פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שא יח
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יח | עיוור במקלו
הברייתא אומרת (ביצה כה:) שאסור לעיוור לצאת במקלו. ומבארים הרא"ש והר"ן שהעיוור יכול ללכת גם בלעדיו.
☜ וכך פוסק שו"ע[1]*.
הערות שוליים
- ↑ * בשש"כ (יח, הערה סב) הביא בשם כמה אחרונים שכתבו שעיוור שיוצא עם מקל כי אינו מכיר דרכו וחושש שיפול לבור או להכשל באיזה דבר, מותר לו לצאת עם מקל בשבת. וסיים בזה, שיש לשאול בזה שאלת חכם, (וכן לגבי עיוור שצריך כלב שמנחה אותו בדרכו). ויש אחרונים שהחמירו שלא לצאת עם מקל כלל, אפילו כשיש עירוב, משום שיש בזה חשש עובדין דחול (ודבריהם מיוסדים על דברי הרדב"ז בתשובה, הובאה בברכי יוסף ס"ק ג). והילקוט יוסף (סעיף נט) היקל בזה, וכתב שהמחמיר תבוא עליו ברכה.