פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שא לד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לד | סודר מקופל
הגמרא דנה (שם) האם מי שרוצה לצאת בסודר שעל כתפו צריך לכרוך נימא (חוט) על אצבעו כדי שזה יהיה דרך הוצאת מלבוש או לא. להלכה פוסק רב חסדא שאין צורך שתהיה נימא כרוכה באצבע (כיוון שכך דרך לבישתו. (בית יוסף)).
◄ כל הראשונים: לא צריך שתהיה נימא כרוכה באצבעו (כיוון שכך הדרך לצאת בו בחול (משנ"ב)).
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ רבינו חננאל: צריך שתהיה נימא כרוכה באצבעו (נראה שהוא חשש לדעת רבי אליעזר שהקפיד לצאת על נימא כרוכה).
כל ההיתר לצאת בסודר בדרך זו הוא רק במקומות שאכן רגילים לפעמים לצאת כך בחול (משנ"ב). (וכיוון שחלק מהאנשים רגילים לצאת כך, הותר לכולם (שער הציון)).
❖ שיהיה חופה ראשו ורובו
הגמרא אומרת (קמז:) שהבלנים יכולים להביא מגבות בתנאי שהם יכסו בהם ראשם ורובם. וסבינתא (י"ג סכינתא. והיינו סודר גדול. רש"י. והרמב"ם מפרש שזה בגד קצר) מותר לצאת בו והוא שיקשור שני ראשיו למטה מהכתפים.
רמב"ם: צריך שהסודר יהיה ברוחב שהוא יכול לכסות ראשו ורובו, ואם הוא קטן מזה, אסור לצאת בו. ואין צורך שיכסה בפועל ראשו ורובו (ע"פ הבית יוסף). ובסבינתא אסור כיוון שהוא קצר ואי אפשר לכסות בו ראשו ורובו ולכן צריך לקשור.
☜ כך פוסק שו"ע (שבסודר קצר צריך לקשור למטה מכתפיו).