[327].
יש מהאחרונים שכתבו שאין מחלוקת בדבר, והכל מודים שאסור לכבד רשע, אפילו הוא תלמיד חכם, ולא נאמר שאשמאי הוא רשע - לסוברים כן[328] - אלא שהוא עם הארץ, שמפני שהוא עם הארץ הוא עושה מעשה רשע, ולא לשם רשעות, כגון שמפני פשיטותו אינו מניח תפילין* בכל יום ומזלזל במצוות[329].
להלכה אמר ר' יוחנן - ויש גורסים: אביי[330] - שההלכה כאיסי בן יהודה[331], וכן כתבו ראשונים להלכה[332]. וביארו אחרונים הטעם, שכבוד-חכמים* נלמד מהכתוב: את ה' אלהיך תירא[333], שדרשו בו "את", לרבות[334] תלמידי חכמים[335], וכבוד בכלל המורא הוא[336], ולחכם אין צורך בכתוב: מפני שיבה תקום והדרת פני זקן[337], וממילא פשוט שאין בכתוב כלל ציווי לכבד חכם, אלא לכבד זקנים בלבד[338]. וכתבו ראשונים שמצוה לקום מפני שיבה[339], שהוא מופלג בזקנה[340], אע"פ שאינו חכם*[341], ואפילו הוא עם הארץ[342], ובלבד שלא יהיה רשע[343], דהיינו המוחזק רשע[344]. ויש מהאחרונים שכתבו בדעת גאונים וראשונים שפסקו כתנא קמא ור' יוסי הגלילי[345], שלדעתם דברי ר' יוחנן אינם מסקנת התלמוד, שהרי אביי ורבא לא עמדו מפני זקנים[346], שכן אביי פשט ידו לזקנים, ורבא שלח שליח[347], לפשוט להם יד[348], וההלכה כאביי ורבא לגבי ר' יוחנן[349]. ואם גורסים שאביי אמר שההלכה כאיסי בן יהודה[350], יש לומר שאביי שפשט ידו אינו ענין לעמידה מפניהם[351], ורבא חולק על החיוב בעמידה, וההלכה כרבא לגבי אביי בכל מקום חוץ מיע"ל קג"ם[352].
לא אמרו שצריך לעמוד מפני זקן אשמאי, אלא כשהוא לפי כבודו של האחר, אבל אם האחר חכם ואינו לפי כבודו, לא[353].
על הקימה מפני זקן גוי, עי' להלן[354]. על ילד חכם שעומד בפני זקן המופלג בזקנה, ועל צורת עמידתו, עי' להלן: הקימה[355]. אם חייבים לעמוד מפני זקן סומא*, עי' להלן: שם[356], וע"ע סומא.
גיל הזקן
זקן שאמרו, נחלקו בו ראשונים ואחרונים:
א) הרבה ראשונים ואחרונים סוברים דהיינו מבן שבעים ואילך[357], כפי ששנינו: בן שבעים לשיבה[358], וכן אמרו בתלמוד: אין שיבה פחותה משבעים[359]. ומה ששנינו: בן שישים לזקנה[360], היינו שבגיל זה יצא מכלל כרת*[361] - לסוברים כן[362] - או שבן שישים לזקנה, היינו חכמה[363].
ב) ויש מהאחרונים סוברים שמבן שישים זקן הוא[364], שכן אמרו: בן שישים לשיבה[365], ומה ששנינו: בן שבעים לשיבה[366], היינו גמר שיבה ומתחיל משם ואילך לגבורה, ומשישים ואילך אז נקרא שיבה[367], ופירוש הכתוב: מפני שיבה תקום[368], מפני קודם שיגיע לזמן שיבה תקום והרי אחר שישים מיד הולך הוא לזמן שיבה[369]. ועוד טעם, ע"פ הקבלה[370].
ג) ויש מהראשונים ואחרונים סוברים שהדבר שנוי במחלוקת תנאים, שלדעת אונקלוס הלמד החיוב לעמוד מפני זקן מהכתוב: והדרת פני זקן[371], כשהגיע לשישים, ששנינו עליו: בן שישים לזקנה[372], הרי הוא זקן וחייבים לעמוד מפניו[373]. ולדעת איסי בן יהודה הלמד החיוב לעמוד מפני זקן, מהכתוב: מפני שיבה תקום[374], כל שיבה במשמע[375], אם כן אין חייב לעמוד מפני זקן שלא למד חכמה - שאינו בכלל חכם*[376] - עד שיהיה בן שבעים, שכן שנינו: בן שבעים לשיבה[377].
ד) ויש מהאחרונים הסוברים שהדבר תלוי במחלוקת תנאים אחרת, שלדעת המשנה באבות, בן שישים לזקנה ובן שבעים לשיבה[378], וצריך לעמוד מפני זקן בן שבעים, ולדעת ר' שמעון בר יוחאי בן חמישים לזקנה ובן שישים לשיבה, וצריך לעמוד מפני זקן בן שישים[379].
ה) ויש מהאחרונים המחלקים, מפני זקן בן שבעים שנה יש לקום, שנאמר: מפני שיבה תקום[380], ומפני זקן בן שישים שנה אין צריך לקום אלא יעשה לו הידור, שנאמר: והדרת פני זקן[381]. יש מהם סוברים שאין הדברים אמורים אלא לסוברים ששיבה היא שבעים[382], אבל לסוברים ששיבה היא שישים[383], הרי שיש לעמוד מפני זקן בן שישים ולהדר זקן בן חמישים[384]. ויש מהם סוברים שאין הדברים אמורים אלא אם הזקן קנה קצת חכמה, אבל אם הוא עם הארץ אין לעמוד מפניו עד שיהיה בן שבעים[385].
להלכה כתבו הפוסקים שזקן שמצוה לעמוד מפניו, היינו מבן שבעים[386]. ויש מהאחרונים שכתבו, שראוי להחמיר ולעמוד מפני זקן מבן שישים[387]. מהם שנסתפקו אם יזדמן מצות קימה מבן שישים לענין ביטול מצוה אחרת, אם יש להחמיר[388]. ויש שכתבו שודאי מצות קימה היא ופטור משאר מצוות הבאות לידו באותו עת, כדין העוסק-במצוה*[389].
השנים הללו, מצדדים אחרונים שנמנים מעת לעת, ושנת שישים - לסוברים שצריך לעמוד מפני זקן בן שישים[390], ושנת שבעים, לסוברים שצריך לעמוד מפני זקן בן שבעים[391] - כלמטה[392], ואין חיוב לעמוד אלא מפני זקן שהוא בן שישים ויום אחד, או שבעים ויום אחד[393].
ספק
ספק זקן, נחלקו בו אחרונים: יש סוברים שאם הגיע לשישים שנה - לסוברים שצריך לעמוד מפני זקן בן שישים[394] - או לשבעים שנה - לסוברים שצריך לעמוד מפני זקן בן שבעים[395] - צריך לעמוד[396], שהוא כספק תורה[397]. ויש שהסתפקו בזה, שייתכן ש"שיבה" ודאי אמרה תורה, ולא ספק[398]. ויש שכתבו שבספק כזה אפשר לברר ולשאול, ואין הולכים בזה אחר הרוב* של אנשים שאינם זקנים כל כך[399].
מנהג הקימה בימינו
בימינו כתבו אחרונים שנהגו שלא לקום לפני זקן מופלג בזקנה, רק נותנים לו הידור, שקמים מעט ולא קימה גמורה[400]. ויש מהאחרונים שכתב לבאר טעם הדבר, שלדעתם אין הלכה כאיסי בן יהודה, שדברי ר' יוחנן הפוסק כמותו[401] אינם מסקנת התלמוד, שהרי אביי ורבא לא עמדו מפני זקנים[402], והיינו - לדעתם - זקני ישראל[403]. או שההלכה כאיסי בן יהודה, אלא שאין כוונתו לומר שצריך לקום ממש מפני כל זקן, אלא לענין הידור בעלמא, ופירוש הכתוב: מפני שיבה תקום והדרת פני זקן[404], שמפני שיבה, דהיינו תלמיד חכם, יש לקום, וזקן יש להדר[405].
זקנה
מפני שיבה תקום והדרת פני זקן[406], ואפילו זקנה[407], אם היא בת שבעים שנה[408] - לסוברים שעומדים מפני זקן אם הוא בן שבעים שנה[409] - שכיוון שהאישה חייבת לכבד אחרים - שהרי היא חייבת לקום מפני חכם וזקן[410] - גם האחרים חייבים בכבודה, אם היא זקנה[411]. ויש מהאחרונים שכתבו שאין צריך לעמוד מפני זקנה[412]. ויש מהאחרונים הסוברים שהדבר תלוי במחלוקת תנאים, שלדעת איסי בן יהודה שחייבים לעמוד אפילו מפני זקן אשמאי[413], אם כן בודאי חייב לעמוד מפני אישה זקנה, ולדעת החולקים עליו וסוברים שאין צורך לעמוד מפני זקן אשמאי[414], אשת זקן, שאינה זקנה, אין חיוב לעמוד מפניה[415].
זקן חכם וזקן שאינו חכם
זקן בלא חכמה, צריך לכבד זקן וחכם[416].
זקן גוי
ר' יוחנן היה קם מלפני זקנים גוים והיה אומר כמה הרפתקאות - מקרים[417] וצרות[418] - עברו עליהם[419], וראו הרבה ניסים ומופתים[420] ברוב אורך ימיהם, וראוי לכבדם[421]. ונחלקו גאונים וראשונים:
א) יש מהגאונים וראשונים מפרשים שר' יוחנן היה קם מדין תורה[422], שההלכה כאיסי בן יהודה[423], הסובר כל שיבה במשמע[424], ואפילו אשמאי[425], שהוא - לסוברים כן[426] - גוי[427], שמקיים שבע מצוות שקיבלו עליהם בני נח[428]. ואע"פ שתלה ר' יוחנן הטעם בכמה הרפתקאות שעברו עליהם[429], היינו מפני שהוא חכם ואינו מחוייב לעמוד בפני זקן, שהוא כזקן ואינו לפי כבודו[430].
ב) ויש מהראשונים מפרשים שלא קם ר' יוחנן מדין תורה[431], אלא מפני דרכי-שלום*[432], ואיסי בן יהודה לא בא לרבות אלא אשמאי - שהוא ישראל, לסוברים כן[433] - ולא זקני גוים[434]. שלא מצאנו בשום מקום שזקן גוי צריך לכבדו[435]. ועוד, שהרי תולה הטעם בכמה הרפתקאות עברו עליהם[436], ולא אמר משום שההלכה כאיסי בן יהודה[437]. ועוד, שהרי רבא עשה להם הידור ולא קם מפניהם[438], ואביי נתן להם יד ולא קם מפניהם[439], ובשיבה כתוב: קימה[440].
בפירוש ההידור שעשה רבא, נחלקו הדעות: יש מפרשים שהידר אותו בדברים[441]. ויש מפרשים שהידור היינו קימה קצת[442].
להלכה נחלקו ראשונים:
א) יש פוסקים שזקן גוי מהדרים אותו בדברים ונותנים לו יד לסומכו[443]. אם משום שלדעתם ר' יוחנן לא היה קם מפניהם אלא קצת, ורבא לא היה קם כלל, וההידור היינו הידור בדברים, ופסקו כאביי ורבא[444], שבתראי הם[445]. ואע"פ שמפני שיבה תקום, כל שיבה במשמע, ואפילו גוי - לסוברים כן[446] - מכל מקום לא באה התורה להשוות כבוד זקן גוי לכבוד זקן ישראל[447], אפילו לדעת ר' יוחנן, ולכן לזקני גוים לא היה עומד מלוא קומתו ולזקני יהודים היה עומד, ואבייי ורבא סוברים שאין להשוותם כ"כ, והקימה בגוים היינו להקימם בדברים ובנתינת יד[448]. או משום שלדעתם ר' יוחנן קם מפני זקני גוים, ואביי ורבא חלוקים עליו, ופסקו כמותם[449]. ולא קם ר' יוחנן משום דין תורה, שהרי כל שיבה במשמע היינו רק ישראל - לסוברים כן[450] - אלא מדין דרבנן[451], ורבא ואביי חלוקים עליו, שחושבים איסור להחשיב לגוי כמו לישראל, אלא עשו הידור בלבד, ופסקו כמותם[452]. וכן כתבו אחרונים להלכה שזקן גוי, מהדרים אותו בדברים ונותנים לו יד לסומכו[453].
ב) ויש מהראשונים פוסקים שיש לקום מפני זקני גוים, משום דרכי שלום[454], וכר' יוחנן[455].
ג) ויש מהראשונים פוסקים שמצוה להדר זקני גוים, לקום קצת מפניהם ולסומכן בידו[456]. אם משום שלדעתם ר' יוחנן לא היה קם מפני זקני גוים אלא קצת, ופסקו כמותו[457] נגד רבא[458], וכאביי, שלדעתם אינו חלוק על ר' יוחנן[459]. או שלדעתם ר' יוחנן היה קם מפני זקני גוים, ואביי ורבא חלוקים עליו, ואינם חלוקים זה על זה, והלכה כמותם, שעושה קימה קצת, וכשצריכים סמיכה עושים להם[460], שסוברים שישנו חיוב מדרבנן להדר זקני גוים, באחד משתים, או לקום קצת מפניהם או לסומכן בידו, ואסור לקום מפניהם, שאיסור הוא להחשיב לגוי כמו לישראל[461].
ד) ויש מהראשונים שנראה מדבריהם שאין חיוב לעמוד מפני זקני גוים, ואף לא לזוע מעט מפניהם להדרם במקצת[462].
המצוה להדר גוי, היינו כשהוא בן שבעים שנה - למרות שאין החיוב אלא מדרבנן, לסוברים כן[463] -שכל שתיקנו חכם כעין התורה תיקנו, והחיוב בזקן ישראל מן התורה אינו אלא כשהוא בן שבעים - לסוברים כן[464] - אם כן אף בגוי אינו חייב כלל מדרבנן בשום הידור אלא כשהוא בן שבעים שנה[465].
הקימה
תחילת זמן הקימה
מאימתי חייב לקום מפני חכם[466] וזקן[467], משיגיע לתוך ארבע-אמות*[468], שזוהי קימה שיש בה הידור[469], דהיינו כבוד ונשיאות פנים, שדבר הניכר הוא שבשבילו עמד[470], שבתוך ארבע אמותיו מוכח הדבר שמפניו הוא עומד[471], וזוהי קימה שאמרה תורה[472]. אבל קודם לכן לא קיים מצות עשה[473], שאין כאן היכר ואין כאן הידור[474], שהרואה אומר לצרכו הוא שעמד[475], שבקומו כאשר יהיה במקום רחוק לא מוכח הדבר שמפניו הוא קם, אלא הרואים יחשבו שלעסק עצמו הוא קם[476], ולכן אסור לעמוד עד שיגיע לתוך ארבע אמותיו[477].
יכול יעמוד מפניו ממקום רחוק[478], כיוון שאמר: מפני שיבה תקום[479], שמשמע שבראותו פניו אפילו ממקום רחוק יקום[480], תלמוד לומר: תקום והדרת[481], לא אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור[482]. ובצורת הלימוד נחלקו ראשונים ואחרונים: א) יש מפרשים שהלימוד הוא במידת סמוכין*[483], שלכן נסמך לתקום והדרת[484], להשמיע שאין קימה אלא במקום שיש בה הידור, דהיינו סמוך לארבע אמות[485]. ב) ויש מפרשים שהלימוד הוא מכך שכתבה התורה תקום והדרת זה אצל זה והקדימה קימה להידור, ולא כתבה: מפני שיבה תהדר ותקום מפני זקן[486]. ג) ויש מפרשים שהלימוד הוא מכך שהיה לו לומר: תקום ותהדר פני זקן, כיוון ששניהם לשון ציווי, ועוד שלא היה לו לומר אלא תקום בלבד, כיון שהקימה הוא בעצמו ההידור[487], ולזה אמר שאילו אמר כך הייתי אומר שהקימה תהיה משיראנו ממקום רחוק[488], תלמוד לומר: תקום והדרת[489], שירצה תקום והדרת בקימה זו[490], להשמיע שאין קימה אלא במקום שיש בה הידור, דהיינו סמוך לארבע אמות[491].
אף חכם*, שהיה בזמן הסנהדרין[492] - הממונה על העיר שמבקשים ממנו הוראה[493] ויש מפרשים: הגדול שבחכמים שנושאים ונותנים עמו בהלכה[494] - עומד מלפניו ארבע אמות[495], אם רואה אותו מחוץ לבית-המדרש*[496].
בכניסה לבית*, כתבו אחרונים שאינו עומד עד שייכנס לארבע אמותיו, ואין אומרים שכל הבית נחשב כארבע אמות[497], שלהלכה אין הבית נחשב כארבע אמות[498]. ויש שהסתפקו בדבר[499].
על עמידה מפני חכם בבית-המדרש*, עי' להלן[500]. על כך שאין הדרגות של נשיא* אב-בית-דין* וחכם* הללו נהוגות אלא בזמן הסנהדרין, ובימינו הושוו המידות, ע"ע חכם[501]. על עמידה בפני רבו, שחייב לעמוד משיראנו מרחוק מלוא עיניו, ע"ע כבוד רבו; מורא רבו[502].
סוף זמן הקימה
עד אימתי יעמוד מפני חכם* - שהיה בזמן הסנהדרין[503] - נחלקו הגירסאות: א) יש גורסים: כיוון שעבר ארבע-אמות* יושב[504], דהיינו שאינו יושב עד שיעבור הימנו ארבע אמות השניות[505]. ויש מהפוסקים שפסקו כן לגבי חכם שבימינו[506] וזקן[507]. ב) ויש גורסים: כיוון שעבר יושב[508]. וכן אמרו בירושלמי על זקן - דהיינו חכם של ימינו[509] - עבר, ישב לו[510], דהיינו שתיכף ישב לו[511]. וכן פסקו רוב הפוסקים שיעמוד מפני חכם - וזקן[512] - עד שיעבור מכנגד פניו[513], וכיוון שעבר יושב[514].
בא החכם או הזקן לביתו, עומד מפניו ומכבדו לישב, והסתפקו אחרונים אם יכול לשבת לפני שישב החכם והזקן, משום שבביתו הוא בעל הבית, או שאינו יכול לישב, וכתבו שבבית אחר ודאי אין לו לישב עד שישב הוא[515].
על עמידה בפני רבו, שחייב לעמוד עד שיתכסה ממנו שלא יראה את קומתו, או עד שיישב הרב במקומו, ע"ע כבוד רבו; מורא רבו[516].
בבית המדרש
בברייתא שנינו לגבי בית-המדרש*[517], שיושבים בו שורות שורות[518]: כשהנשיא* נכנס, כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו, כשאב-בית-דין* נכנס, עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן, עד שישב במקומו. כשחכם* נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו[519]. ואמרו בתלמוד שברייתא זו נשנתה בימי רבן שמעון בן גמליאל[520], שעד אז כשהיו הנשיא, אב בית דין וחכם, נכנסים לבית המדרש, היו כולם קמים מפניהם, תיקן רשב"ג שיהיה היכר בינו לביניהם[521]. יש מהראשונים הסובר שדוקא בימי רשב"ג נשנית משנה זו, ולא נהג לא לפניו ולא לאחריו[522]. אבל רוב הראשונים פסקו דין זה להלכה[523], וכתבו אחרונים שהוא הדין בבית-הכנסת*[524].
על העמידה מפני חכם* מחוץ לבית-המדרש*, עי' לעיל[525]. על העמידה מפני אב-בית-דין* מחוץ לבית המדרש, ע"ע אב בית דין[526]. על כך שאין הדרגות הללו נהוגות אלא בזמן הסנהדרין, ובימינו הושוו המידות, ע"ע חכם[527]. על העמידה מפני הנשיא* מחוץ לבית המדרש, ע"ע נשיא.
רכוב
רוכב הרי הוא כמהלך[528], וכשם שעומדים מפני המהלך כך עומדים מפני הרוכב[529].
צורת הקימה
סתם אדם צריך לעמוד מפני חכם מלוא קומתו[530], וכן צריך לעמוד מפני זקן מלוא קומתו[531]. אבל ילד חכם לפני זקן אינו חייב לעמוד מלא קומתו, אלא כדי להדרו[532], דהיינו בקצת קימה[533], לנוע מעט כאילו רוצה לעמוד מפניו[534], שכיוון שצריכים לנהוג בו ג"כ כבוד, אין לו להתבזות לקום מפני הזקן אלא יעשה לו הידור[535]. והוא הדין זקן לפני ילד חכם, שכיוון שיש לו מעלה כנגד ילד חכם, אין לו להתבזות לקום מפניו, אלא יעשה לו הידור[536].
יש מהאחרונים שכתבו שלא אמרו ראשונים שילד חכם צריך להדר בלבד, אלא לדעתם שההלכה איננה כאיסי בן יהודה ואין צריך לעמוד מפני זקן אשמאי[537], אבל לסוברים שההלכה כאיסי בן יהודה וצריך לעמוד מפני זקן אשמאי[538], צריך לעמוד עמידה גמורה[539].
על חכם שאינו מופלג בחכמה, שיש סוברים שנכון לעשות לו הידור, עי' לעיל: מפני חכם[540]. על שני חכמים השווים בחכמה, שצריך כל אחד לעשות לחבירו הידור, עי' לעיל: שם[541]. על רב בפני תלמידיו, שפטור מקימה, ומכל מקום יעשה להם קצת הידור, עי' לעיל: שם[542].
חסרון כיס
קימה שיש בה חסרון כיס, אינו חייב בה[543]. וכן שנינו: יכול יהדרנו בממון - יהא הידור זה הידור ממון, לכבדו בממון[544], ככתוב: ולא תהדר פני גדול[545], שמשמע בממון, וכגון: ודל לא תהדר בריבו[546] - תלמוד לומר: תקום והדרת[547], מה קימה שאין בה חסרון כיס, אף הידור שאין בו חסרון כיס[548]. שמקיש[549] קימה להידור, מה הידור שאין בו ביטול מלאכה[550], שאין לשון הידור אלא נשיאות פנים או בממון או בכיבוד דברים ואין במשמעו ביטול מלאכה[551], אף קימה שאין בה ביטול מלאכה[552]. ומקיש הידור לקימה, מה קימה שאין בה חסרון כיס[553], שהרי העמדנו שאנו עוסקים בשאין בה ביטול מלאכה[554], אף הידור שאין בו חסרון כיס[555]. לפיכך בעל אומנות, העוסק במלאכת עצמו, אינו צריך לעמוד בפני תלמיד חכם[556], ואפילו בפני רבו המובהק[557]. ואם היה טרוד במלאכת אחרים, אינו רשאי - להחמיר על עצמו[558] - ולעמוד בפני תלמיד חכם[559], שהרי יש כאן ביטול מלאכה[560] של אחרים[561]. ויש מהראשונים ואחרונים המצדדים שאף בעל אומנות העוסק במלאכת עצמו אינו רשאי לעמוד מפני תלמיד חכם[562], אם משום שכיוון שמהדין פטור, ורוב בעלי אומניות אינם עומדים, אם זה עומד, ירָאו הללו כמזלזלים בכבוד תלמידי חכמים[563], או שכיוון שאינם מצווים מהתורה, לא נוח להם לחכמים שיפסידו כלל[564].
ביטול זה ממלאכה, יש מהאחרונים שכתב בדעת ראשונים שאינו אלא בזמן התנאים שישבו על הקרקע, שיש בעמידה טורח וביטול תורה אצל תלמיד חכם, אבל בזמננו שיושבים על ספסלים, אין בזה ביטול תורה, כיוון שאין זה רק רגע[565].
כשעוסק בתורה
אם תלמיד חכם צריך לעמוד מפני רבו בשעה שעוסק בתורה, נחלקו אמוראים: א) לדעת ר' אלעזר ור' שמעון בר אבא - ויש מהאחרונים סוברים שאף שמואל ושמואל בר בא בירושלמי סוברים כן[566] - אינו רשאי לעמוד מפני רבו[567], שלפי שעוסקים בתורה, הרי הם כתורה עצמה[568], ואין תורה עומדת מפני לומדיה[569], שאין התורה עומדת מפני בנה[570]. ב) אכן, אביי קילל למי שלא קם[571]. ונחלקו אחרונים: יש סוברים שהטעם הוא מפני שאינו מבטל בזה תורתו[572], ואם מבטל מתורתו, אין צריך לעמוד[573]. ויש סוברים שלדעה זו אפילו אם מבטל תורתו צריך לעמוד[574]. וכן ר' זעירא אמר בירושלמי שר' אחא הפסיק וקם[575], ויש מהאחרונים מפרשים דהיינו שהפסיק מלימודו[576], אע"פ שאין בעלי אומניות רשאים לקום בשעה שעוסקים במלאכתן[577], ששם חשו להפסד של בעלי אומניות וקימה שאין בה חסרון כיס אנו צריכים[578], אבל בעוסק בתורה זו מצוה וזו מצוה ומשום כבוד הבריות התירו שיניח עסק התורה ויתעסק בכבוד התלמיד חכם[579]. ג) ויש מהראשונים הסוברים שלדעת ר' אייבו אמר ר' ינאי אין תלמיד חכם העוסק בתורה רשאי לעמוד ולבטל מלימודו אלא שחרית וערבית[580], שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמים[581]. ויש מהאחרונים סוברים שזהו שאביי קילל למי שלא קם[582], בשחרית וערבית[583].
יש מהאחרונים שכתב בדעת ראשונים שלא נחלקו אמוראים בזה אלא מפני שבזמנם ישבו על הקרקע, שיש בעמידה טורח וביטול תורה אצל תלמיד חכם, אבל בזמננו שיושבים על ספסלים, אין בזה ביטול תורה, כיוון שאין זה רק רגע[584].
להלכה כתבו ראשונים ואחרונים שאפילו בשעה שהוא עוסק בתורה, צריך לעמוד מפני חכם[585]. ויש מהראשונים שפסק להלכה שראוי לתלמיד לעמוד מפני רבו אפילו בשעה שיושב ועוסק בתורה[586]. ויש מהאחרונים הפוסק להלכה שאינו עומד אלא שחרית וערבית בלבד[587]. ויש מהראשונים הסובר שלא נחלק אביי אלא ברבו, אבל מפני תלמיד חכם אחר הכל מודים שאינו רשאי לעמוד בשעה שעוסק בתורה[588].
להלכה שצריך לעמוד בשעה שעוסק בתורה מפני חכם[589], הוא הדין שצריך לעמוד מפני זקן[590].
אבל וחולה
אבל - שצריך לשבת על הארץ[591] - והחולה - המוטל על ערש דוי[592] - אין חייבים לעמוד בפני חכם[593] - וזקן - ואפילו בפני רבו[594], שהרי אפילו בפני נשיא* אינם עומדים[595], שאין קימה אלא במקום שיש בה הידור[596], ולכן אינו עומד מפני זקן וחכם בבית-הכסא*[597] ובבית-המרחץ*[598], וכשיושב על הארץ - או כשחולה במיטתו - אינה קימה שיש בה הידור[599]. או שהקימה היא קימה שיש בה הידור, שכיוון שאין המקום מטונף, צער הגוף של אבל וחולה בקרבו ישים[600], ומכל מקום פטור האבל, מפני שצריך לעשות כבוד לאבל, שהכתוב השווהו למלך, ולפי צערו עשו לו נחת רוח לישב בראש, ולכן אינו חייב לעמוד מפני הרב והנשיא[601]. אכן אם רוצה האבל - או החולה[602] - לעמוד מפניו, ודאי אין בו איסור[603]. ויש מהאחרונים הסובר שחייבים לעמוד מפני זקן וחכם, ורק מפני נשיא* אינם מחוייבים לקום[604], שהדין של קימה מפני נשיא הוא שאסור לו לישב עד שיאמר להם שבו[605], וזה אי אפשר שיהיה האבל והחולה עומדים תמיד, שהרי אסור לומר להם שבו[606].
בתשעה באב
בתשעה-באב*, שנוהגים לישב על הארץ להתאבל על חורבן בית-המקדש*[607], נחלקו אחרונים: יש סוברים שאינו מחוייב לעמוד מפני חכם[608], שלדעתם כשיושב על הארץ אינה קימה שיש בו הידור[609], אכן, אם רוצה לעמוד מפניו ודאי אין בו איסור[610]. ויש סוברים שאף בתשעה באב חייב לעמוד מפני רבו ומפני חכם[611], שלדעתם כשיושב על הארץ הקימה היא קימה שיש בה הידור[612], ועוד, שבתשעה באב הצער שווה בכל[613]. וכתבו שכן המנהג[614].
מספר הפעמים שמחוייב בקימה
עד כמה אדם צריך לעמוד מפני זקן - חכם[615] - נחלקו אמוראים בירושלמי: שמעון בר בא אמר בשם ר' יוחנן: פעמיים ביום[616], וביארו אחרונים הטעם, שלא יהא כבודו מרובה מכבוד שמים[617], שעומדים שני פעמים ביום, שחרית וערבית, בקריאת-שמע*[618]. ר' לעזר אומר: פעם אחת ביום[619], וביארו אחרונים הטעם, שלא יהא כבודו שווה לשל שמים[620].
מספר הפעמים שמחוייב בקימה לרבו
אמר ר' אייבו[621] אמר ר' ינאי[622]: אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית, כדי שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמים[623], וביארו ראשונים, שהרי פני יוצרו אינו מקבל אלא שחרית וערבית - שמקבל עליו עול מלכות שמים בקריאת-שמע* שחרית וערבית[624] - הלכך מי שעומד מפני רבו שחרית אינו רשאי לעמוד מפניו אלא ערבית[625]. וכתבו ראשונים שדין זה אינו נוהג אלא באותם הדרים בבית הרב, שמן הסתם עמדו שחרית וערבית[626], אבל תלמידים אחרים חייבים לעמוד אפילו מאה פעמים ביום, שמא יראה אחר ויחשדם, ואפילו אותם שדרים בבית הרב אם באו פנים חדשות צריכים לעמוד[627]. ויש מהראשונים שכתבו שאינו חייב לקום לפני רבו אלא ערבית ושחרית[628], אבל אם יש פנים חדשות צריך לקום[629].
בפירוש המילה "רשאי" נחלקו ראשונים: יש מפרשים שרשאי, היינו כפשוטו[630], שלא יקום מפני רבו יותר משני פעמים ביום, שלא יהא כבודו מרובה יותר משל שמים[631], ואינו רשאי לעמוד בפני רבו, דהיינו בבית-המדרש*[632], שעוסק בתורה[633], שאינו רשאי לעמוד מפני ביטול תורה, אלא שחרית וערבית בלבד[634] - לסוברים כן[635] - או במקום הצנוע, אבל במקום שיש גנאי לרב אם לא יעמוד מפניו, חייב[636]. ויש מפרשים שאינו רשאי, היינו אינו חייב[637], ומכל מקום אם רצה להזמין עצמו מאה פעמים לאדם אחד מותר[638], והרשות בידו לעמוד לפניו כל שעה[639], שהרי בכבוד שמים ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו[640].
להלכה נחלקו ראשונים ואחרונים: א) יש מהראשונים ואחרונים שהשמיטו הדין מההלכה[641], שלדעתם מחלוקת בדבר, שלדעת התנאים הסוברים שבכתוב: את ה' אלהיך תירא[642], "את", בא לרבות[643] תלמידי חכמים[644], הרי שהושווה מורא החכם למורא שמים, ואם אדם מקבל פני שכינה כמה פעמים ביום צריך לעמוד באימה ובמורא[645]. וכן האמורא ר' אלעזר שאמר: כל תלמיד-חכם* שאין עומד מפני רבו נקרא רשע[646], חלוק על ר' ינאי[647]. ב) ויש מהראשונים שפסקו להלכה שתלמיד שהוא יושב לפני רבו תמיד אינו רשאי לעמוד מפניו אלא שחרית וערבית בלבד[648]. ג) ויש מהאחרונים שפסקו להלכה שאין אדם חייב לעמוד לפני רבו, רק שחרית וערבית, ודוקא בבית הרב, אבל בפני אחרים שאין יודעים שעמד לפניו, חייב לעמוד[649]. ד) ויש מהאחרונים שפסק להלכה שאין העוסק בתורה רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית[650].
קימה מפני סומא
רב סומא*, חייב התלמיד לעמוד מפניו, אף שרבו אינו רואה אותו[651]. והוא הדין תלמיד חכם סומא, שחייבים לעמוד מפניו[652], אף על פי שאין התלמיד חכם רואה ויודע כלום[653], שיש הידור וכבוד לעיני הרואים[654]. ויש מהאחרונים סוברים שאין חיוב לעמוד מפני זקן סומא[655] וחכם סומא[656], שכיוון שאינו מרגיש בזה אין לו הידור[657], וצריכים הידור לפנים הרואות, ככתוב: ולא יראו פני[658]. ויש מהאחרונים שהסתפקו אם חייבים לעמוד מפני זקן סומא[659].
קימת סומא
סומא* חייב לעמוד מפני תלמיד חכם[660] וזקן[661], כשיודע שהוא לפניו[662], ששמע קולו[663]. ויש מהאחרונים המחלק: בחכם ורבו שאינו מובהק פטור הסומא[664], והוא הדין בזקן[665], שמאחר שאינו רואה אותם, אף אם יעמוד לא יהיה הידור, שלא יהא ניכר שבשביל כבודם הוא עומד, ולא אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור[666], ואינו חייב אלא ברבו המובהק[667], שכבודו גדול יותר, שחייב בקימה אף חוץ לארבע אמות[668], למרות שאינו ניכר שעומד מפניו[669]. ויש מהאחרונים המסתפק אם סומא חייב לעמוד מפני זקן[670].
הישן וניעור
הישן וניעור ומצא זקן יושב כנגדו, הסתפקו אחרונים אם חייב לעמוד מפניו[671].
הידור שאינו בקימה
בתוספתא ובמדרשים שנינו: איזהו הידור[672], שאמרה תורה - ברב[673] וחכם*[674] - והדרת פני זקן[675], לא ישב במקומו[676], ולא עומד במקומו[677], ולא מדבר במקומו[678], ולא סותר את דבריו[679], וכשהוא שואל הלכה שואל ביראה, ולא יקפוץ להשיב, ולא יהא נכנס לתוך דבריו[680]. וביארו אחרונים שלדעה זו הידור נכתב לענין בפני עצמו, אלא שממילא שומעים גם קימה שיש בה הידור[681]. וכן יש מהראשונים שפסק להלכה שההידור הוא שלא ישב במקומו ולא מדבר במקומו ולא סותר דבריו[682]. וכן יש מהאחרונים שפסקו להלכה שההידור היינו בדברים - כיבוד דברים[683] - לדבר לו בלשון כבוד ואדנות וענווה, ולכוף ראשו לפניו[684] ולכבדו[685].
אכן בתלמוד לא נזכרו הדינים הללו, וכן הפוסקים לא פסקו אלא שאסור לשבת במקום רבו[686] ואסור לסתור דבריו[687]. וכן כתבו ראשונים בביאור התלמוד, שלא נכתב הידור אלא לדרוש, למעט עמידה מרחוק[688] ועמידה בבית-המרחץ*[689]. וביארו אחרונים שלדעת התלמוד מהידור אין למדים לדבר בפני עצמו, אלא לומר שהיא קימה שיש בה הידור ולמעט עמידה מרחוק ועמידה בבית המרחץ[690], וחכם שאינו רבו או סתם זקן אינו חייב לו בדברים אלו[691].
חכם וזקן
היו ביחד חכם* שמופלג בחכמה[692], והוא בחור[693], וזקן שמופלג בזקנה[694], והוא חכם קצת[695] אבל לא כבחור[696], בישיבה - של דין או של תורה[697] - הולכים אחר החכמה[698], להושיב החכם ובחור בראש[699] למעלה מן הזקן[700], דהיינו קודם לזקן[701], ולדבר תחילה[702], ובמסיבה - בשאר מסיבות[703], של משתה או של נישואין[704] - הולכים אחר הזקנה[705], להושיבו בראש[706] ולדבר תחילה[707]. ואם החכם מופלג בחכמה והזקן אינו מופלג בזקנה, אף במסיבה מכבדים את החכם יותר, ואם הזקן מופלג בזקנה והחכם אינו מופלג בחכמה, אף בישיבה מכבדים את הזקן יותר[708]. והוא שיהא הזקן חכם קצת[709], אפילו אם הבחור חכם ממנו, שבשביל חכמה מעט שיש בו יותר מן הזקן אין מביישים את הזקן הואיל וגם הוא חכם קצת[710], אבל אם הזקן אינו חכם כלל, אפילו במסיבה החכם קודם[711]. ואם אין שום אחד מהן מופלג, לא זה בחכמה ולא זה בזקנה, נחלקו ראשונים: א) יש סוברים שהזקן - דהיינו מי שיש לו יותר שנים, ואפילו אינו זקן בן שבעים שנה[712] - קודם בכל מקום[713], בין בישיבה בין במסיבה[714], שאין לנו לבייש את הזקן מפני חכם שאינו מופלג, ואף החכם אינו בוש בכך[715], שמאחר שזקן ממנו[716] יודע הוא שבשביל זקנתו חולקים לו כבוד[717], ואף הוא חושב בעצמו אשרי המחכה ויגיע[718]. וכן הלכה[719]. ב) ויש מהראשונים סוברים שהיכן שאין אחד מהם מופלג, לעולם הולכים אחר החכם[720], אפילו במסיבה[721]. ג) ויש מהראשונים סוברים שהיכן שאין אחד מהם מופלג, הרי הוא כאילו שניהם מופלגים ובישיבה הלך אחר חכמה ובמסיבה הלך אחר זקנה[722].
נצרכו במסיבה להוראה, אם הזקן לא יֵדע את מקומה שואלים לבחור[723].
מקומות בבית הכנסת
מקומות של בית-הכנסת* שאדם מוריש לבניו, אף אדם גדול מוריש לבנו הפריץ את מקומו, ואין אומרים שיפנה את מקומו ויושיבו גדול במקומו[724]. וכן אין זקן יכול לערער עליו, שהוא זקן יותר ממנו ואין ראוי לישב הוא למעלה ממנו, שאע"פ שמצות עשה לכבד את הזקנים, היינו בדבר שאין בו חסרון כיס, ולא בדבר שיש בו חסרון כיס[725], כמו כאן, שהוא רוצה ליקח מקומו שהוא ירושת אביו[726]. אכן, במקום שנהגו שאין המקומות בבית הכנסת קנויים בדמים, אלא שמנהיגי הקהל מושיבים לאיש כפי מדרגתו הראוי לו, אם הבן אינו ממלא מקום אביו לא ישב במקום אביו, ויהיה מי שגדול ממנו למטה ממנו וראוי לישב קודם הבן הזה מושיבין אותו בראש ובן המת תחתיו[727].
הערות שוליים
- ↑ עי' להלן: הקימה. עי' ריה"ג שבציון 109 ואילך; עי' אונקלוס שבציון 3, לפי רמב"ן ויקרא יט לב וקדושין לב ב, בפי' הא', ולפי רבינו בחיי שם.
- ↑ ויקרא שם. עי' אונקלוס שבציון הבא; כ"מ מבמדב"ר פט"ו סי' יז, בשם ר' תנחומא (אך לפנינו בתנחומא בהעלותך סי' יא, גם סוף הפסוק ישנו); רמב"ם במנין המצוות הקצר שבריש חיבורו מ"ע רט.
- ↑ אונקלוס שם.
- ↑ ויקרא שם.
- ↑ ת' ניאופיטי שם.
- ↑ ויקרא שם. עי' ריה"ג שבציון 109 ואילך.
- ↑ ויקרא שם. לבוש שם.
- ↑ ריב"א שם, בד' ריה"ג.
- ↑ עי' ריה"ג שבציון 109 ואילך; כ"מ מירו' בכורים פ"ג ה"ג: יהודה בר חייה וכו' לזקן ד' אמות (עי' ציון 466 ואילך) וכו'; עי' לבוש שם; עי' קצור ס' חרדים פי"ח סי' ב. ועי' תוס' טוך שם, שתמה שמהברייתא שם משמע שכל התנאים (אף ת"ק שבציון 94 ואילך ואף איסי בן יהודה, וכראשונים שבציון 108) סוברים שחכם נלמד מזקן, והוא דלא כאונקלוס שבציון 3. ועי' ת"ק שם, שלומד שזקן פירושו חכם מגזרה-שוה (ע"ע), ועי' ריה"ג שם, שלומד שזקן פירושו חכם מנוטריקון (ע"ע).
- ↑ רמב"ן ויקרא שם, בד' ת"ק וריה"ג.
- ↑ אב"י שבציון 286 ואילך, לפי הראשונים שבציון 108, ועי' ציונים 127, 128, שי"מ בע"א; אונקלוס שם, לפי רמב"ן שם ושם, בפי' הב', כדי שלא יסתור לפסק ההלכה בגמ' שבציון 331, כאב"י; רלב"ג שם.
- ↑ ויקרא שם.
- ↑ עי' אונקלוס שם: ותהדר אפי סבא.
- ↑ רלב"ג שם.
- ↑ איכה ה יד. רלב"ג ויקרא שם.
- ↑ ויקרא שם.
- ↑ עי' רלב"ג שם.
- ↑ עי' רלב"ג שם: ישמעו צעירי הימים לדברי הישישים.
- ↑ רלב"ג שם.
- ↑ ת"ק שבציונים 94 ואילך, 277 ואילך; עי' תיוב"ע שבציון הבא.
- ↑ עי' ת"ק שבציונים 94 ואילך, 280.
- ↑ תיוב"ע שם.
- ↑ עי' קדושין לב ב, בד' ריה"ג, החולק: דפלגינהו רחמנא, ונמוק"י (בשיטת הקדמונים) שם; עי' פסקי רי"ד שם; קרבן אהרן לתו"כ קדושים פ"ז, בסו"ד.
- ↑ רש"י קדושין לב ב ד"ה ת"ק סבר, לפי קרבן אהרן שם.
- ↑ עי' ציון 100 ואילך. עי' רש"י שם, לפי קרבן אהרן שם.
- ↑ עי' ראשונים שבציון 127, בד' אב"י, ועי' ציונים 108, 128, שי"מ בע"א.
- ↑ כ"מ מרס"ג ויקרא שם; כ"מ מראב"ע שם.
- ↑ דברים ו יג. שו"ת חת"ס יו"ד סי' רלג, בד' הרמב"ן בד' הרי"ף, שריה"ג וחבריו החלוקים היו כשעדיין לא דרשו דרשת ר"ע שבציון הבא, אלא סברו כר"ש העמסוני בברייתא בפסחים כב ב (וש"נ), שאין ריבוי מ"את ה' אלהיך תירא", ולאחר שנתחדשה דרשת ר"ע, שוב אין צורך ללמוד מהכתוב של מפני שיבה תקום והדרת פני זקן כבוד ת"ח. וע"ע כבוד חכמים ציון 34, חי' בן אריה בד' רש"י, שפי' בע"א.
- ↑ ע"ע אתין וגמין ציון 1 ואילך, וע"ע הנ"ל: אתין, וע"ע הנ"ל ציון 35, שיש מהראשונים הפוסקים כן. וע"ע הנ"ל ציון 10 ואילך, שי"ח וסוברים ש"את" אינו מרבה, ועי' ציון 34, שיש מהראשונים הפוסקים כן.
- ↑ ר' עקיבא בברייתא שם, וש"נ.
- ↑ ע"ע כבוד חכמים ציון 35.
- ↑ ויקרא יט לב.
- ↑ ציון 30 ואילך.
- ↑ ציון 24 ואילך.
- ↑ עי' ציון 286 ואילך.
- ↑ עי' ציון 330 ואילך.
- ↑ עי' גאונים וראשונים שבציונים 60, 67; עי' רמב"ם בספה"מ מ"ע רט ות"ת פ"ו ה"א וה"ט; עי' טוש"ע יו"ד רמד א: מצות עשה.
- ↑ ויקרא יט לב. עי' גאונים וראשונים שבציונים 60, 67, מלבד היראים וסמ"ג; רמב"ם בספה"מ שם ות"ת שם ה"א; טור שם.
- ↑ יראה"ש סי' רלג, ע"פ אביי בקדושין לג א, שאין חיוב העמידה בד' אמות אלא ברבו שאינו מובהק, אבל ברבו המובהק מלוא עיניו (ע"ע כבוד רבו; מורא רבו ציון 331); סמ"ג עשין יג, בשמו; כ"מ מעץ חיים (לונדריץ) ח"א עמ' יח, בשם הר"ר אליעזר ממייץ; ריטב"א שם לב ב, בשם ר"א ממיץ (היראים), ודחה. ועי' סמ"ג שם, ראיות נוספות מב"מ לג א וקדושין לג א. ועי' רי"פ פרלא לספה"מ לרס"ג מ"ע יא, שכ"מ מבמדב"ר פט"ו סי' יז ותנחומא בהעלותך אות יא: ואיזה הוא ההידור שאמרה תורה וכו' שכל מי שאינו נוהג ברבו וכו'. וע"ע כבוד רבו; מורא רבו.
- ↑ אבות פ"ו מ"ג.
- ↑ יראה"ש שם; עץ חיים שם, בשם הר"ר אליעזר ממייץ (היראים).
- ↑ יראה"ש שם, ע"פ מכות כב ב; ריטב"א קדושין שם, בשמו, ודחה.
- ↑ סמ"ג שם וריטב"א שם, בד' היראים; עץ חיים שם, בשם הר"ר אליעזר ממייץ (היראים). ועי' תוע"ר שם אות ו וסביב ליראיו על היראים סי' לו אות ב.
- ↑ ע"ע כבוד רבו; מורא רבו: הנהגת התלמיד עם רבו.
- ↑ ציון 236 ואילך.
- ↑ חינוך מ' רנז; מצות השם פ' קדושים מ' רנח.
- ↑ חינוך שם; מנ"ח שם סק"ג (סק"ד במהד' מ"י), בשמו והסכים לו; מצות השם שם.
- ↑ חינוך שם; מנ"ח שם וקרית חנה דוד ח"א יו"ד סי' טו, בשמו, והסכימו לו; שו"ת בית יהודה יו"ד סי' כח, בשם החינוך, והסכים לו, ושכ"מ מספה"מ; מצות השם שם.
- ↑ ע"ע אשה: במצות עשה שאין הזמן גרמא. בית יהודה שם; קרית חנה דוד שם.
- ↑ חינוך מ' רנז.
- ↑ ר"ן קדושין לג א (יד א בדפי הרי"ף); לבוש יו"ד סי' רמד סי"ב.
- ↑ זוהר הרקיע עשין כג, בד' אזהרות ר' שלמה ן' גבירול (נד' במחזורי הספרדים לשבועות) "שמור לבי מענה": היה לשׂב עניו לשכלו.
- ↑ עי' ציון 42 ואילך.
- ↑ עי' יראה"ש סי' רלג; עי' סמ"ג סי' יג, בשמו.
- ↑ אזהרות ר"א הזקן "אמת יהגה חכי" (מחזור (גולדשמידט) שבועות עמ' 661): ושב תחבולות יקנה, לפי רי"פ פרלא לספה"מ לרס"ג מ"ע יא; חינוך מ' רנז. ועי' רי"פ פרלא שם, שמקור ר"א הזקן והחינוך בגמ' ורש"י שבציון 417 ואילך.
- ↑ רלב"ג ויקרא יט לב, בטעם הא'.
- ↑ רלב"ג שם, בטעם הב'.
- ↑ זוהר הרקיע עשין כג, בד' אזהרות ר' שלמה ן' גבירול (נד' במחזורי הספרדים לשבועות) "שמור לבי מענה": היה לשׂב עניו וכו' ולשניו.
- ↑ עי' גאונים וראשונים שבציונים 60, 67.
- ↑ בה"ג מ"ע קסז וקסח; אזהרות "אתה הנחלת" (מחזור (גולדשמידט) שבועות עמ' 623); רס"ג באזהרות "את ה' אלהיך תירא" (סדור רס"ג עמ' קנז): גדולה לזקני והדרתם, ועי' רי"פ פרלא לספה"מ לרס"ג מ"ע יא שתמה שסותר לרס"ג שבציון 67, וצ"ב (ועי' ציון 67); אזהרות ר"א הזקן "אמת יהגה חכי" (מחזור (גולדשמידט) שבועות עמ' 661): רב להדר ושב תחבולות יקנה עמדו עמודו, לפי רי"פ פרלא שם, ועי' ציון 67, שי"מ בע"א; אזהרות ר' בנימין בר שמואל (מחזור (גולדשמידט) שבועות עמ' 696): צֶגֶת פני שיבה ופני זקן להדר בהידורים; אזהרות הר"י ברצלוני "איזה מקום בינה" (נד' במחזורי צפון אפריקה לשבועות) בא"ב שלישי: עמוד מפני שיבה והדר פני זקן; אזהרות ר' שלמה ן' גבירול (נד' במחזורי הספרדים לשבועות) "שמור לבי מענה": היה לשׂב עניו לשכלו ולשניו ותקום מפניו ופניו נהדרים, לפי רי"פ פרלא שם, ועי' ציון 67, שי"מ בע"א; עי' ר"א מלונדריש שבציון 92; סמ"ק סי' נא ונב; רלב"ג ויקרא יט לב, והשיג על הרמב"ם שבציון 67.
- ↑ בה"ג מ"ע קסז; אזהרות אתה הנחלת שם; עי' אזהרות הר"י ברצלוני שם; עי' ר"א מלונדריש שבציון 92.
- ↑ רס"ג שם; סמ"ק סי' נא.
- ↑ בה"ג מ"ע קסח; אזהרות אתה הנחלת שם; רס"ג שם; אזהרות הר"י ברצלוני שם; סמ"ק סי' נב; עי' ר"א מלונדריש שבציון 92.
- ↑ רלב"ג שם.
- ↑ עי' ציונים 129 ואילך, 330 ואילך.
- ↑ עי' רלב"ג שם.
- ↑ רס"ג באזהרות "אנכי אש" (סדור רס"ג עמ' רב): חכמתי קַן זקן הדרהו, לפי ר"י פרלא לספה"מ מ"ע יא, ותמה, שסותר לרס"ג שבציון 60, וצ"ב (ואולי מונה שתי מצוות: להדר "חכמתי קן" ולהדר "זקן", כרס"ג שבציון הנ"ל); אזהרות ר"א הזקן שם, לפי הידור זקן שם, ועי' ציון 60, שי"מ בע"א; אזהרות ר' שלמה ן' גבירול שם, לפי זוהר הרקיע עשין כד (ועי' זוהר הרקיע עשין כה), ועי' ציון 60, שי"מ בע"א; ספה"מ לרמב"ם מ"ע רט; מאמר השכל דיבור ה' סי' ה; יראה"ש סי' רלג; סמ"ג עשין יג; מנין המצוות לר' עזריאל מגירונא המיוחס לרמב"ן (נד' בכתבי הרמב"ן ח"ב עמ' תקכג); חינוך מ' רנז; ס' הבתים מ"ע רי. ועי' רלב"ג שם, שתמה מדוע הרמב"ם השמיט המצוה בזקן.
- ↑ רס"ג שם.
- ↑ ר"י פרלא שם, בד' רס"ג שם, ע"פ רס"ג שם: חכמתי קן.
- ↑ ספה"מ שם; ס' הבתים שם, בשמו; חינוך שם. ועי' רמב"ם במנין המצוות הקצר שבריש חיבורו מ"ע רט, שנקט בקיצור: לכבד החכמים. ועי' רמב"ם במנין המצוות שבריש הל' ת"ת: לכבד מלמדיה ויודעיה.
- ↑ ספה"מ שם; ס' הבתים שם, בשמו.
- ↑ מאמר השכל שם.
- ↑ עי' מנין המצוות לר"ע מגירונא שם: ובכלל יראת המקום נכלל יראת חכמים וכבודם וכו' ובכללה מפני שיבה תקום.
- ↑ עי' גו"א שם, בד' אונקלוס שבציון 3 וריה"ג שבציון 109 ואילך ואב"י שבציון 288.
- ↑ עי' ציון 108 ואילך.
- ↑ עי' ציון 532 ואילך. עי' גו"א שם, בד' ריה"ג.
- ↑ עי' ציון 286 ואילך.
- ↑ עי' ציון 416. עי' גו"א שם, בד' אב"י.
- ↑ רי"פ פרלא לספה"מ לרס"ג מ"ע יא, בד' רס"ג שבציון 67.
- ↑ יראים שם; עי' סמ"ג שם.
- ↑ ציון 113 ואילך.
- ↑ ציון 38 ואילך.
- ↑ ציון 144 ואילך.
- ↑ ציון 126.
- ↑ ציון 186 ואילך.
- ↑ ציון 192 ואילך.
- ↑ ראב"י בעל האשכול בשאלתו לר"י ן' פלט בספרן של ראשונים (אסף) עמ' 200; תשו' ר"י ן' פלט לראב"י שם עמ' 202 (ובמקורות נוספים בע' ברכת המצוות ציון 54); תמים דעים סי' קעט, בשם העיטור: ומקצתן אין מברכין עליהם, כגון מי שעומד בפני רבו, וסותר לעיטור שבציון 91, וצ"ב (ועי' ציון 91); או"ז ח"א סי' קמ; שו"ת בנימין זאב סי' קסט; שכנה"ג יו"ד סי' רמד הגה"ט אות ב. וכן פשוט משאר הראשונים (חוץ מהראשונים שבציון 91 ואילך) שלא הזכירו חיוב ברכה בזה.
- ↑ תשו' ר"י ן' פלט שם; שכנה"ג שם, בשמו.
- ↑ או"ז שם (וע"ע ברכת המצוות ציון 100 ואילך).
- ↑ בנימין זאב שם; שכנה"ג שם, בשמו. וכן לטעם שבערך הנ"ל ציון 129, שאין מברכים על מצוות שכליות, היינו מצוות שאפילו אם לא נצטווינו השכל גוזר עליהן לעשותן, י"ל שאין מברכים על קימה והידור שיש לה טעם שכלי (עי' ציון 50 ואילך). וכן לטעם שבערך הנ"ל ציון 58, שאין מברכים על מצוות שבין אדם לחבירו, אין לברך על קימה והידור.
- ↑ עי' ס' העיטור שער ציצית שער האדם ח"ב (דף עו טור ב במהד' רמ"י): על המצות שמברך עליהן עובר לעשייתן כגון מי שעומד בפני רבו, וסותר לתמים דעים בשם העיטור שבציון 87, וצ"ב, ועי' שער החדש שם שהגי' הנכונה כבתמים דעים; פירושי רבינו אליהו מלונדריש ופסקיו עמ' לב.
- ↑ פירושי רבינו אליהו שם.
- ↑ ס' העיטור שבציון 91 (ועי' ציון 91).
- ↑ קדושין לב ב וילק"ש קדושים רמז תריז, בד' ת"ק ב(תו"כ קדושים פרק ז ו)ברייתא שם.
- ↑ ויקרא יט לב.
- ↑ עי' גמ' וילק"ש שם, בד' ריה"ג (שבציון 109 ואילך) החולק: דפלגינהו רחמנא; פסקי רי"ד שם; עי' נמוק"י שם, בד' ריה"ג החולק.
- ↑ עי' נמוק"י (בשיטת הקדמונים) שם, בד' ריה"ג (שבציון 109 ואילך) החולק: א"כ זקן לאו פירושא דשיבה הוא; פסקי רי"ד שם; קרבן אהרן לתו"כ קדושים פ"ז, בסו"ד.
- ↑ במדבר יא טז. ת"ק בתו"כ שם וברייתא שם וילק"ש שם ופסי"ז ויקרא שם.
- ↑ רש"י קדושין שם ד"ה ת"ק סבר, לפי קרבן אהרן שם.
- ↑ מזרחי שם, בד' רש"י.
- ↑ במדבר שם. רש"י קדושין שם ד"ה מזקני ישראל; ר"ן שם (יג ב).
- ↑ עי' רש"י שם; עי' ר"ן שם.
- ↑ תיוב"ע ויקרא שם.
- ↑ ע"ע בית דין הגדול ציון 4 ואילך, שמכתוב זה למדים על הציווי, וע"ע בית דין ציון 159, שבבית דין צריכים מן התורה מומחים.
- ↑ תוס' שם ד"ה ואין ותוס' רבינו שמואל (בשיטת הקדמונים) שם; תוס' טוך שם; תוס' רא"ש שם, בשם ר"ת. ועי' תוס' רבינו שמואל ותוס' רא"ש ותוס' טוך שם.
- ↑ עי' גמ' שם, בד' ת"ק. ועי' טור יו"ד סי' רמד: ילד חכם. ועי' רמב"ם ת"ת פ"ו ה"ט (ומשם בטוש"ע יו"ד רמד ז): חכם שהוא ילד. ועי' בית יהודה שבציון 251.
- ↑ גמ' שם לב ב - לג א וילק"ש שם, בד' ת"ק.
- ↑ ר' חננאל בן שמואל (בשיטת הקדמונים) קדושין לב ב; רא"ש שם; כ"מ מרבינו בחיי ויקרא יט לב; ריטב"א שם לג א; ר"ן שם לב ב (יד א), בד' רש"י, והסכים לו;מגן אבות לרשב"ץ אבות פ"ה מכ"א. ועי' ציונים 127, 128, שי"מ ד' אב"י בע"א.
- ↑ עי' גמ' שם וילק"ש שם, בד' ריה"ג ב(תו"כ קדושים פרק ז ו)ברייתא שם.
- ↑ ויקרא יט לב.
- ↑ ר' יוסי הגלילי בתו"כ וילק"ש שם ופסי"ז שם; ר' יוסי הגלילי בברייתא בקדושין לב ב, לגי' רש"י ד"ה אין זקן ורא"ש שם ובבלי כ"י וטיקן וכ"י מהגניזה האיטלקית וד' ואדי אל חגארא. ועי' ר' יוסי הגלילי בברייתא שם, לגי' כ"י מינכן וד' ונציה וקושטא וגירסתנו: מי שקנה חכמה. ועי' רי"ף ופסקי רי"ד שם ורמב"ן ויקרא שם, שגרסו: שקנה חכמה (וכ"ה ברש"י ויקרא יט לב, לגירסתנו, ועי' עמר נקא לרש"י שם, שגרס ברש"י כגירסתנו בגמ', ועי' ציון 345).
- ↑ רש"י שם ד"ה אין זקן; ר"ן שם (יג ב); נמוק"י (בשיטת הקדמונים) שם; לבוש יו"ד סי' רמד ס"א.
- ↑ עי' לבוש שם.
- ↑ צדה לדרך מאמר א כלל ד פי"ח. ועי' ציון 141 ואילך.
- ↑ משלי ח כב. ר' יוסי הגלילי בתו"כ וברייתא וילק"ש שם.
- ↑ עי' רש"י ורד"ק משלי שם; ר' יוסף קמחי ור' משה קמחי ורלב"ג שם.
- ↑ גמ' וילק"ש שם, בד' ריה"ג. ועיי"ש שלד' ת"ק שבציון 94 ואילך חילקה התורה כן כדי לסמוך זקן ויראת, וברש"י שם ד"ה משום דבעי, שבא ללמדנו הדין שלא יטריח זקן אם יכול ללכת בדרך אחרת שלא יעמיד את הציבור (ע"ע יראת ה' ציון 192 ואילך).
- ↑ עי' רש"י שם ד"ה אי סלקא.
- ↑ עי' ציונים 357 ואילך, 386.
- ↑ שו"ת חת"ס יו"ד סי' רלג, בד' ריה"ג.
- ↑ מגן אבות שם, בד' אונקלוס שבציון 123.
- ↑ ויקרא יט לב.
- ↑ אונקלוס שם.
- ↑ עי' מגן אבות שם, בד' אונקלוס.
- ↑ עי' ציון 39 ואילך.
- ↑ עי' יראה"ש סי' רלג.
- ↑ עי' רמב"ן קדושין לב ב ור"ן שם, בד' הרי"ף (עי' ציון 133). ועי' ציונים 108, 128, שי"מ ד' אב"י בע"א. ועי' רמב"ן שם, מדוע לאב"י נקרא זקן, וע"ע ב"י יו"ד סי' רמד ושו"ת חת"ס יו"ד סי' רלג, ועי' ר"ן שם, שפי' באופ"א.
- ↑ עי' שבה"ל שבציון 133 ואילך; ר"ן שם (יד א), בד' הרי"ף. ועי' ציונים 108, 127, שי"מ ד' אב"י בע"א.
- ↑ סמ"ג עשין יג; שלט"ג קדושין יג ב בדפי הרי"ף אות ה, בשמו; עי' רא"ש קדושין פ"א סי' נג; הגמ"י שם ושלט"ג שם וכס"מ שם וב"י שם, בד' רמב"ם שם; טוש"ע יו"ד רמד א; ר"ן שם לג א (יד א), בד' רש"י (עי' ציון 108); אגודה שם פ"א סי' לב; זוהר הרקיע מ"ע כג, בד' אזהרות ר' שלמה ן' גבירול (נד' במחזורי הספרדים לשבועות) "שמור לבי מענה": ולשניו ותקום מפניו; שלט"ג שם, בשם הטור.
- ↑ עי' ציון 108.
- ↑ עי' ציון 331. עי' סמ"ג שם; עי' שלט"ג שם, בשמו; רא"ש שם; ר"ן שם, בד' רש"י; כס"מ שם, בד' הרמב"ם.
- ↑ ניר לירו' בכורים פ"ג ה"ג, בד' שמואל ושמואל בר בא שם, ועי' ציון 209, שי"מ בע"א.
- ↑ שבה"ל ענין התפילה סי' מג; רמב"ן ור"ן ושלט"ג שם וק"נ לרא"ש שם פ"א סי' נג סק"פ וחדרי דעה סי' רמד ס"א, בד' הרי"ף; פסקי ריא"ז שם פ"א ה"ח סי' יט, והובא בשלט"ג שם; שלט"ג שם, בשם יש פוסקים.
- ↑ ע"ע הלכה: על פי הרוב. עי' שבה"ל שם.
- ↑ ר"ן שם, בד' הרי"ף, לשיטתו שבציון 128.
- ↑ רמב"ן שם, בד' הרי"ף, לשיטתו בציון 127.
- ↑ גמ' שם. עי' רמב"ן שם.
- ↑ יראה"ש סי' רלג.
- ↑ ראשונים שבציון 39.
- ↑ ראשונים שבציון 42 ואילך.
- ↑ עי' ציונים 108 ואילך, 129 ואילך.
- ↑ שבה"ל ענין תפילה סי' מג. ועי' שו"ת חת"ס יו"ד סי' רלג, מה שביאר הטעם (לשיטתו שבציון 28 ואילך).
- ↑ ע"ע בר מצוה ציון 1 ואילך, וע' גדול: השנים. עי' ח"א כלל סט ס"א; ערה"ש יו"ד סי' רמד ס"ג: לי"ז שנה, וודאי טה"ד הוא.
- ↑ ב"י שם וד"מ הארוך ופרישה שם סק"ב וט"ז שם סק"א וש"ך שם סק"א, בשם שבה"ל שבציון ה קודם; ערה"ש שם, בשם ב"י וט"ז וש"ך.
- ↑ כ"מ קצת מצדה לדרך שבציון 114; כ"מ קצת מהג' ובאורי הגר"א לתו"כ קדושים פרק ז, שכתב בד' ריה"ג: פי' אפי' נער; חת"ס שם, בד' הרי"ף; כ"מ מערה"ש שם, בסו"ד, שתמה על הדין שבציון 144, ונשאר בצ"ע.
- ↑ עי' ציון 51.
- ↑ חת"ס שם.
- ↑ עי' ציונים 108 ואילך, 129 ואילך.
- ↑ תוס' שם סוד"ה מאי, בשם ר"י; סמ"ק סי' נא, בשם תוס', וסי' נב, לגירסתנו; עי' ר"פ בהג' סמ"ק שם; רא"ש שם ותוס' רא"ש שם; ב"י יו"ד סי' רמד, בשם תוס' בשם ר"י ובשם סמ"ק; יש"ש קדושין פ"א סי' סט, בשם תוס'; ש"ך שם סק"ב, בשם תוס' וסמ"ק ורא"ש. ועי' סמ"ק סי' נב, לגי' ב"ח יו"ד סי' רמד: אבל כשהוא מופלג בחכמה וכו' אין צריך שיהא רבו מובהק, וכתב הב"ח שמשמע שאם אינו רבו כלל אינו חייב בכבודו ואפילו במופלג, ושר"פ בהג' סמ"ק הנ"ל חלוק עליו (וכ"נ שגרס בד"מ הארוך שם, שכ' שהסמ"'ק היינו ר"פ בהג' סמ"ק), ועי' ש"ך שם (שהביא גירסתנו) שר"פ בהג' סמ"ק אינו חלוק על הסמ"ק.
- ↑ ויקרא יט לב.
- ↑ שם.
- ↑ תוס' שם.
- ↑ ש"ך שם; באה"ט שם סק"ב, בשמו; ח"א כלל סט ס"א.
- ↑ ח"א שם.
- ↑ ש"ך יו"ד סי' רמד סק"ב, בד' רמ"ה שבציון 175 ואילך.
- ↑ ש"ך שם, בד' הגהות סמ"ק סי' נב.
- ↑ עי' יש"ש שם, שכ"נ לכאו', אבל שמהתוס' שבציון 149 מוכח לא כן.
- ↑ פלא יועץ ע' קימה.
- ↑ עי' ציון 148 ואילך.
- ↑ הג' ר"פ לסמ"ק סי' נב; טור יו"ד סי' רמד ושלט"ג קדושין יד א בדפי הרי"ף אות א, בשמו.
- ↑ עי' אחרונים שבציונים 400, 533.
- ↑ ציון 18 ואילך.
- ↑ ציון 517 ואילך.
- ↑ ציון 49 ואילך.
- ↑ ציון 55.
- ↑ ציון 651 ואילך.
- ↑ עי' ציונים 108 ואילך, 129 ואילך.
- ↑ עי' ת' ניאופיטי שבציון 173; ר"ן קדושין לג א (יד א), ע"פ גמ' שם ב: דאתון חכימין ואנא חבר, והובא בב"י יו"ד סי' רמד.
- ↑ רמב"ן שם לב ב, ע"פ גמ' שם לג ב: דאתון חכימין ואנא חבר.
- ↑ ע"ע השבת אבדה ציון 571 ואילך. עי' לבוש יו"ד סי' רמד סי"ב.
- ↑ ויקרא יט לב.
- ↑ עי' אונקלוס שבציון 3.
- ↑ ת' ניאופיטי שם.
- ↑ ריב"א ויקרא יט לב, בת'י הב': לא היה צריך לעמוד; עי' טור שבציון הבא; 173 ריטב"א קדושין לב ב, בשם תוס', ע"פ ב"מ לג א: תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה, וריטב"א קדושין לג א, ע"פ גמ' שם ב: דאתון חכימי ואנא חבר, וסותר לריטב"א שבציון 183, וצ"ב; נמוק"י (בשיטת הקדמונים) שם, בשמו; ר"ן קדושין לג א (יד א): אפשר, והובא בב"י יו"ד סי' רמד; עי' שו"ע שם ח.
- ↑ טור שם, בשם רמב"ם (ועי' ב"י שם, שאפשר שצ"ל רמב"ן, ותמה, וחזר בו בבדה"ב שם, וכ' שצ"ל רמ"ה, שכ"ה ברי"ו דלהלן. ועי' פרישה שם ס"ק טז, שביו"ד של קלף כתב זה בשם רמ"ה, והובא בש"ך שם סק"ב, והסכים לו, שכ"ה ברי"ו דלהלן. ועי' הג' והערות במהד' מ"י שכך הגירסא בשלושה כ"י ובד' ספרד ושלוניקי. ועי' ב"ח שם, שכ' שצ"ל: רמב"ן, והפרישה וש"ך שם דחו. ועי' שו"ת מהרשד"ם חו"מ סי' א מש"כ ליישב הגי': רמב"ם); רי"ו תא"ו נ"ב ח"ה (כא ד), בשם רמ"ה; ר"ן שם, והובא בב"י שם; רמ"א בשו"ע שם א; לבוש שם; ח"א כלל סט ס"א; ערה"ש שם ס"ד. ועי' בהגר"א שם סק"ג, המקור בשבת לא ב וקדושין לג ב.
- ↑ טור שם, בשם רמב"ם (ועי' בציון הקודם); רי"ו שם, בשם רמ"ה; רמ"א שם; לבוש שם; ח"א שם.
- ↑ טור שם, בשם רמב"ם (ועי' ציון 175); רי"ו שם, בשם רמ"ה; עי' לבוש שם; ערה"ש שם: ואפי' אינו רבו (ע"ע כבוד רבו; מורא רבו). ועי' בהגר"א שם סק"ב, המקור בקדושין שם.
- ↑ ש"ך שם סק"ב.
- ↑ טור שם, בשם רמב"ם (ועי' ציון 175); רי"ו שם, בשם רמ"ה.
- ↑ טור שם, בשם רמב"ם (ועי' ציון 175); רי"ו שם, בשם רמ"ה; עי' שו"ע שם; לבוש שם; ח"א כלל סט ס"ה.
- ↑ עי' אחרונים שבציון 533.
- ↑ תהלים טז ד. רי"ו שם, בשם רמ"ה. וע"ע כבוד חכמים ציון 39.
- ↑ ריטב"א ב"מ לג א, בשם רבינו, וסותר לריטב"א שבציון 174, וצ"ב.
- ↑ תוס' קדושין לב ב סוד"ה מאי, בשם ר"י; עי' ריב"א ויקרא יט לב, בתי' הב'; עי' ח"א כלל סט ס"ד.
- ↑ עי' ציון 148 ואילך.
- ↑ תוס' שם, בשם ר"י.
- ↑ עי' ריטב"א שם לג א, ע"פ גמ' שם ב: שאני רב יחזקאל וכו', וגמ' שם: דאתון חכימי ואנא חבר; עי' נמוק"י (בשיטת הקדמונים) שם ושארית יהודה סי' רמד (כח א), בשמו, והובא השארית יהודה בשכנה"ג שם הגה"ט אות י.
- ↑ ציון 532 ואילך.
- ↑ ציון 236 ואילך.
- ↑ ציון 286 ואילך.
- ↑ ציון 289 ואילך.
- ↑ ציון 143 ואילך.
- ↑ ציון 148 ואילך.
- ↑ ציון 166 ואילך.
- ↑ לבוש יו"ד סי' רמג ס"ג.
- ↑ תשו' הרמ"ה שבשו"ת הרא"ש כלל טו סי' ח, והובא בב"י שם; שו"ע שם ג; לבוש שם.
- ↑ ערה"ש שם ס"ד.
- ↑ עי' תוס' חיים לח"א כלל סט סק"ב.
- ↑ פסקי ריא"ז קדושין פ"א ה"ח סי' לז: מחלוקים, ע"פ גיטין לא ב: רב הונא ורב חסדא וכו' מקמי פלגאה ניקום; שלט"ג קדושין יד א בדפי הרי"ף אות א, בשמו; שארית יהודה סי' רמד (כח א), בשם הג' אלפסי החדשות (שלט"ג) בשם ריא"ז, והובא בשכנה"ג שם הגה"ט אות יא; ערה"ש שם סי"ג, בשם הפוסקים. וצ"ב אם המאירי שבציון 203 חולק, וסובר שאין חיוב בדבר אבל רשאי.
- ↑ עי' ברכות סד א, וש"נ.
- ↑ פתח עינים גיטין שם.
- ↑ פתח עינים שם, ע"פ זקן אהרן (הלוי) סי' לב, שכל ת"ח שיש בידו חילול השם אסור לשמוע תורה מפיו ולסמוך על הוראתו.
- ↑ מאירי גיטין לא ב, ע"פ גמ' שם: רב הונא ורב חסדא וכו' מקמי פלגאה ניקום.
- ↑ עי' גמ' שבציון הקודם.
- ↑ ר' לעזר ושמואל בר בא בירו' בכורים פ"ג ה"ג.
- ↑ הגמ"י ת"ת פ"ה ה"ט; ד"מ יו"ד סי' רמד סק"א, בשמו; שדה יהושע לירו' שם; ניר שם, בשמו, והסכים לו; ר"ש סיריליאו שם. ועי' ציון 566, שי"מ בע"א.
- ↑ עי' קדושין לג ב: דאתון חכימי ואנא חבר; עי' שמואל בירו' שם.
- ↑ עי' גמ' שבציון הקודם.
- ↑ עי' מאירי שם, ע"פ גמ' שם; הגמ"י שם, בשם רבינו שמחה, ע"פ ירו' שבציונים 205, 207 (ועי' ציון 132, שי"מ בע"א), וגמ' שם: דאפי' מר שמואל וכו'; הגמ"י (קושטא) שם, בשם הר"מ, ע"פ ירו' שבציון 205 (והובא בד"מ שם), וגמ' שם: בנו והוא רבו מהו לעמוד מפני אביו; עי' רמ"א בשו"ע שם ח; בהגר"א שם ס"ק יד, ע"פ ירו' שם וגמ' שם.
- ↑ הגמ"י שם, בשם רבינו שמחה; הגמ"י (קושטא) שם, בשם הר"מ, והובא בד"מ שם. ולכאו' דהיינו שהוא מופלג בחכמה (עי' ציון 153 ואילך).
- ↑ הגמ"י שם, בשם מורי רבינו (מהר"ם מרוטנבורג); הגמ"י (קושטא) שם, בשם הרמ"ך בשם מהר"ם, והובא בד"מ שם.
- ↑ רמ"א בשו"ע שם; לבוש שם; ח"א כלל סט ס"ה. ועי' בהגר"א שם, שמשיג, שאינו מעיקר הדין. וצ"ב החילוק בין הידור לקצת הידור.
- ↑ עי' ש"ך יו"ד סי' רמד ס"ק יא (והובא בבאה"ט שם סק"ט), שהביא המנהג שבציון הבא, וסיים: ועדיין צ"ע (ועי' שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קמו אות א); עי' פלא יועץ ע' קימה; עי' ערה"ש שם סט"ו: ורק דין חכם יש לנו.
- ↑ עי' חי' מהר"ל מפראג לטור שם: אב"ד; ש"ך שם, והובא בבאה"ט שם.
- ↑ חי' מהר"ל מפראג שם.
- ↑ עי' ש"ך שבציון 213. ועי' חי' מהר"ל מפראג שם, שנ' שנוקט שאכן אי"צ לעמוד אלא מפני אב"ד בלבד.
- ↑ שו"ת שלמת חיים יו"ד סי' פו, ליישב המנהג שבש"ך שבציון הקודם.
- ↑ עי' פלא יועץ ע' קימה.
- ↑ עי' פלא יועץ שם: לא כמו שעושים עתה.
- ↑ ערה"ש שם ס"י.
- ↑ תשו' הרדב"ז כ"י שבברכ"י יו"ד סי' רמד אות א, ע"פ הוריות יג א; בא"ח שנה ב' כי תצא אות טו.
- ↑ בא"ח שם.
- ↑ ברכ"י שם, בשם תשובה כ"י לאחד קדוש, ודחה.
- ↑ ברכ"י שם, ע"פ הוריות שם ושבה"ל ענין תפילה סי' מג; בא"ח שם, בשמו, והסכים לו.
- ↑ בא"ח שם, בשם ברכ"י (עי' בציון הקודם), והסכים לו.
- ↑ עי' ציון 286 ואילך.
- ↑ עי' ציון 330 ואילך.
- ↑ עי' ציונים 37 ואילך, 59 ואילך.
- ↑ ברכ"י שם; בא"ח שם.
- ↑ ברכ"י שם.
- ↑ ברכ"י שם, ע"פ יומא סט א, ורש"י ד"ה כולה משום.
- ↑ ברכ"י שם.
- ↑ עי' רב נחמן בשבועות ל ב; שארית יהודה סי' רמד (כח א); ערה"ש שם ס"ז. הרי"ף, הרמב"ם והטוש"ע השמיטו, ועי' שכנה"ג שבציון 238 בביאור טעמם.
- ↑ ע"ע אשת חבר ציון 1.
- ↑ רב נחמן בשבועות שם.
- ↑ עי' שכנה"ג שבציון 238.
- ↑ עי' שכנה"ג שבציון הבא; החיד"א בברכ"י שם אות ג ופתח עינים שבועות שם ועין זוכר מע' כ אות יד, ותוס' חיים לח"א כלל סט סק"ג, בשם האר"י, ועי' בא"ח שנה ב' כי תצא אות טז, שלא נמצא כן בדברי האר"י, אלא כעי"ז בשער המצוות פ' קדושים ד"ה מצות כבוד, אלא שכוונת האר"י שונה (עי' ציון 412).
- ↑ שכנה"ג שם הגה"ט אות ד, בד' הפוסקים שהשמיטו הדין (עי' ציון 233) וכנה"ג חו"מ סי' יז הגה"ט אות ח; פתח עינים שם, בשם האר"י.
- ↑ ע"ע אשת חבר ציון 7.
- ↑ שו"ת שלמת חיים יו"ד סי' פד, בד' תוס' חיים שם, בשם האר"י.
- ↑ עי' מנ"ח מ' רנז סק"ג (סק"ח במהד' מ"י).
- ↑ ציון 5 ואילך.
- ↑ ציונים 5, 8.
- ↑ ועי' מנ"ח מ' רנז סק"ג (סק"ח במהד' מ"י), שאשת חבר אינה יכולה למחול על כבודה, אע"פ שלהלכה רב שמחל על כבודו כבודו מחול (ע"ע כבוד רבו; מורא רבו ציון 148 ואילך), שאינה יכולה למחול כבוד התורה של בעלה.
- ↑ ע"ע אשה ציון 161 ואילך.
- ↑ עי' מנ"ח מ' רנז סק"ג (סק"ד וסק"ו במהד' מ"י); עי' שו"ת קרית חנה דוד ח"א יו"ד סי' טו, בשמו.
- ↑ מנ"ח שם (סק"ד במהד' מ"י).
- ↑ זרע יצחק (עטייה) קונ' פלפלת כל שהוא סי' ו; שו"ת בית יהודה יו"ד סי' כח.
- ↑ זרע יצחק שם.
- ↑ עי' ציון 48 ואילך. עי' בית יהודה שם.
- ↑ בית יהודה שם; עי' קרית חנה דוד שם, בשמו.
- ↑ עי' ציון 246 ואילך.
- ↑ ע"ע עבד כנעני.
- ↑ מנ"ח מ' רנז סק"ג (סק"ד וסק"ו במהד' מ"י).
- ↑ שאילתות שאי' קא; אהל מועד שער ראשית חכמה הארוך דרך ד נ"ב.
- ↑ שאילתות שם.
- ↑ תשוה"ג (ליק) סי' ב, והובא באוצה"ג קדושין התשובות סי' רג.
- ↑ עי' תשוה"ג שם.
- ↑ כ"מ מתשוה"ג שם, על רב יחזקאל, ע"פ קדושין לב א: מתני ליה רב יחזקאל לרמי בריה, וצ"ב אם כוונתו שאין בעל מעשים אלא מי שהוא לכה"פ בן תורה.
- ↑ תשוה"ג שם.
- ↑ תשוה"ג (ליק) סי' ב (והובא באוצה"ג קדושין התשובות סי' רג) ור"ן שם לג א (יד א), ע"פ קדושין לג ב: שאני רב יחזקאל דבעל מעשים הוה דאפילו מר שמואל נמי קאים מקמיה; טור יו"ד סי' רמד; ב"ח שם; ט"ז שם סק"ו, בשם הטור והב"ח (מו"ח); ש"ך שם סק"י ובאה"ט שם סק"ח, בשם הטור הר"ן והב"ח; ערה"ש שם סי"ד, בשם הטור, ושהב"ח והט"ז והש"ך פסקו כמותו.
- ↑ ר"ן שם, ע"פ גמ' שם: הוה דאפילו מר שמואל נמי קאים מקמיה; טור שם; ב"ח שם; ט"ז שם, בשם הטור והב"ח (מו"ח); ש"ך ובאה"ט שם, בשם הטור הר"ן והב"ח; ערה"ש שם, בשם הטור, ושהב"ח והט"ז והש"ך פסקו כמותו.
- ↑ ר"ן שם; בי"מ שם, בשמו.
- ↑ עי' ציון 51.
- ↑ ר"ן שם לג א (יד א).
- ↑ תשוה"ג שם, ע"פ ב"מ פד ב.
- ↑ רמב"ן קדושין לב ב (עי' בציון הבא); ר"ן שם לג א (יד א), בשמו; ב"י יו"ד סי' רמד, שכן ד' הפוסקים שהשמיטו הדין; שו"ע שם יב, לפי ערה"ש שם.
- ↑ רמב"ן שם לב ב (והובא בר"ן שם לג א (יד א) ובב"י שם), שעמדו מפני שיבתו של רב יחזקאל, וששמואל עמד מפניו לומר שאין בו משום זקן ואינו לפי כבודו, מפני שהיה בעל מעשים, אבל אם היה זקן בלחוד לא היה עומד מפניו, לפי ב"ח שם ודרישה שם סק"ד (ועי' ברכ"י שם אות יד); שו"ע שם יב; ערה"ש שם, בשם הב"י (בשו"ע).
- ↑ לבוש שם.
- ↑ רמב"ן שבציון 268, והובא בר"ן שם ובב"י שם; עי' לבוש שם; באה"ג שם; ט"ז שם; ערה"ש שם, בשם הב"י.
- ↑ עי' ציון 167 ואילך.
- ↑ ע"ע השבת אבדה ציון 571 ואילך. עי' לבוש שם.
- ↑ לבוש שם.
- ↑ עי' ציונים 246 ואילך, 252 ואילך.
- ↑ מנ"ח מ' רנז סק"ד (סק"ד במהד' מ"י).
- ↑ רש"י קדושין לב ב ד"ה אי סלקא; תוס' שם ד"ה מאי, בשמו, ונ' שהסכימו לו; סמ"ג עשין יג; ר"ן שם (יג ב); עמר נקא ויקרא שם; מזרחי שם.
- ↑ עי' ת"ק שבציון הבא ואילך. יש מנקדים: אַשְׁמַאי (ס' התשבי ע' אשמאי). ויש מנקדים: אֲשְׁמָאִי (צמח דוד לר"ד בן יצחק מלות נכריות ע' אשמאי).
- ↑ ויקרא יט לב.
- ↑ שם.
- ↑ ת"ק בתו"כ קדושים פרק ז וברייתא בקדושין שם וילק"ש קדושים רמז תריז ופסי"ז שם. עי' ציון 98 ואילך ראייתו שזקן הוא חכם.
- ↑ מגן אבות לרשב"ץ אבות פ"ה מכ"א, בד' אונקלוס ויקרא יט לב.
- ↑ ויקרא שם.
- ↑ עי' ציון 121 ואילך.
- ↑ שם.
- ↑ עי' מגן אבות שם, בד' אונקלוס שבציון 13.
- ↑ עי' אב"י שבציון 288.
- ↑ ויקרא שם.
- ↑ אב"י בברייתא שם וילק"ש שם.
- ↑ רש"י לרי"ף שם (יג ב); תוס' שם לב ב ד"ה זקן; תוס' רבינו שמואל (בשיטת הקדמונים) שם; תוס' טוך שם; רא"ש ותוס' רא"ש שם; שיטה קדמונית שם; עי' נמוק"י (בשיטת הקדמונים) שם.
- ↑ ע"ע הקש ציון 81 שכשנלמד משני פסוקים הסמוכים זל"ז אי"ז היקש אלא סמיכות, ואף ליד אליהו שבערך הנ"ל ציון 82 הוא סמיכות, מפני שיש רווח של פרשה פתוחה (ע"ע ספר תורה) בין הפסוקים.
- ↑ ויקרא יט לג.
- ↑ בעה"ט שם לב.
- ↑ רי"פ פרלא לספה"מ לרס"ג מ"ע יא, בד' חינוך שבציון 50, ושהחינוך בא ליישב הרמב"ם שבציון 339 ואילך, הפוסק כאב"י, עם ספה"מ לרמב"ם מ"ע רט ומנין מצוות הקצר שבריש חיבורו מ"ע רט, שמ' שסובר כריה"ג.
- ↑ ס' חרדים מצוות עשה פ"ו סי' ה-ו וקהלת יעקב לשון חכמים אות א ע' אשמאי, בשם רש"י (דהיינו שרש"י שבציון 295 חלוק על הגאונים וראשונים שבציון 323).
- ↑ רש"י קדושין לב ב ד"ה זקן אשמאי; תוס' שם ד"ה זקן ותוס' רבינו שמואל (בשיטת הקדמונים) שם ותוס' רי"ד ותוס' טוך שם ורא"ש ותוס' רא"ש שם ומרדכי שם רמז תצט ונמוק"י (בשיטת הקדמונים) שם ויש"ש שם פ"א סי' סט, בשמו, ודחו; אגודה שם פ"א סי' לב, בשם רש"י; ס' חרדים שם בשם רש"י, ושהאחרונים דחו; קהלת יעקב שם, בשם רש"י, ושהתוס' דחו. ועי' פנ"י שם ורי"פ פרלא לספה"מ לרס"ג מ"ע יא.
- ↑ עי' רש"י מנחות לג ב ד"ה פיתחי שימאי.
- ↑ רבינו הלל לתו"כ קדושים פרק ז.
- ↑ רש"י קדושין שם; תוס' ותוס' רבינו שמואל ותוס' רי"ד ותוס' טוך ורא"ש ותוס' רא"ש ומרדכי ונמוק"י ויש"ש שם, בשמו.
- ↑ ק"נ שם לרא"ש פ"א סי' נג סק"כ, בד' רש"י.
- ↑ עי' רש"י קדושין שם ומנחות שם; רמב"ן שם ומזרחי וגו"א ויקרא יט לב וקרבן אהרון לתו"כ שם, בד' רש"י; בשם מרדכי לס' התשבי ע' אשמאי, ע"פ בר"ר פמ"ט סי' ט ורש"י סנהדרין קב ב ד"ה סבי דבהתא.
- ↑ ויקרא ה ה. רבינו הלל לתו"כ שם.
- ↑ שפ"ח ויקרא יט לב, בד' רש"י.
- ↑ עי' רש"י לרי"ף שם (יג ב): אשם רשע ועם הארץ שמלא אשמות.
- ↑ גו"א שם, בתי' הא'; עי' קצור מזרחי שם, בשמו.
- ↑ עי' גו"א שם, בתי' הב'.
- ↑ סמ"ג עשין יג.
- ↑ ס' הערוך ע' אשמאי; רמב"ן קדושין לב ב, בשמו, ו-ויקרא יט לב, ע"פ מנחות לג ב; תוס' קדושין שם ד"ה זקן ותוס' רבינו שמואל (בשיטת הקדמונים) שם ותוס' טוך שם ותוס' רא"ש שם ומרדכי שם רמז תצט, בשם ר"ת, ע"פ מנחות שם; שיטה קדמונית קדושין שם; פסקי רי"ד ותוס' רי"ד שם; נמוק"י (בשיטת הקדמונים) שם, בשם כל המפרשים; אגודה שם פ"א סי' לב, בשם ר"ת; ר' מתתיה היצהרי אבות פ"ה מכ"א; רשב"ץ במגן אבות שם וזוהר הרקיע מ"ע כג; נחלת אבות לאברבנאל שם; יש"ש שם פ"א סי' סט, בשם תוס' בשם ר"ת, ע"פ מנחות שם; ס' חרדים מצוות עשה פ"ו סי' ה-ו וקהלת יעקב לשון חכמים אות א ע' אשמאי, בשם ר"ת. ועי' מוסף הערוך שם.
- ↑ תוס' ותוס' רבינו שמואל ותוס' טוך ותוס' רא"ש שם, בשם ר"ת; נמוק"י שם, בשם כל המפרשים; אגודה וס' חרדים וקהלת יעקב שם, בשם ר"ת: עם הארץ.
- ↑ ר' חננאל בן שמואל (בשיטת הקדמונים) שם; תוס' רי"ד שם: בור בלא תורה; כ"מ מס' התשבי ע' אשמאי וצמח דוד לר"ד בן יצחק מלות נכריות ע' אשמאי.
- ↑ עי' תוס' ותוס' רבינו שמואל ותוס' טוך ורא"ש ותוס' רא"ש ומרדכי ושיטה קדמונית ויש"ש שם, שמצוה להכותו ולקללו; עי' פסקי רי"ד ותוס' רי"ד שם; עי' ר' מתתיה היצהרי ואברבנאל שם.
- ↑ עי' תוס' ותוס' רבינו שמואל ותוס' טוך ותוס' רא"ש שם, בשם ר"ת; ר"י מלוניל שם, בפי' הא'; עי' נמוק"י שם, בשם כל המפרשים; עי' ר' מתתיה היצהרי שם; נחלת אבות שם; ס' התשבי שם, בשם י"מ; קרבן אהרן לתו"כ שם; צמח דוד שם, בפי' הב'; קהלת יעקב שם, בשמו.
- ↑ ר"י מלוניל שם.
- ↑ בראשית מז יט.
- ↑ אונקלוס שם. עי' ס' הערוך שם; עי' רמב"ן קדושין שם, בשמו; עי' תוס' ותוס' רבינו שמואל ותוס' טוך ותוס' רא"ש ומרדכי וס' חרדים וקהלת יעקב שם, בשם ר"ת; עי' שיטה קדמונית שם; עי' נמוק"י שם, בשם כל המפרשים; רשב"ץ שם ושם; עי' קרבן אהרן שם.
- ↑ קרבן אהרן שם.
- ↑ עי' ר' חננאל בן שמואל שם; ר"י מלוניל שם, בפי' הב'; עי' ס' התשבי שם, בשם י"מ, וצמח דוד שם, בפי' הא', וקהלת יעקב שם, בשם צמח דוד: לשון אשם.
- ↑ במדבר ה ו. ר' חננאל בן שמואל שם.
- ↑ עי' ר' חננאל בן שמואל שם.
- ↑ ר"י מלוניל שם.
- ↑ מ"ב יז ל.
- ↑ ס' התשבי שם; צמח דוד שם וקהלת יעקב שם, בשמו. ועי' סנהדרין סג ב, ורש"י ד"ה ברחא קרחא, ורש"י ושא"ר מלכים שם, שפי' בע"א. ועי' ירו' ע"ז פ"ג ה"ב, והובא ברד"ק שם, שפי' בע"א.
- ↑ ס' התשבי שם; צמח דוד שם וקהלת יעקב שם, בשמו.
- ↑ עי' יראה"ש שבציון הבא ואילך; ס' חרדים מצוות עשה פ"ו סי' ה-ו, בשם פירושי הגאונים כתיבת יד, ע"פ הגמ' שבציון 419 ואילך, ושהאחרונים דחו, לשיטתם בציון 431 ואילך, ובשם ר' אליעזר ממיץ (היראים); קהלת יעקב לשון חכמים אות א ע' אשמאי, בשם יש מן הגאונים, ע"פ גמ' שם, ושדחו כנ"ל, והובא בשם חדש ליראים סי' לו.
- ↑ ע"ע בן נח: שבע מצוות. יראה"ש סי' רלג.
- ↑ יראה"ש שם. ועי' יראים שם: שאינו גר גמור, וע"פ זה פי' בשם חדש ליראים שם שלד' היראים אשמאי הוא נוטריקון (ע"ע): איש מאי, דהיינו זה האיש שהוא מקיים ז' מצוות ב"נ והוא מחסידי אוה"ע מאי, הוי גר גמור או לא. ועי' תוע"ר שם אות ג, שלגי' יראה"ש אי אפשר לומר כן.
- ↑ ר"י מלוניל קדושין לב ב.
- ↑ כ"מ מכס"מ ת"ת פ"ו ה"ט, בד' הרמב"ם. ועי' ב"י יו"ד סי' רמד ולח"מ שם, שלרמב"ם כל שיבה במשמע, אפי' גוי. ועי' ב"ח שם, שפי' בע"א.
- ↑ עי' ציון 297 ואילך.
- ↑ ערה"ש יו"ד סי' רמד ס"ב, בד' רש"י שבציון 295.
- ↑ רי"ף קדושין לג א (יד א) וכס"מ ת"ת פ"ו ה"א (וסותר לב"י יו"ד סי' רמד, וצ"ב).
- ↑ ר' יוחנן בגמ' שם, לגירסתנו, וגי' יראה"ש סי' רלג וריטב"א ופסקי רי"ד שם והגמ"י שם ה"ט.
- ↑ עי' ראשונים שבציון 339 ואילך.
- ↑ דברים ו יג. שו"ת חת"ס יו"ד סי' רלג, בד' הרמב"ן בד' הרי"ף, שריה"ג וחבריו החלוקים היו כשעדיין לא דרשו דרשת ר"ע שבציון הבא, אלא סברו כר"ש העמסוני בברייתא בפסחים כב ב (וש"נ), שאין ריבוי מ"את ה' אלהיך תירא", ולאחר שנתחדשה דרשת ר"ע, שוב אין צורך ללמוד מהכתוב של מפני שיבה תקום והדרת פני זקן כבוד ת"ח. וע"ע כבוד חכמים ציון 34, חי' בן אריה בד' רש"י, שפי' בע"א.
- ↑ ע"ע אתין וגמין ציון 1 ואילך, וע"ע הנ"ל: אתין, וע"ע הנ"ל ציון 35, שיש מהראשונים הפוסקים כן. וע"ע הנ"ל ציון 10 ואילך, שי"ח וסוברים ש"את" אינו מרבה, ועי' ציון 34, שיש מהראשונים הפוסקים כן.
- ↑ ר' עקיבא בברייתא שם, וש"נ.
- ↑ ע"ע כבוד חכמים ציון 35.
- ↑ ויקרא יט לב.
- ↑ עי' ראשונים שבציון 127, בד' אב"י, ועי' ציונים 108, 128, שי"מ בע"א. עי' חת"ס שם.
- ↑ אזהרות ר' שלמה ן' גבירול (נד' במחזורי הספרדים לשבועות) "שמור לבי מענה": היה לשב וכו' ולשניו ותקום מפניו; עי' רמב"ם ת"ת פ"ו ה"ט; עי' סמ"ק סי' נב; עי' פסקי ריא"ז קדושין פ"א ה"ח סי' לה; קצור פסקי הרא"ש שם סי' נג (והובא, בעילום שם, בפסקי תוס' שם, בנוסחאות כ"י שבד' וילנא אות מ); טוש"ע יו"ד רמד א; ח"א כלל סט ס"ב.
- ↑ רמב"ם שם; טור שם.
- ↑ רמב"ם שם (ועי' רי"פ פרלא לספה"מ לרס"ג מ"ע יא, ביאור הרמב"ם במנין המצוות הקצר שבריש חיבורו מ"ע רט ובמנין המצוות שבריש הל' ת"ת, שלא יסתרו לפסק זה, ושחזר בו הרמב"ם מספה"מ שבציון 345); סמ"ק שם, לגירסתנו (ועי' צביון העמודים שם אות ג, שבד' קושטא הוא בהגה' ר"פ) ; עי' פסקי ריא"ז שם.
- ↑ סמ"ק שם, לגירסתנו (ועי' צביון העמודים שם אות ג ואות ו, שבד' קושטא הוא בהגה' ר"פ); רי"ו תא"ו נ"ב ח"ה (כט ג), בפי' הא', והסכים לו; קצור פסקי הרא"ש שם וזוהר הרקיע מ"ע כג, בד' אזהרות ר' שלמה ן' גבירול שבציון 339: בור (עי' ציון 307); עי' ב"י שם, בד' הטור; עי' הגמ"י (קושטא) שם, והובא בד"מ הארוך שם; רמ"א שם; ח"א שם; קצש"ע סי' קמד ס"ב.
- ↑ סמ"ק שם, לגירסתנו (ועי' צביון העמודים שם, שבד' קושטא הוא בהגה' ר"פ); רי"ו שם, בפי' הא', והסכים לו; עי' ב"י שם, בד' הטור; עי' הגמ"י (קושטא) שם, והובא בד"מ הארוך שם; רמ"א שם, ע"פ תוס' שבציון 174 ואילך; ח"א שם; קצש"ע שם. ועי' רי"ו שם, שלד' רש"י שבציון 295, צריך לקום אפי' מפני רשע. ועי' ערה"ש שבציון 329.
- ↑ סמ"ג עשין יג; שלט"ג קדושין יג ב בדפי הרי"ף אות ה, בשמו; הגמ"י (קושטא) שם.
- ↑ מנ"ח מ' רנז סק"ג (סק"ד במהד' מ"י), בד' רמב"ם שבציון 532 (וצ"ב מהרמב"ם שבציון 339 ואילך); רי"פ פרלא שם, בד' שאילתות שאי' קא (ועי' צביון העמודים לסמ"ק סי' נא אות ב, שדחה), ובד' רס"ג באזהרות "אנכי אש" (סדור רס"ג עמ' רב): חכמתי קַן זקן הדרהו, ובד' רש"י ויקרא יט לב (ועי' צביון העמודים שם, שדחה, שבמקום שהתו"כ מביא פי', שוב אין רש"י טורח לבאר אחרת, אף אם איתא בגמ', ולכן השמיט ד' אב"י שלא הובא בתו"כ. ועי' מזרחי שם, שאמנם רש"י נקט כת"ק (וכ"ה לעמר נקא שפ"ח ואדרת אליהו שם), אך איננו מפני שפסק כמותו, אלא מפני שת"ק קרוב לפשוטו של מקרא (ועי' ריב"א שם, שרש"י נקט כריה"ג, ועי' קצור מזרחי שם, שאין הכרע אם נקט כת"ק או כריה"ג). ועי' גו"א שם, שפי' שרש"י סובר כאב"י), ובד' פסי"ז שם, שהשמיט ד' אב"י, ובד' ספה"מ לרמב"ם מ"ע רט, ושהרמב"ם שבציון 339 ואילך, הפוסק כאב"י חזר בו ממש"כ בספה"מ, ובד' ראב"ן קדושין (סי' תקנב במהד' דבליצקי) ובד' פשטים ופרושים על חמשה חומשי תורה מרבינו יעקב מווינא שם, ובד' רבינו בחיי שם, ובד' ריא"ז שבציון 133; צביון העמודים שם, בד' סמ"ק שם (ועי' יש"ש קדושין פ"א סי' סט, שבפי' בע"א), וסמ"ק סי' נב: ע"כ טוב ונכון לעמוד.
- ↑ עי' גמ' שבציון הבא. ערה"ש יו"ד סי' רמד סי"ב, בתי' הא', לבאר המנהג שבציון 400; רי"פ פרלא שם. ועי' ציון 438 ואילך, שי"מ בע"א.
- ↑ גמ' שם.
- ↑ רש"י שם ד"ה רבא.
- ↑ עי' ערה"ש שם; רי"פ פרלא שם. וע"ע הלכה: בשאר אמוראים ציון 965.
- ↑ עי' ציון 330.
- ↑ עי' רי"פ פרלא שם.
- ↑ ע"ע הנ"ל: אביי ורבא ציון 928. רי"פ פרלא שם.
- ↑ ריטב"א קדושין לג א: מסתברא; נמוק"י (בשיטת הקדמונים) שם ושארית יהודה סי' רמד (כח א), בשמו, והובא השארית יהודה בשכנה"ג שם הגה"ט אות י.
- ↑ ציון 417 ואילך.
- ↑ ציון 532 ואילך.
- ↑ ציון 651 ואילך.
- ↑ יראים סי' לו (עי' תוע"ר ליראה"ש סי' רלג אות ג, שבכת"י אינו, רק בנדפס) ושבה"ל ענין תפילה סי' מג; סמ"ק סי' נב (ועי' צביון העמודים שם אות ד); הגמ"י (קושטא) ת"ת פ"ו ה"ט, בשמו; רא"ש קדושין פ"א סי' נג; קצור פסקי הרא"ש שם (והובא, בעילום שמו, בפסקי תוס' שם, בנוסחאות כ"י שבד' וילנא אות מ); צדה לדרך מאמר א כלל ד פי"ח; ר' מתתיה היצהרי אבות פ"ה מכ"א; מד"ש שם (מכ"ג במהד' מד"ש), בשמו; עי' מילי דאבות למהר"י חיון שם; נחלת אבות לאברבנאל שם; ביאור חדש מספיק ת"ת פ"ו ה"ט.
- ↑ אבות פ"ה מכ"א, לגירסתנו. יראים שם; שבה"ל שם; ר' מתתיה היצהרי שם; מד"ש שם, בשמו; עי' מילי דאבות שם; נחלת אבות שם; ב"י שם.
- ↑ רב אחא בר יעקב בב"ב עה א. סביב ליראיו ליראים סי' לו אות ח; צביון העמודים לסמ"ק שם.
- ↑ אבות שם, לגירסתנו. ועי' ריטב"א אבות שם (ומד"ש ותיו"ט שם, בשמו), שהביא ב' גירסאות: בן ס' לבינה; בן ס' לחכמה (ועי' צביון העמודים לסמ"ק שם).
- ↑ ר' מתתיה היצהרי שם; מד"ש שם, בשמו; נחלת אבות שם; מרכבת המשנה לר"י אלאשקר שם; מהרש"א מו"ק כח א בח"א.
- ↑ ע"ע כרת; מיתה בידי שמים ציון 52 ואילך.
- ↑ תוי"ט שם, ע"פ ריטב"א שבציון 360.
- ↑ האר"י בלקוטי תורה פ' קדושים טעמי המצוות ושער המצוות פ' קדושים ד"ה מצות כבוד; ברכ"י יו"ד סי' רמד אות ד, בשם האר"י; הקדמה לסדור האר"י זאלקווא תקמ"ה ולבוב תקמ"ח וסדור האר"י ר' אשר; פלא יועץ ע' קימה, בשם הזוהר (ונ' שכוונתו לתקו"ז שבציון 379); מנ"ח מ' רנז סק"ג (סק"ט במהד' מ"י), בשם סדור האר"י, ושהאר"י סובר כאונקלוס שבציון 371 ואילך (אך עי' שער המצוות ולקוטי תורה שם שמפורש שאינו סובר כמותו); שו"ת ברכת יוסף יו"ד סי' נו, בשם סדור האר"י; סביב ליראיו ליראים סי' לו אות ח, בשם סדור האר"י, ודחה המנ"ח, שאם התנאים לא חשו לאונקלוס, למה יחוש לו האר"י. פלא יועץ ע' קימה, בשם הזוהר (ונ' שכוונתו לתקו"ז שבציון 379).
- ↑ תקו"ז שבציון 379. עי' יאיר נתיב למאורי אור אות הז' ס"ק לד; סביב ליראיו שם, בד' האר"י, והלכה כרשב"י שהוא תנא ולא כרב אחא בר יעקב שבציון 359, שאינו תנא.
- ↑ אבות פ"ה מכ"א.
- ↑ עי' אור יקר לתקו"ז תי' כא, בד' התקו"ז שבציון 379, בתי' הא', וכתב שהוא דוחק; קהלת יעקב (למלא הרועים) ע' שיבה אות ב, בד' התקו"ז; עי' ועי' חק"ל יו"ד ח"ב שיורי או"ח סי' ז ד"ה ומ"מ, בתי' הא'; שמן ששון לשער המצוות שם, בד' האר"י.
- ↑ ויקרא שם.
- ↑ חק"ל שם. וע"ע שדי חמד קונ' הכללים מע' ז כלל יז.
- ↑ האר"י בלקוטי תורה שם ושער המצוות שם.
- ↑ ויקרא יט לב. עי' ציונים 13, 285.
- ↑ אבות פ"ה מכ"א.
- ↑ עי' מגן אבות לרשב"ץ שם; עי' מנ"ח מ' רנז סק"ג (סק"ט במהד' מ"י): נ"ל.
- ↑ ויקרא שם.
- ↑ עי' ציון 288.
- ↑ על החיוב לעמוד מפניו, עי' לעיל: מפני חכם.
- ↑ אבות שם. עי' מגן אבות שם; עי' מנ"ח שם: נ"ל.
- ↑ עי' אבות פ"ה מכ"א, ועי' מחז"ו סי' תכח וטור או"ח סי' לח, שהתנא ששנה משנה זו הוא שמואל הקטן, ועי' בהגר"א לתקו"ז תי' כא שמייחס המשנה לבן תימא.
- ↑ תקו"ז שם: לית שיבה פחותה משתין וכו' בן חמשים לזקנה, לפי אור יקר לרמ"ק שם, בתי' הב': ושמא יש מח' בברייתא (ועי' ציון 367 מש"כ בתי' הא'), וכסא מלך שם, בסו"ד, שרשב"י (שהוא בעל התקו"ז) תנא הוא ופליג (ובתחי' דבריו כתב חילוק ע"פ הקבלה, ועי' חי' מלא הרועים ב"ב שם וקהלת יעקב שם), ובהגר"א לתקו"ז שם שהוא מח' תנאים, והערות האדר"ת לס' חשבון פרטי המצוות שבסוף הסכמתו לס' הערה ה, בשמו, והסכים לו. ועי' קהלת יעקב שם, שכ' שרשב"י סבר כאחרונים שבציון 367, ורב אחא בר יעקב שבציון 359 סבר שהמשנה היא כפשוטה, ולא נודע לרב אחא בר יעקב מהתקו"ז. ועי' יאיר נתיב שם, שתמה שתקו"ז סותר למשנה באבות, ונשאר בצ"ע. ועי' חק"ל שם וסביב ליראיו שם, מש"כ לבאר שמקור התקו"ז מפשט הכתובים. ועי' שו"ת חת"ס יו"ד סי' רלג, שכ' בד' זוהר פ' קדושים (ח"ג דף פז ע"ב), שהוא מבן ע', ועי' השגות בעל ס' חשבון פרטי המצוות להערות האדר"ת שם, שכ' שהזוהר לא אומר כן בפירוש, וודאי אינו סותר עצמו בתקו"ז.
- ↑ ויקרא יט לב.
- ↑ ויקרא שם; עי' ק"נ לרא"ש קדושין פ"א סי' נג סק"פ, בתי' הב', בד' הרי"ף שבציון 133; עי' שו"ת חת"ס יו"ד סי' רלג, בד' זוהר פ' קדושים (ח"ג דף פז ע"ב); יפה ללב ח"ה יו"ד סי' רמד סק"ג; עי' שו"ת ברכת יוסף יו"ד סי' נו, בד' האר"י שבציון 364; עי' חדרי דעה סי' רמד ס"א, בד' הרי"ף ובמסקנה; באה"ט ויקרא שם, בד' אב"י שבציון 288, אבל שלד' ת"ק וריה"ג קימה והידור חד הם. ועי' ת' ניאופיטי שבציון 5.
- ↑ עי' ציון 357 ואילך.
- ↑ עי' ציון 364 ואילך.
- ↑ עי' יפה ללב שם, ע"פ תקו"ז שבציון 379.
- ↑ עי' ברכת יוסף שם; עי' חדרי דעה שם.
- ↑ טוש"ע יו"ד רמד א; ב"י יו"ד סי' רמד, בשם רא"ש, טור, שבה"ל, והגמ"י בשם סמ"'ק; לבוש שם; ב"ח שבציון 465; ח"א כלל סט ס"ב וקצור ס' חרדים פי"ח סי' ב; עי' שו"ת בית יהודה שבציון 408; חדרי דעה שם, בסו"ד; קצש"ע סי' קמד ס"ב; ערה"ש שם ס"ד; הערות האדר"ת לס' חשבון פרטי המצוות שבסוף הסכמתו לס' הערה ה, בד' הגר"א שבציון הקודם, ועי' בציון הבא, שי"מ בע"א.
- ↑ מנ"ח מ' רנז סק"ג (סק"ט במהד' מ"י), שראוי לחוש לד' האר"י שבציון 364; עי' סביב ליראיו ליראים סי' לו אות ח, בסו"ד; הערות האדר"ת שם; השגות בעל ס' חשבון פרטי המצוות להערות האדר"ת שם, בד' הגר"א שבציון 379, והסכים לו, ועי' בציון הקודם, שי"מ בע"א.
- ↑ הערות האדר"ת שם.
- ↑ השגות בעל ס' חשבון פרטי המצוות שם.
- ↑ עי' ציונים 357 ואילך, 386.
- ↑ עי' ציונים 364 ואילך, 387.
- ↑ באה"ט ויקרא יט לב: ונראה, ע"פ הדין בערכין (ע"ע).
- ↑ עי' באה"ט שבציון הקודם.
- ↑ עי' ציונים 364 ואילך, 387.
- ↑ עי' ציונים 357 ואילך, 386.
- ↑ תוס' חיים לח"א כלל סט סק"ד; עי' שו"ת שלמת חיים יו"ד סי' פח, בשמו.
- ↑ תוס' חיים שם; שלמת יוסף סי' יג ושלמת חיים שם, בשמו.
- ↑ עי' שלמת יוסף שם.
- ↑ שלמת חיים שם. ועי' שו"ת שבט הלוי ח"ב סי' קל, שאינו סותר לשלמת יוסף שבציון הקודם, שספק שאפשר לברר אינו ספק, אלא רק חסרון ידיעה, אבל ייתכן ספק שאי אפשר לברר שאין שום נברא יודע שנותיו וגם הזקן עצמו ואינו יודע (וצ"ב מל' השלמת חיים שם, ועי' בשבט הלוי שם שכ' שלא ראה הדברים).
- ↑ ערה"ש יו"ד סי' רמד ס"י.
- ↑ עי' ציון 331.
- ↑ עי' ציון 346 ואילך. עי' ערה"ש שם סי"ב, בתי' הא', ליישב המנהג שבציון 400.
- ↑ ערה"ש שם. ועי' ציון 434 ואילך, שי"מ בע"א.
- ↑ ויקרא יט לב.
- ↑ עי' ערה"ש שם, בתי' הב', ליישב המנהג שבציון 400, ע"פ אונקלוס שבציונים 3, 13.
- ↑ ויקרא יט לב.
- ↑ ס' חסידים (מרגליות) סי' תקעח; שו"ת הלק"ט ח"א סי' קנד ושכנה"ג יו"ד סי' רמד הגה"ט אות ה, בשמו; זרע יצחק (עטייה) קונ' פלפלת כל שהוא סי' ו, בשם שכנה"ג בשם ס' חסידים; עי' שו"ת בית יהודה יו"ד סי' כח; ברית עולם לחיד"א על ס' חסידים שם, בשמו.
- ↑ בית יהודה שם.
- ↑ עי' ציונים 357 ואילך, 386.
- ↑ עי' ציון 48 ואילך. עי' שו"ת בית יהודה יו"ד סי' כח.
- ↑ בית יהודה שם.
- ↑ הלק"ט שם: מסתברא; ברית עולם שם, בשמו; בא"ח שנה ב' כי תצא אות טז, בד' האר"י בשער המצוות פ' קדושים ד"ה מצות כבוד: ובאשה נאמר ויראת מאלהיך יראה בלב ואין צריך לא קימה ולא הידור (ועי' לקוטי תורה פ' קדושים טעמי המצוות: בנוק' נאמר ויראת לבד, לא בקימה ולא בהידור). ועי' בית יהודה שם, בשם הלק"ט, וברית עולם שם. ועי' שו"ת שבט הלוי ח"ב סי' קל, שזקנה שאינה בת שבעים, ודאי אין צורך להחמיר בה, דאיכא כעין תרי ספיקי להלכה, חדא משמעות הפוסקים שרק בשבעים צריך לעמוד (עי' ציון 386), ועוד אולי אין חיוב קימה כלל באישה (עי' ציון 412).
- ↑ עי' ציון 286 ואילך.
- ↑ עי' ציון 276 ואילך.
- ↑ בא"ח שנה ב' כי תצא אות טז.
- ↑ גו"א ויקרא יט לב.
- ↑ רש"י קדושין לג א ד"ה הרפתקי: מקראות; פסקי ריא"ז שם פ"א ה"ח סי' לה.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ גמ' שם, ורש"י ד"ה עדו עליהן, ופסקי ריא"ז שם. ועי' תוס' שם לב ב ד"ה מאי ותוס' רא"ש שם, שגרסו כגירסתנו. ועי' ראב"ן שם (סי' תקנב במהד' דבליצקי) ויראה"ש סי' רלג וסמ"ג עשין יג (והובא בהגמ"י (קושטא) ת"ת פ"ו ה"ט) והגמ"י שם, שגרסו: אביי.
- ↑ עי' רש"י שם ד"ה הרפתקי; עי' פסקי ריא"ז שם.
- ↑ פסקי ריא"ז שם.
- ↑ עי' יראה"ש סי' רלג; עי' תוס' קדושין לב ב ד"ה מאי, בשם ר"י, הדוחה ד' זו; עי' ב"י יו"ד סי' רמד וכס"מ ולח"מ ת"ת פ"ו ה"ט, בד' הרמב"ם שם, ועי' ציון 431, שי"מ בע"א; עי' ס' חרדים מצוות עשה פ"ו סי' ה-ו וקהלת יעקב לשון חכמים אות א ע' אשמאי (והובא בשם חדש ליראים סי' לו), בד' הגאונים שבציון 323; רי"פ פרלא לסהפ"מ לרס"ג מ"ע יא, בד' רמב"ן קדושין לב ב.
- ↑ עי' גמ' וראשונים שבציון 330 ואילך. ועי' ציון 331, שי"ג שר' יוחנן הוא האומר כן. ועי' ציון 330, שי"ג שאביי הוא האומר כן (ועי' ציון 419).
- ↑ עי' ציון 288.
- ↑ עי' ראשונים שבציון 289.
- ↑ עי' ציונים 323, 326, 327.
- ↑ יראה"ש שם; עי' ס' חרדים וקהלת יעקב שם, בד' הגאונים שבציון 323; רי"פ פרלא שם, בד' רמב"ם ת"ת פ"ו ה"ט (וכעי"ז בלח"מ שם) ורמב"ן שם.
- ↑ ע"ע בן נח: שבע מצוות. יראה"ש שם.
- ↑ עי' גמ' שבציון 419.
- ↑ עי' ציון 187. לח"מ שם, בד' הרמב"ם.
- ↑ עי' תוס' קדושין לב ב ד"ה מאי, בשם ר"י; עי' תוס' רבינו שמואל שם; עי' סמ"ג עשין יג, והובא בהגמ"י (קושטא) ת"ת פ"ו ה"ט; עי' תוס' רא"ש שם; עי' ר"ן שם לג א (יד א); עי' נמוק"י שם; ב"ח שבציון 451, בד' הרמב"ם, ועי' ציון 422 שי"מ בע"א; ב"ח שבציון 461, בד' הטור.
- ↑ תוס' רבינו שמואל ותוס' רא"ש שם לב ב: דרך ארץ; סמ"ג שם; ר"ן שם לג א; נמוק"י שם. וע"ע דרכי שלום: ביחס לגוי.
- ↑ עי' ציונים 294 ואילך, 306 ואילך.
- ↑ עי' סמ"ג שם; עי' תוס' רא"ש שם לב ב.
- ↑ תוס' שם, בשם ר"י.
- ↑ עי' גמ' שבציון 419. תוס' שם, בשם ר"י; תוס' רא"ש שם.
- ↑ עי' תוס' שם, בשם ר"י.
- ↑ עי' גמ' שם לג א. תוס' רא"ש שם לב ב (וכ"מ שמפרש בפסקי הרא"ש שם); ר"ן שם לג א; נמוק"י שם. ועי' ציון 346, שי"מ בע"א.
- ↑ עי' גמ' שם. ר"ן שם; נמוק"י שם. וכן פירש בפסקי הרא"ש שם, ועי' ציון הנ"ל, שי"מ בע"א.
- ↑ עי' ויקרא יט לב. תוס' רא"ש שם לב ב.
- ↑ רמב"ם שבציון 443, לפי הגמ"י ת"ת פ"ו ה"ט וכס"מ ולח"מ שם ויש"ש קדושין פ"א סי' ע וב"ח יו"ד סי' רמד.
- ↑ טור שבציון 456, לפי יש"ש שם וב"ח שם, ועי' ציון 457, שי"מ בע"א.
- ↑ רמב"ם ת"ת פ"ו ה"ט; עי' עץ חיים (לונדריץ) ח"א עמ' יח.
- ↑ ב"י יו"ד סי' רמד וכס"מ שם, בד' הרמב"ם.
- ↑ ע"ע הלכה כבתראי: באמוראים. כס"מ שם, בד' הרמב"ם.
- ↑ עי' ציונים 323, 326, 327.
- ↑ ב"י וכס"מ שם, בד' הרמב"ם.
- ↑ כס"מ שם, בד' הרמב"ם.
- ↑ עי' לח"מ שם, בד' הרמב"ם; ב"ח שם, בד' הרמב"ם. ועי' לח"מ שם, מדוע לא פסק כרבא שמשדר שליחא.
- ↑ עי' ציונים 294 ואילך, 306 ואילך.
- ↑ ב"ח שם, בד' הרמב"ם, ושמה דאיתא שם ברמב"ם: שנאמר מפני שיבה תקום וכו', היינו אסמכתא בעלמא.
- ↑ עי' ב"ח שם, בד' הרמב"ם.
- ↑ שו"ע יו"ד רמד ז; לבוש שם; ב"ח שם, שממפאת האיסור להשוות גוי לישראל (לשיטתו שבציונים 452, 461) יש להחמיר כרמב"ם, ולא כטור שבציון 456; ח"א כלל סט ס"ב. ועי' לבוש שם: זקן נשוא פנים, וצ"ב.
- ↑ פסקי תוס' קדושין סי' סז, לגי' ד' ונציה (ושם הוא סי' סה), וכעי"ז לגירסתנו. ועי' בית הלל יו"ד סי' רמד ס"ק כח, בהגה מבן המחבר, שאינו בתוס'.
- ↑ עי' בית הלל שם: ואפשר. ולכאו' סובר הפסקי תוס' שאביי ורבא לא דנו לענין זקני גוים.
- ↑ טור יו"ד סי' רמד.
- ↑ ב"י שם, בד' הטור; יש"ש קדושין פ"א סי' ע, בשמו, ודחה; עי' דרישה שם סק"א, בד' הטור.
- ↑ עי' יש"ש שם, בד' ב"י.
- ↑ עי' יש"ש שם, בד' ב"י; עי' פרישה שם סק"י, בד' הטור.
- ↑ יש"ש שם וב"ח שם, בד' הטור.
- ↑ עי' ב"ח שם, בד' הטור.
- ↑ עי' פסקי ריא"ז קדושין פ"א ה"ח סי' לה: ויש מחכמי התלמוד שהיו עומדין אפילו מפני זקני גוים וכו', וצ"ב האם לדעתו היא הידור מצוה או מנהג טוב בלבד.
- ↑ עי' ציונים 431 ואילך, 451, 461.
- ↑ עי' ציונים 357 ואילך, 386.
- ↑ ב"ח יו"ד סי' רמד. ולכאו' לסוברים שהחיוב בישראל הוא מבן שישים (), אף כאן הדין כך.
- ↑ עי' קדושין לג א: איזוהי קימה וכו' אמר אביי לא אמרן אלא ברבו שאינו מובהק; עי' ירו' בכורים פ"ג ה"ג: לזקן ד' אמות וכו' יהודה בר חייה וכו' לזקן ד' אמות וכו' אין ישיבה לפני סיני; כ"מ מתנחומא בהעלותך סי' יא ובמדב"ר פט"ו סי' יז (בשם ר' תנחומא): מפני הזקן וכו' שכל מי שאינו נוהג ברבו; רמב"ם ת"ת פ"ו ה"א וה"ו וה"ז; עי' מאירי שם; טוש"ע יו"ד רמד ב: מפניהם (דהיינו חכם וזקן הנזכרים בטוש"ע שם א); עי' אהל מועד שער ראשית חכמה הארוך דרך ד נ"ד; עי' לבוש שם ס"א וס"ב; ערה"ש שם ס"ד.
- ↑ עי' רמב"ם שם ה"ט; עי' ר"פ בהג' סמ"ק סי' נב; טוש"ע שם ב: מפניהם (דהיינו חכם וזקן הנזכרים בטוש"ע שם א); עי' לבוש שם; ערה"ש שם.
- ↑ עי' תוספ' מגילה פ"ג; עי' ברייתא בקדושין שם וירו' ותנחומא ובמדב"ר שם; עי' שאילתות שאי' קא; מאירי שם; טוש"ע שם.
- ↑ עי' ברייתא בגמ' שם לג א.
- ↑ רש"י שם ד"ה שיש בה הידור.
- ↑ עי' סמ"ג עשין סי' יג; עי' ב"י שם, בשם רש"י (והוא לכאו' ע"פ רש"י שבציון הקודם); לבוש שם; ט"ז שם סק"ג, בשם רש"י; ח"א כלל סט ס"ג; עי' ערה"ש שם, בשם רש"י.
- ↑ עי' תוספ' מגילה שם.
- ↑ ב"ח שם.
- ↑ ח"א שם.
- ↑ ב"ח שם; ק"נ לרא"ש קדושין פ"א סי' נג סק"ס.
- ↑ קרבן אהרן לתו"כ קדושים פרק ז.
- ↑ כ"מ מקצור פסקי הרא"ש שם (והובא, בעילום שם, בפסקי תוס' שם, בנוסחאות כ"י שבד' וילנא אות מ): ולא יקום עד שיגיע לארבע אמותיו; ב"ח שם; ש"ך סק"ו, בשמו; באה"ט שם סק"ו, בשם הש"ך; ק"נ שם.
- ↑ ברייתא בקדושין לב ב; עי' תו"כ שם; ילק"ש קדושים רמז תריז.
- ↑ ויקרא יט לב.
- ↑ קרבן אהרון שם.
- ↑ עי' ויקרא שם. ברייתא בגמ' שם; תו"כ שם, לגי' רבינו הלל שם; ילק"ש שם. ועי' תו"כ שם, לגירסתנו: ת"ל והדרת פני זקן, ועי' ראשונים ואחרונים שבציון הבא, שהוא כברייתא שבגמ'.
- ↑ ברייתא בגמ' שם; עי' ילק"ש שם; רבינו הלל ור"ש וקרבן אהרן והג' ובאורי הגר"א שם, בד' התו"כ (ועי' דרך הקודש ועשירית האיפה שם, שמשמע שהגיהו כן בתו"כ).
- ↑ עי' רבינו הלל שבציון הבא.
- ↑ רבינו הלל שם.
- ↑ רבינו הלל שם.
- ↑ לבוש שם.
- ↑ עי' ציון 469. קרבן אהרן שם.
- ↑ קרבן אהרן שם.
- ↑ קרבן אהרן שם: ת"ל והדרת (לגי' התו"כ שבציון 481).
- ↑ קרבן אהרן שם.
- ↑ רבינו הלל שם.
- ↑ ע"ע בית דין הגדול.
- ↑ ע"ע חכם ציון 49.
- ↑ ע"ע הנ"ל ציון 50.
- ↑ ר' אבדימי דמן חיפא בקדושין לג ב, לגירסתו וגי' פסקי רי"ד וריטב"א שם ובבלי כ"י מינכן וכ"י ותיקן וכ"י מהגניזה האיטלקית וד' ונציה וד' קושטא. בד' ואד אלחגארה: מלוא עיניו, וצ"ב.
- ↑ רא"ש שם פ"א סי' נט, וק"נ סק"ת; עי' ריטב"א שם, בשם רבינו יצחק; עי' בהגר"א יו"ד סי' רמד ס"ק יט.
- ↑ עי' שארית יהודה סי' רמד (כח א), בסו"ד, והובא בשכנה"ג שם הגה"ט אות ו וברכ"י שם אות ה.
- ↑ שארית יהודה שם.
- ↑ ברכ"י שם, בסו"ד. ועי' שארית יהודה שם.
- ↑ ציון 517 ואילך.
- ↑ ציון 55.
- ↑ ציון 331.
- ↑ עי' ציון 354 ואילך. וע"ע בית דין הגדול וע' חכם ציון 49 ואילך.
- ↑ ר' אבדימי דמן חיפא בקדושין לג ב, לגירסתנו וגי' רש"י שבציון הבא (לפי ב"ח יו"ד סי' רמד, ועי' ציון 508 שי"מ בע"א) ופסקי רי"ד ורא"ש שם ופסקי ריא"ז שם פ"א ה"ח סי' כ.
- ↑ רש"י שם ד"ה עומד מלפניו.
- ↑ רמב"ם שבציון 513, לפי בארות המים ת"ת פ"ו ה"א, וצ"ב; עי' פסקי ריא"ז שם; עי' ב"ח שם; עי' ח"א כלל סט ס"ג, בשם י"א.
- ↑ עי' ח"א שם, בשם י"א.
- ↑ ר' אבדימי דמן חיפא בגמ' שם, לגי' רמב"ם שבציון 513 (לפי ב"ח שם) ומאירי שם. ועי' בארות המים שם שאף רש"י שבציון 505 גרס כן, אלא שיצא לו מזה שאמרו בגמ' שם השיעור גבי נשיא (ע"ע) שאינו יושב עד שישב במקומו, א"כ גבי חכם צריך שלא ישב עד שיעבור ד' אמות שניות, שהוא דבר השווה אף לאב-בית-דין (ע"ע), ועי' ציון 504, שי"מ בע"א.
- ↑ עי' ירו' בכורים פ"ג ה"ג: לזקן ד' אמות וכו' יהודה בר חייה וכו' לזקן ד' אמות וכו' אין ישיבה לפני סיני.
- ↑ ר' אבדומא דמן חיפה בירו' בכורים פ"ג ה"ג, לג' ר"ש סיריליאו וכ"י ליידן וד' ונציה. וכעי"ז בירו' שם ד' אמשטרדם: עבר לפניו, ובירו' ד' וילנא הוקף בסוגריים.
- ↑ עי' ר"ש סיריליאו לירו' שם; ר"א פולדא לירו' שם.
- ↑ עי' טוש"ע יו"ד רמד ב: מפניהם (דהיינו חכם וזקן הנזכרים בטוש"ע שם א); עי' לבוש שם ס"א וס"ב; עי' ח"א שם, בדעה הא'.
- ↑ עי' רמב"ם ת"ת פ"ו ה"א; מאירי שם לב ב; עי' טוש"ע שם ב: מפניהם (דהיינו חכם וזקן הנזכרים בטוש"ע שם א), ועי' ב"ח שתמה מדוע נקט הטור כגי' הרמב"ם שבציון 508 ולא גי' אביו הרא"ש שבציון 504; לבוש שם ס"ב: שיעברו (הזקן והחכם); עי' ח"א שם, בדעה הא'; עי' ערה"ש שם ס"ד.
- ↑ רמב"ם שם ה"ו; עי' ערה"ש שם.
- ↑ עי' ערה"ש יו"ד סי' רמד ס"ד.
- ↑ ציון 332 ואילך.
- ↑ תוס' טוך קדושין לג ב; רא"ש שם ותוס' רא"ש שם; באר שבע הוריות יג ב, בשמו; מאירי קדושין שם; עי' טוש"ע יו"ד רמד טו; עי' לבוש שם; עי' בהגר"א שם ס"ק יט.
- ↑ תוס' טוך שם; תוס' רא"ש שם; טור יו"ד סי' רמד; לבוש שם.
- ↑ ברייתא בהוריות שם; עי' ברייתא בירו' בכורים פ"ג ה"ג.
- ↑ ר' יוחנן בגמ' שם, ורש"י ד"ה נשנית משנה.
- ↑ עי' ר' יוחנן בגמ' שם.
- ↑ תוס' טוך קדושין שם ור"ן שם (יד ב), בשם ר"ת.
- ↑ רי"ף שם (יד א); רמב"ם ת"ת פ"ו ה"ו; טוש"ע שם.
- ↑ עי' ברכ"י שם אות א.
- ↑ ציון 492 ואילך.
- ↑ ציון 18 ואילך.
- ↑ ציון 55.
- ↑ בעיא דאיפשטא בקדושין לג ב; רמב"ם ת"ת פ"ו ה"ד; עי' טוש"ע יו"ד רמד ב.
- ↑ רמב"ם שם.
- ↑ עי' טור יו"ד סי' רמד; עי' לבוש שם ס"ז; עי' ח"א כלל סט ס"ד וקצור ס' חרדים פי"ח סי' ב; עי' ערה"ש שם ס"ד.
- ↑ עי' טוש"ע שם ז; עי' לבוש שם; עי' ש"ך שם סק"ה; עי' בהגר"א שם ס"ק יא; עי' ח"א שם.
- ↑ רמב"ם ת"ת פ"ו ה"ט, לפי טור שם; שו"ע שם; עי' לבוש שם; עי' ח"א שם.
- ↑ עי' לבוש שם; עי' ח"א שם.
- ↑ רש"י קדושין לב ב הידור; עי' פסקי ריא"ז קדושין פ"א ה"ח סי' לה: לזוע מעט מפניהם להדרם במקצת; אהל מועד שער ראשית חכמה הארוך דרך ד נ"ב.
- ↑ טור שם, בד' רמב"ם שבציון 532: אפשר; כס"מ שם, בשמו; עי' לבוש שם.
- ↑ עי' לבוש שם.
- ↑ עי' ציון 345.
- ↑ עי' ציון 330 ואילך.
- ↑ עי' מנ"ח מ' רנז סק"ג (סק"ד במהד' מ"י). ועי' ח"א שבציונים 342, 532, שודאי אינו מודה לזה.
- ↑ ציון 159 ואילך.
- ↑ ציון 180 ואילך.
- ↑ ציון 205 ואילך.
- ↑ עי' תו"כ וברייתות שבציון 548; עי' מאירי קדושין לב ב.
- ↑ רש"י שם ד"ה יכול יהדרנו בממון.
- ↑ ויקרא יט טו.
- ↑ שמות כג ג. עי' רש"י קדושין לג א ד"ה יכול יהדרנו בממון.
- ↑ עי' ויקרא יט לב. תו"כ קדושים פרק ז; ברייתא בגמ' שם לב ב ולג א.
- ↑ תו"כ שם: בה; ברייתא בגמ' שם ושם; ברייתא בירו' בכורים פ"ג ה"ג: תקום והדרת, מה קימה וכו' הידור שאין בה וכו'.
- ↑ ע"ע הקש.
- ↑ גמ' שם לג א, ורש"י ד"ה מה הידור.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ גמ' שם, ורש"י ד"ה מה קימה.
- ↑ גמ' שם.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ גמ' שם.
- ↑ עי' רמב"ם ת"ת פ"ו ה"ב; תוס' קדושין לג א ד"ה אין, בתי' הב', וחולין נד ב ד"ה אין, בשם הר"ר יעקב בר שמעון, ותוס' ערכין כח ב ד"ה ליתן ותוס' רא"ש חולין שם ותוס' חיצוניות בשטמ"ק שם, בשם ר' יעקב בר שמשון, בפי' ר' חנא פתוראה בשם ר' יוחנן (בר נפחא) בגמ' שם ובפי' קדושין שם: אין בעלי אומניות רשאים לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקים במלאכתם, שרשאים היינו חייבים (וכ"פ בפסקי רי"ד שם במהדו"ב); רמב"ן חולין שם (והובא בשטמ"ק שם), שאפי' שפי' הגמ' כרש"י שבציון 559, שאילו היו חייבים לעמוד במלאכת עצמן, הידור אך שיש בו חסרון כיס משמע; עי' מאירי קדושין לב ב; עי' טוש"ע יו"ד רמד ה; עי' שטמ"ק חולין שם, בשם הרא"ה, בפי' הא'; עי' יש"ש קדושין פ"א סי' ע; חי' מהר"ל מפראג לטור שם, בשם תוס'.
- ↑ שכנה"ג שם הגה"ט אות ח, בשם הר"א הלוי ז"ל בתשו' כ"י.
- ↑ טוש"ע שם.
- ↑ רש"י חולין שם ד"ה אין בעלי אומניות, בפי' ר' חנא בחולין וגמ' קדושין שבציון הקודם, ופי' בתוס' ותוס' רא"ש ורמב"ן חולין שם שהוצרך לזה מפאת הלשון "רשאים", וכעי"ז מ' בתוס' ערכין שם; תוס' קדושין שם, בתי' הא', ושהוא מפאת הלשון "רשאים"; עי' רמב"ן שם; מאירי קדושין לב ב; פסקי תוס' שם סי' סו; עי' טוש"ע שם; עי' אגודה שם פ"א סי' לב, בשם ר"י; עי' יש"ש שם.
- ↑ מאירי שם; עי' ר"ן שם (יג ב); פרישה שם סק"ח.
- ↑ פרישה שם.
- ↑ ר"ן שם בסו"ד: ואפשר עוד לומר; שטמ"ק חולין שם, בשם הרא"ה, בפי' הב'; חי' מהר"ל מפראג שם: ול"נ.
- ↑ ר"ן שם; עי' המגיה בפרישה שם, בשמו.
- ↑ שטמ"ק שם, בשם הרא"ה.
- ↑ עי' סביב ליראיו ליראים סי' לו אות ט, בד' יראים שם, שהשמיט הדין.
- ↑ פ"מ בכורים פ"ג ה"ג, ועי' ציון 206, שי"מ בע"א. ועי' חי' מהרי"ט קדושין לג ב, שהעובדה בירו' בשמואל בר בא הוא העובדה שבגמ' בר' שמעון בר אבא.
- ↑ גמ' שם.
- ↑ עי' רש"י שם ד"ה תורה עומדת.
- ↑ עי' ר' שמעון בר אבא בגמ' שם.
- ↑ שמואל ושמואל בר בא בירו' שם.
- ↑ גמ' שם, ורש"י ד"ה לייט, ושו"ת הרשב"א ח"א סי' קמד, בשם רש"י.
- ↑ לבוש יו"ד סי' רמד סי"א.
- ↑ עי' מקנה שם.
- ↑ עי' שדה יהושע שבציון 579.
- ↑ ירו' שם.
- ↑ עי' חי' מהרי"ט שם; שדה יהושע שם; פ"מ שם. ועי' ניר שם, שפי' בע"א.
- ↑ עי' ציון 556 ואילך.
- ↑ עי' ציון 548.
- ↑ שדה יהושע שם.
- ↑ מרדכי קדושין רמז תצט, בשם ר"ב בשם מורי קרובי, בד' ר' אייבו אמר ר' ינאי בגמ' שם לג א-ב; כ"מ מהראשונים שבציון 632; יש"ש שם פ"א סי' עא.
- ↑ ר' אייבו אמר ר' ינאי בגמ' שם ב.
- ↑ עי' ציון 571.
- ↑ עי' יש"ש שם סי' עא ועג.
- ↑ עי' סביב ליראיו ליראים סי' לו אות ט, בד' יראים שם, שהשמיט הדין.
- ↑ שו"ת הרשב"א ח"א סי' קמד, בד' הרי"ף, שהשמיט ר' אלעזר שבציון 567, והסכים לו, שההלכה כאביי דבתרא הוא (ע"ע הלכה כבתראי: באמוראים); טוש"ע יו"ד רמד יא; אהל מועד שער ראשית חכמה הארוך דרך ד נ"ד, בד' הגאון רבינו (הרי"ף), שהשמיט ר' אלעזר שבציון הנ"ל, והביא ר' אלעזר שאמר כל ת"ח שאין עומד מפני רבו נקרא רשע, ומשמע שלעולם חייב לעמוד בפני רבו, והסכים לו, שההלכה כאביי דבתרא הוא; ב"י שם, בד' הפוסקים, שהשמיטו ד' ר' אלעזר, ושכ"מ מהגמ' שם; לבוש שם; בא"ח שנה ב' כי תצא אות טו.
- ↑ פסקי ריא"ז קדושין פ"א סי' כט. ונ' שסובר שההלכה כאביי, אלא שאביי מודה לעיקר הדין, וקילל למי שמציית, שראוי שלא לעשות כן.
- ↑ יש"ש שם סי' עג, לשיטתו בציון 583.
- ↑ מאירי קדושין לג ב; חי' מהרי"ט שם, בהו"א, ודחה, ע"פ ירו' בכורים פ"ג ה"ג.
- ↑ עי' ציון 585.
- ↑ בא"ח שנה ב' כי תצא אות טו.
- ↑ ע"ע אבלות ציון 228 ואילך. עי' שו"ת שבו"י ח"א סי' כו.
- ↑ ע"ע חולה: גדרו. שבו"י שם.
- ↑ רמ"א בשו"ע יו"ד שעו א: ואפי' בפני נשיא, לפי גשר החיים ח"א פ"כ ס"ט, בהערה; עי' שבו"י שם.
- ↑ גשר החיים שם, בגוף הס'.
- ↑ רמ"א שם, לפי גשר החיים שם, בהערה.
- ↑ עי' ציון 469. שבו"י שם. ועי' לבוש שבע' חולה ציון 145.
- ↑ ע"ע בית הכסא ציון 113 ואילך.
- ↑ ע"ע בית המרחץ ציון 38 ואילך. שבו"י שם.
- ↑ עי' שבו"י שם.
- ↑ שיורי ברכה יו"ד סי' שעו אות ב, בשם בית יהודה (ועי' ציון 611).
- ↑ שיורי ברכה שם, ע"פ מו"ק כח בה וכתובות סט ב: מנין לאבל שמיסב בראש וכו'. וצ"ב הטעם לחולה.
- ↑ שבו"י שם, שיש קצת ראיה מהמדרש (תנחומא ויחי סי' ו) ורש"י בראשית מח ב, שיעקב התחזק וישב על המיטה לחלוק כבוד למלכות, אע"פ שאין-למדים-מקודם-מתן-תורה (ע"ע), ע"פ תחלת חכמה שבע' הנ"ל ציון 31.
- ↑ שבו"י שם, ע"פ רמב"ם אבל פי"ג ה"ה וכס"מ שם ותוס' מו"ק כז ב ד"ה לכל; שיורי ברכה שם אות א, בשמו.
- ↑ ע"ע חולה ציון 144 ואילך, וע"ע נשיא.
- ↑ עי' לעיל ציון 519, וע"ע נשיא.
- ↑ עי' מו"ק כז ב: לכל אומרים להם שבו, חוץ מאבל וחולה, וע"ע חולה ציונים 148, 150. ס' יד אליהו פסקים סי' סה.
- ↑ ע"ע תשעה באב.
- ↑ שו"ת שבו"י ח"א סי' כא; החיד"א בברכ"י או"ח סי' תקנד אות ו ומחב"ר שם אות ו, בשמו. ולכאו' ה"ה בזקן.
- ↑ עי' ציון 599. עי' שבו"י שם.
- ↑ שבו"י שם.
- ↑ החיד"א בברכ"י ומחב"ר שם ושיורי ברכה יו"ד סי' שעו אות ב, בשם שו"ת בית יהודה ח"ב סי' פו (ועי' שיורי ברכה שם אות ד, ומ' שהוא בית יהודה למהר"י עייאש, ולפנינו אין סי' כזה, וצ"ב), ובשיורי ברכה שם אות ג הסכים לו. ולכאו' ה"ה בזקן.
- ↑ עי' ציון 600. עי' שיורי ברכה שם אות ב, בשם בית יהודה.
- ↑ שיורי ברכה שם אות ג.
- ↑ מחב"ר שם.
- ↑ שדה יהושע בכורים פ"ג ה"ג; עי' צרור הכסף דף קלג ע"א וקובץ על יד ת"ת פ"ו ה"ג, בביאור הירו' שם.
- ↑ ירו' שם.
- ↑ ר"ש סיריליאו שם; שדה יהושע שם; ניר שם. ועי' גמ' שבציון 623.
- ↑ עי' שדה יהושע שם; ניר שם. ועי' רש"י שבציון 625.
- ↑ ירו' שם.
- ↑ שדה יהושע שם; ניר שם.
- ↑ לגי' רא"ש קדושין פ"א סי' נו: אבא. לגי' טור יו"ד סי' רמב (והג' בהגמ"י ת"ת פ"ו ה"ח, בשמו): אבהו.
- ↑ לגי' פסקי רי"ד קדושין לג א: אמר ר' אייבו.
- ↑ גמ' שם א-ב. ועי' ירו' שבציון 616 ואילך וסביב ליראיו ליראים סי' לו אות ט.
- ↑ מהרש"ל לטור שם; פרישה שם ס"ק כב (ומגיה שם, שהוא מהמהרש"ל). ועי' פסקי ריא"ז שם פ"א סי' כב: שאינו מקביל פניו אלא שחרית וערבית כשמתפלל.
- ↑ רש"י שם ב ד"ה מכבוד שמים.
- ↑ רמב"ם שבציון 648, לפי ב"י יו"ד סי' רמב ופרישה שם ס"ק כא; תוס' קדושין לג ב ד"ה אין; תוס' רבינו שמואל (בשיטת הקדמונים) שם, בשם תוס' אייבר"א.
- ↑ רמב"ם שבציון הנ"ל, לפי פרישה שם; תוס' שם; תוס' רבינו שמואל שם, בשם תוס' אייבר"א.
- ↑ סמ"ק סי' נב; הגמ"י (קושטא) ת"ת פ"ו ה"ח, בשמו; פסקי תוס' שם סי' סח, לגי' ד' ונציה (ושם הוא סי' סו, ובד' מאוחרים נוסף בסוגריים: כשדר בבית הרב, וכראשונים שבציון 626).
- ↑ סמ"ק שם; הגמ"י (קושטא) שם, בשמו.
- ↑ עי' ראשונים שבציון הקודם; עי' עץ חיים שבציון הבא; עי' ראשונים שבציון 632 ואילך; עי' מאירי קדושין לג ב, בפי' הא'.
- ↑ עץ חיים (לונדריץ) ח"א עמ' יח.
- ↑ תוס' רבינו שמואל (בשיטת הקדמונים) שם, בתי' הא'; תוס' רא"ש שם, בתי' הא'; מרדכי שם רמז תק, בשם תוס' בשם ר"י; אגודה שם פ"א סי' לב ופרישה יו"ד סי' רמב ס"ק כב (ועי' מגיה שם שמקורו באגודה), בשם ר"י.
- ↑ עץ חיים שם, בשם ר"י.
- ↑ עי' ראשונים שבציון 580; עי' מאירי שם, בפי' הא'.
- ↑ עי' ציון 580 ואילך.
- ↑ עי' תוס' רבינו שמואל שם, בתי' הא'; עי' עץ חיים שם, בשם ר"י; תוס' רא"ש שם, בתי' הא'; עי' מרדכי שם, בשם תוס' בשם ר"י; עי' אגודה שם ופרישה שם, בשם ר"י.
- ↑ תוס' חולין נד ב ד"ה אין, ע"פ פי' ר' יעקב בר שמעון שבציון 556; תו"י קדושין שם; תוס' רבינו שמואל שם, בתי' הב'; סמ"ג עשין יג; הגמ"י (קושטא) ת"ת פ"ו ה"ח, בשמו; עי' תוס' רא"ש שם, בתי' הב'; מאירי שם, בשם י"מ; מהרש"ל לטור יו"ד סי' רמב ופרישה שם ס"ק כב (ועי' מגיה שם שמקורו במהרש"ל), בשם תוס'.
- ↑ מאירי שם, בשם י"מ.
- ↑ ב"ח שם, בד' תוס' קדושין שבציון 556.
- ↑ עי' ר' יוחנן בברכות כא א, וע"ע תפלה. מאירי קדושין שם, בשם י"מ.
- ↑ רי"ף; שו"ע.
- ↑ דברים ו יג.
- ↑ ע"ע אתין וגמין ציון 1 ואילך, וע"ע הנ"ל: אתין, וע"ע הנ"ל ציון 35, שיש מהראשונים הפוסקים כן. וע"ע הנ"ל ציון 10 ואילך, שי"ח וסוברים ש"את" אינו מרבה, ועי' ציון 34, שיש מהראשונים הפוסקים כן.
- ↑ ר' עקיבא בברייתא בפסחים כב ב, וש"נ.
- ↑ רא"ש קדושין פ"א סי' נו, בד' הרי"ף שבציון 641; טור יו"ד סי' רמב, בשם הרא"ש, והובא בהג' בהגמ"י ת"ת פ"ו ה"ח; לבוש שם סט"ז, בשם י"א.
- ↑ ר' אלעזר בקדושין לג ב.
- ↑ רא"ש שם, בד' הרי"ף שם; טור שם, בשם הרא"ש: אבהו (לגירסתו שבציון 621), והובא בהג' בהגמ"י שם. ועי' רא"ש שם, שלכן סמכו בגמ' דברי ר' אלעזר לאחר אימרת ר' ינאי, להשמיע שחלוק עליו, ולא נאמר: ואמר ר' אלעזר, שלא היה בדורו של ר' ינאי. ועי' ב"ח שם, שעיקר ראיית הרא"ש היא מר"ע שבציון 644 (עי' ציון 645). ועי' שו"ת שער אפרים סי' עח, בהגה מבהמ"ח וקו"א מבהמ"ח.
- ↑ רמב"ם ת"ת פ"ו ה"ח; טור שם, בשמו. ועי' פסקי ריא"ז קדושין פ"א סי' כב: ת"ח המצוי לפני רבו תמיד, כיון שעמד מפניו שחרית אינו עומד מפניו ערבית, ובהערת המהדיר שנ' שצ"ל: אלא ערבית.
- ↑ רמ"א בשו"ע שם טז, בשם י"א (ועי' בהגר"א שם ס"ק נג, שכתב י"א, משום הרי"ף שבציון 641, החולק (כרא"ש שבציון 642 ואילך); לבוש שם, בשם י"א. ועי' ש"ך שם ס"ק לו ובהגר"א שם שנקט הרמ"א "חייב" משום שפוסק כראשונים שבציון 637.
- ↑ יש"ש שבציון 587.
- ↑ שו"ת שערי אפרים סי' עח, ע"פ יומא נג א: רבא כד הוה מיפטר וכו', וע"פ של"ה שער האותיות אות הקו"ף - קדושת הזווג, בהגה"ה, שמסיק שסומא אסור לילך אחורי אישה; הגה מבהמ"ח שם, ע"פ מגילה טז ב (ועי' שו"ת פרח שושן יו"ד כלל ד סי' א, שדחה); עי' שו"ת גו"ר יו"ד כלל ד סי' ב, ע"פ קדושין לג א. ועי' עיון יעקב חגיגה ה ב, שהביא ראיה מהגמ' שם, ובברכ"י יו"ד סי' רמד אות ב דחה.
- ↑ בית הלל יו"ד סי' רמד, ע"פ יומא שם ורש"י שם ב ד"ה אמרו ליה; שו"ת גו"ר יו"ד כלל ד סי' ב, ע"פ ברכות ו א (ועי' ברכ"י יו"ד סי' רמד אות ב, שדחה) וקדושין שם, שאם היה חילוק בין ת"ח לרבו מובהק לא היה שותק הגמ' (ועי' פרח שושן שם, שדחה), וב"ק פו ב (ועי' פרח שושן שם, שדחה) וירו' בכורים פ"ג ה"ג (ועי' ברכ"י שם, שדחה); פרח שושן שם, אע"פ שאין הראיות מכריעות; באה"ט למהר"י טיקטין שם סק"א, בשם גו"ר ושערי אפרים (עי' בציון הקודם); ברכ"י שם.
- ↑ גו"ר שם.
- ↑ גו"ר שם, בשאלת השואל, בצד זה של ספקו.
- ↑ שו"ת הלק"ט ח"א סי' קנד: מסתברא.
- ↑ עי' גו"ר שם, בשם קצת שרידים, ודחה.
- ↑ גו"ר שם, בשאלת השואל, בצד זה של ספקו.
- ↑ שמות כג טו. הלק"ט שם, וצ"ב.
- ↑ מנ"ח מ' רנז סק"ג (סק"ה במהד' מ"י), ע"פ יומא שם, ורש"י שם.
- ↑ באה"ט למהר"י טיקטין יו"ד סי' רמד סק"א, בשם בית הלל (עי' נחלת צבי לפת"ש סי' רמ, שתמה, שאינו שם, ועי' בית הלל שבציון 652); פת"ש שם סק"ו ונחלת צבי שם, בשם באה"ט בשם בית הלל; עי' בא"ח שנה ב' כי תצא אות טו; גשר החיים ח"א פכ"ט סי"ז בהערה, בשם באה"ט, והסכים לו.
- ↑ מנ"ח מ' רנז סק"ג (סק"ה במהד' מ"י), בשם האחרונים; עי' בא"ח שם; גשר החיים שם, בשם באה"ט (עי' בציון הקודם), והסכים לו.
- ↑ עי' פת"ש שם, בתחי' דבריו.
- ↑ כ"מ מגליון מהרש"א יו"ד סי' רמ לשו"ע ס"ז.
- ↑ פת"ש שם ונחלת צבי לפת"ש שם; עי' מנ"ח שם, בשם פת"ש, ודחה.
- ↑ עי' נחלת צבי שם; גשר החיים שם, בשם נחלת צבי.
- ↑ עי' ציון 482. נחלת צבי שם, ע"פ הגמ' שבציון הנ"ל ורש"י קדושין לב ב ד"ה אלא, וגמ' שם לג א.
- ↑ פת"ש ונחלת צבי שם.
- ↑ ע"ע כבוד רבו; מורא רבו ציון 331.
- ↑ עי' נחלת צבי שם, ע"פ גמ' שם: לא אמרן אלא ברבו שאינו מובהק וכו' וגמ' שם לא ב רב יוסף וכו'. ועי' ציון 473 ואילך.
- ↑ ס' יד אליהו פסקים סי' מב, ע"פ רש"י קדושין לב ב ד"ה דבר המסור ללב.
- ↑ שו"ת הלק"ט ח"א סי' קנד.
- ↑ תוספ' מגילה פ"ג: הידרון; תו"כ קדושים פרק ז; תנחומא בהעלותך סי' יא; במדב"ר פט"ו סי' יז, בשם ר' תנחומא; רש"י ויקרא יט לב.
- ↑ עי' דא"ז פ"ז: אחד הרב. וע"ע כבוד רבו; מורא רבו.
- ↑ עי' תוספ' שם שמביא בתחילה דין העמידה מפני זקן של ד' אמות (עי' ציון 466 ואילך) וברבו דין העמידה הוא מלוא עיניו (ע"ע כבוד רבו; מורא רבו ציון 331); עי' דא"ז שם: ואחד החכם. וע"ע כבוד חכמים. ועי' תנחומא ובמדב"ר שם: שכל מי שאינו נוהג ברבו וכו', וייתכן שמוסב אף על זה וחלוקים על דא"ז, וצ"ב. ועי' דא"ז שבסוף הלכות גדולות ד' ברלין עמ' 646: אחד האב (ע"ע כבוד אב ואם) אחד הרב ואחד החכם. ועי' לעיל ציון 6 ואילך, הסוברים ש"והדרת פני זקן" היינו חכם
- ↑ ויקרא שם. תוספ' שם; תנחומא שם; במדב"ר שם.
- ↑ תו"כ שם; עי' דא"ז שם; במדב"ר שם; רש"י שם.
- ↑ תוספ' שם; עי' תנחומא שם; עי' במדב"ר שם.
- ↑ תוספ' שם; תו"כ שם; דא"ז שם; רש"י שם.
- ↑ תוספ' שם: דברו; תו"כ שם; דא"ז שם; עי' תנחומא שם; עי' במדב"ר שם; רש"י שם.
- ↑ תנחומא שם; במדב"ר שם.
- ↑ עי' ציון 469. ברכ"י יו"ד סי' רמד אות ו.
- ↑ פסקי ריא"ז קדושין פ"א ה"ח סי' כה, ע"פ תו"כ שבציון 672 ואילך, ולא הזכיר אם דוקא בחכם, או אף בזקן. ועי' ח"ח פתיחה עשה ח בהגה"ה לבאר מים חייםשתמה על הראשונים והטוש"ע שהשמיטו התו"כ.
- ↑ ח"ח פתיחה עשה ח במקור החיים, ובבאר מים חיים שם, שהוא ע"פ רש"י קדושין לג א ד"ה מה הידור (ונ' שסובר שבא רש"י לומר לדינא שצריך לכבדו בדברים, וצ"ב).
- ↑ עי' ס' חרדים מ"ע פ"ו סי' ג-ד, בשם המפרשים; של"ה שער האותיות אות הקו"ף - קדושה (סי' לו במהד' יד רמ"ה), בשם המפרשים; עי' ח"ח שם במקור החיים, ובבאר מים חיים שם, שמקורו בחרדים שם בשם המפרשים.
- ↑ עי' מהר"י בירב שבציון 719.
- ↑ ע"ע כבוד רבו; מורא רבו ציון 547 ואילך.
- ↑ ע"ע הנ"ל ציון 630 ואילך.
- ↑ עי' ציון 466 ואילך.
- ↑ ע"ע בית המרחץ ציון 38 ואילך. עי' רש"י קדושין לג א ד"ה אף הידור. וע"ע בית הכסא ציון 113 ואילך.
- ↑ ברכ"י יו"ד סי' רמד אות ו.
- ↑ עי' עשירית האיפה לתו"כ קדושים פרק ז.
- ↑ עי' מאירי ב"ב קכ א, ע"פ רב אשי בגמ' שם; טוש"ע יו"ד רמד יח; לבוש שם.
- ↑ טוש"ע שם; לבוש שם.
- ↑ עי' מאירי שם, ע"פ רב אשי שם; טוש"ע שם; לבוש שם.
- ↑ רשב"ם שם ד"ה והוא דמפליג בזקנה; טוש"ע שם; לבוש שם.
- ↑ טור שם; לבוש שם.
- ↑ עי' רשב"ם שם ד"ה בישיבה; עי' רא"ש קדושין פ"א סי' נד, בשמו; טוש"ע שם; עי' ר"ן שם (יד א); לבוש שם. ועי' מאירי ב"ב שם: בישיבה ובמילי דשמיא.
- ↑ ר' אמי בב"ב שם: חכמה; רי"ף קדושין שם; פסקי ריא"ז שם פ"א ה"ח סי' לו: חכמים; רא"ש שם; מאירי ב"ב שם: חכמה; טוש"ע שם; לבוש שם.
- ↑ טוש"ע שם; עי' הג' אש"רי שם פ"ח סי' ח, בשם מהרי"ח בשם רשב"ם; לבוש שם.
- ↑ רשב"ם שם; רא"ש קדושין שם, בשמו; ר"ן שם.
- ↑ עי' שכנה"ג שם הגה"ט אות יז; ערה"ש שם סי"ח.
- ↑ עי' רשב"ם שם ד"ה והוא דמפליג בזקנה; טוש"ע שם; לבוש שם.
- ↑ מאירי שם; עי' ר"ן קדושין שם.
- ↑ עי' רשב"ם ב"ב שם ד"ה במסיבה; עי' רא"ש קדושין שם, בשמו; טוש"ע שם; עי' הג' אש"רי ב"ב שם; לבוש שם. ועי' ב"ח (והובא בש"ך שם סק"י), שפי' שהרשב"ם נקט דוקא נישואין ללמד דין מחודש, שאם אחים או אחיות יעשו להם נישואין אף על גב שאחד גדול מחבירו בחכמה לא יקדימו לעשות נישואין לקטן בשנים מפני שהוא גדול בחכמה אלא יקדימו לעשות נישואין לגדול בשנים אף על פי שהוא קטן בחכמה. ועי' ר"ן שם. ועי' ערה"ש שם.
- ↑ ר' אמי בגמ' שם: זקנה; פסקי ריא"ז קדושין שם; רא"ש שם; מאירי ב"ב שם; טוש"ע שם; לבוש שם.
- ↑ טוש"ע שם; לבוש שם.
- ↑ עי' הג' אש"רי שם, בשם מהרי"ח בשם רשב"ם.
- ↑ עי' רשב"ם שם ד"ה והוא דמפליג בזקנה, ע"פ רב אשי שם; עי' רא"ש קדושין שם, בשמו; מאירי ב"ב שם; עי' טוש"ע שם (ועי' בהגר"א שם ס"ק כא); עי' לבוש שם.
- ↑ חי' ובאורי מהרש"ל לטור שם; פרישה שם ס"ק כד וט"ז שם, בשמו; לבוש שם; עי' חי' ר' העשיל מקרקא שם; שכנה"ג שם, בשם פרישה ודרישה; ש"ך שם ס"ק יד, בשם מהרש"ל ופרישה.
- ↑ כל האחרונים שבציון הקודם, חוץ משכנה"ג.
- ↑ עי' רשב"ם שם; חי' ר' העשיל מקרקא לטור שם, בשמו; ט"ז שם סק"י.
- ↑ ט"ז שם, בד' רשב"ם שם, ע"פ רשב"ם שם ד"ה להלן.
- ↑ עי' רשב"ם שם ד"ה והוא דמפליג בזקנה, שמזה שרב אשי לא פירש מסתמא הולכים אחר הזקן; עי' רא"ש קדושין שם, בשמו; עי' מאירי ב"ב שם; חי' ר"ן שם, בשם ר"ש, ור"ן קדושין שם, בשם רש"י בפ' יש נוחלין; שלט"ג שם אות ה, בשם רא"ש; עי' הג' אש"רי ב"ב שם, בשם מהרי"ח בשם רשב"ם (אך עי' ציון 722, שי"מ בע"א); לבוש שם.
- ↑ ר"ן שם, בשם רש"י בפ' יש נוחלין.
- ↑ עי' רשב"ם שם; עי' רא"ש קדושין שם, בשמו; מאירי ב"ב שם; עי' לבוש שם.
- ↑ עי' רשב"ם שם; עי' רא"ש קדושין שם, בשמו; לבוש שם.
- ↑ רשב"ם ב"ב שם; רא"ש קדושין שם, בשמו; מאירי ב"ב שם; לבוש שם.
- ↑ מאירי שם.
- ↑ טוש"ע שם (ועי' בהגר"א שם ס"ק כב).
- ↑ סמ"ג עשין יג, בשם רבינו שמואל, וסותר לרשב"ם שבציון 713, וצ"ב (ועי' שו"ת בנימין זאב סי' רנג, שכ' שהסמ"ג הבין כן ברשב"ם, וצ"ב); שלט"ג שם, בשם רשב"ם.
- ↑ שו"ת בנימין זאב שם, בד' הסמ"ג.
- ↑ חי' ר"ן שם, בשם רא"ה (והובא בב"י שם), ור"ן קדושין שם, בשם אחרים; בנימין זאב שם, בד' טור שם והג' אש"רי שבציון 713; ש"ך שם, בשם ר"ן בשם י"ח.
- ↑ שכנה"ג יו"ד סי' רמד הגה"ט אות יז.
- ↑ שו"ת הרא"ש כלל ה סי' ג; שכנה"ג יו"ד סי' רמד הגה"ט אות טו, בשמו.
- ↑ שו"ת מהר"י בירב סי' נ, ע"פ הברייתא בגמ' שבציון 548; כנה"ג חו"מ סי' קמא הגב"י אות ד, בשמו.
- ↑ מהר"י בירב שם.
- ↑ שכנה"ג יו"ד שם, ע"פ שו"ת מהר"י בירב שבציון הקודם, ושכן המנהג.