פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יא ד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר יא ד

סעיף ד[עריכה]

י"א שאם באו עדים שאשת איש זינתה צריכים דרישה וחקירה^א (תוס' סנהדרין ח,ב,שו"ת רא"ש). (ואין לקבל העדות שלא בפניה ושלא בפני בעלה^ב) (תשובת הרא"ש כלל מ"ו).

א. דרישה וחקירה: יבמות קכב,ב: לדעת ר"ע בעדות שמת בעלה צריך דו"ח, ואילו לר' ישמעאל לא צריך בגלל שנפק"מ גם לכתובה, ובדיני ממונות אין דו"ח כדי לא לנעול דלת. התוס' והנ"י פסקו כר' טרפון.

תוס' סנהדרין ח,ב,שו"ת רא"ש,שו"ע: בעדות זנות צריך דו"ח. לא גרע מחבלות, שלא שייך הטעם שלא תנעול דלת בפני לווין. הרא"ש מחלק בין עדות מיתה לעדות זנות אך לא מנמק מהו החילוק. ערוה"ש סי' מב, לו מחלק שבעדות זנות מדובר שהיא מכחישה, ובכל מקרה שהבעל דין מכחיש צריך דרישה וחקירה.

ב"י חו"מ ל: הבין שזו מחלוקת, שלפי התוס' בסנהדרין צריך, אמנם לפי התוס' והנ"י ביבמות שפסקו כר' טרפון גם בזנות יסברו שאין דו"ח כי גם בכך שייך הטעם שיש נפק"מ לכתובה, אמנם בעדי קידושין צריך הואיל ולארוסה אין כתובה. ובבה"ב חזר והביא שו"ת רשב"א וריב"ש שאף בקידושין לא צריך, וכן פסק הרמ"א בסי' מב,ד.

ידיעת התאריך: נו"ב: אין לפסול עדותם ולהתיר האשה, לפי שהב"י בחו"מ הביא דעות שאף בעדות זנות צריך דו"ח, ואף לשיטת התוס' שצריך דו"ח יתכן שלא דומה לגמרי לנפשות שצריך עדות שאתה יכול להזימה אלא כשר אף אם אינו יודע היום, שלא כדעת מהרא"ש שדימה לגמרי לנפשות, ואפילו לדעת הש"ך חו"מ לג,סקט"ז המחמיר בדיני ממונות שאף שלא צריך דו"ח מ"מ אם שאל הדיין והעד השיב איני יודע פסול, יש לחלק בעדות זנות שלא צריך יכולת הזמה הואיל ואי אפשר לעשות כאשר זמם, כפי שאומרים לגבי עדות בן גרושה.

פד"ר^[1]: הביא כמה אחרונים שחלקו על הנו"ב ופסקו שם שלכל הפחות העדים צריכים לומר את היום בחודש.

ב. בדיעבד: רש"ל,ב"ש,פנ"מ,עה"ג: לרוב הפוסקים העדות אינה מתקבלת אפילו בממונות, ואפי' למ"ד שמתקבלת כאן אינה מתקבלת כי לאסור אשה על בעלה דומה לנפשות.

רעק"א,ישועו"י: יש לחוש לדעת הראב"ן וסייעתו שמתקבלת בדיעבד, ואולי אף לאסור אשה על בעלה, כדעת ר' נפתלי הירץ המובא בשו"ת רמ"א, וכן המאירי כתב שבאיסורים מקבלים שלא בפניו הואיל ולאפרושי מאיסורא זכות היא לו, וכן דעת הרדב"ז מטעם שבהפרשה מאיסורים כו"ע בעלי דינים שלו, ויתכן שכן דעת הרשב"א הסובר שהדין שצריך בפניו הוא רק מדרבנן, וא"כ אולי באיסורא העמידו על דין תורה.

כשאין אפשרות בפניו: נו"ב – מקבלים שלא בפניו. כך מבואר בחו"מ כח לגבי ממונות, ואין זה רק בממונות מטעם הפקר בי"ד הפקר אלא כך עיקר הדין שכשא"א בפניו מקבלים שלא בפניו ולכן כך הדין גם בנפשות, וכן מבואר ברשב"א ובבדק הבית שם.

בפני הבועל: ח"מ – אם נישאת לבועל צריך להעיד גם בפניו, אך אם לא אין צריך אלא לרווחא דמילתא, כיוון שנאסרת עליו רק ממילא, וכמו שנאסרת לכל הכהנים ממילא ולא צריך שיהיו נוכחים.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]