פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ז כ
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כ[עריכה]
כהן שבא על ספק זונה או על ספק גרושה, (או ספק חלוצהא) (טור), הרי זו ספק חללה וולדה ספק חלל, ונותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראל; אינו אוכל בתרומה ואינו מטמא למתים, ונושא אשה הראויה לכהן, ואם אכל או נטמא או נשא גרושה (משנה יבמות צט,ב), מכין אותו מכת מרדות. וה"ה בחלל של דבריהם (רמב"ם). אבל חלל של תורה דודאי, הרי הוא כזר ונושא גרושה ומטמא למתים שנאמר: אמור אל הכהנים בני אהרן אע"פ שהם בני אהרן, עד שיהיו בכיהונם (תו"כ).
א. ספק חלוצה: רמב"ם,שו"ע: היא וולדה אינם חללים. היא לכתחילה לא תינשא לכהן[1] ובדיעבד לא תצא כמבואר בסי' ו,א, וביתה כשרה ויכולה להינשא אף לכתחילה. כך כתב הרמב"ם, והשו"ע סבר כמותו ולכן לא הביא כאן דברי הטור.
טור,רמ"א: שניהם ספק חללים מדרבנן. לכתחילה אסורים להינשא לכהן, אך אם נישאו לא יצאו כמבואר בסי' ו,א.
ב"ח,ב"ש: אם בא עליה בזנות הילדים ספק חללים מדרבנן אך אם נשאה תיקנו שהם כשרים כדי שלא יוציא אותה. וכן המ"מ כתב שכל שאין מוציאין ודאי שאין הולד חלל. ב"ש – כך צריך לומר גם בדעת הרמ"א. כאן כתב שגם הולד ספק חלל אע"פ שבסי' ו,א מבואר בשו"ע שבדיעבד לא תצא וא"כ ודאי שאין הולד חלל, ולכן צריך לחלק שכאן מדובר דוקא בזנות.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אע"פ שאינה חללה מ"מ היא ספק חלוצה.