פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שא לו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לו | שני לבושים זה על זה
הגמרא אומרת (קכ.) שמותר להוציא מפני הדליקה פונדא וחגור (ופונדא זהו אזור (רש"י)).
רבינא שואל את רב אשי (נט:) האם מותר לצאת בשתי חגורות זו על גב זו בשבת, וענה לו רב אשי: 'שני חגורות אמרת'?
הראשונים נחלקו בפירוש דברי רב אשי בדין חגורה על גבי חגורה:
◄ רש"י (בפירושו הראשון והעיקרי) תוספות, רא"ש, [סמ"ק[1]] רוקח וטור: רב אשי אוסר, כיוון שאין בזה שום הנאה בלבישת חגורה על חגורה, וזה נחשב משוי. והגמרא התירה שני חגורות כשיש בגד מפסיק בניהם (ויש תועלת בלבישתם).
◄ יראים: אפילו אם יש בגד שמפסיק בין החגורות אסור[2].
◄ רש"י (בשם רבינו הלוי), משמעות הרי"ף והרמב"ם: רב אשי התיר שני חגורות.
☜ כך פוסק שו"ע (אפילו כשאין בגד בניהם).
רמ"א: ויש מחמירים אלא אם כן בגד מפסיק בניהם, וכן ראוי לנהוג.
האיסור לצאת בשני חגורות אינו אלא מדרבנן, שנראה כמשוי (משנ"ב).
אם יש צורך לחגור שני חגורות מותר (כגון שיש צורך בתחתון אבל הוא פחות נאה, או שחוגר בשתים כדי למנוע לכלוך של הבגדים) (משנ"ב).
❖ מוציא בשביל חברו
◄ רוקח, כלבו, [תוספות, רא"ש, מרדכי, סמ"ג, סמ"ק, תרומה (להבנת הב"י[3])]: מותר להוציא שני בגדים זה על גבי זה בשביל חברו. שכן גם דבר שאין בו הנאת מלבוש, מותר לצאת בו בשבת (כמו בגד דק שאינו מגן מפני הצינה) כיוון שמוציאו כדרך לבישה.
◄ רבינו יואל, יראים ושבלי הלקט: אסור להוציא בגד על גבי בגד בשביל חברו (והוא צריך רק לבגד אחד).
☜ שו"ע: מותר לצאת בשני בגדים, בין לצרכו ובין לצורך חברו.
אם יש לו מטפחת, יכול לחבר את ראשה לראש החגורה ולחגור איתה יחד. וכן יכול לחגור אותה מעל לבגד נוסף שילבש, או שילבש אותה על צווארו. אבל לא על החגורה עצמה, וכן לא על רגלו, כיוון שניכר לכל שהוא מערים (משנ"ב).
❖ שאר בגדים זה על זה
◄ יראים: אסור ללבוש שני בגדים כאשר אינו צריך את שניהם מפני הצינה.
◄ תוספות: מותר ללבוש בגד דק על גבי בגד אחר, למרות שאין בעליון תועלת מפני הקור.
☜ כך פוסק שו"ע.
רמ"א (על פי אגור ושבלי הלקט): מותר לצאת בשני סודרים זה על זה, וכן בשני אנפילאות.
שני כובעים הותרו משום שכך הדרך ללבוש בחול (אור זרוע) ושני אנפילאות הותרו משום שזה כשני סרבלים (משנ"ב).
הערות שוליים
- ↑ הסמ"ק מובא בטור, והוא אוסר לצאת עם שני חלוקים. והבית יוסף מבאר שסברתו לאיסור היא מפני שלא צריך את שניהם, וכמו שאסרו הראשונים בשני חגורות זו על זו. ועיין בדברי הבית יוסף שהעיר שהתוספות (בדף קמז:) חולק ומתיר גם בגד שאין תועלת בלבישתו, ולכן הוא יתיר גם בשני חלוקים. והדרכי משה חלק בהבנת התוספות, שתוספות התירו בגד שהדרך ללבוש אחד על השני, אך לא בשני חלוקים שלא רגילים.
- ↑ והגמרא התירה שני חגורות רק מפני הדליקה. [וקצת קשה מדוע התירו מפני הדליקה הוצאה שאסורה מעיקר הדין? ואולי סברו חכמים שאם לא יתירו לאדם יבוא לטלטל באיסור].
- ↑ הבית יוסף מביא את הראשונים שהתירו הנ"ל וכותב: 'אלא שכתב המרדכי שרבינו יואל אסר להוציא... לצורך חבירו', מדבריו נשמע שהבין שכל הראשונים הנ"ל התירו גם אם עושה בשביל חברו [והסברא, שלא צריך דווקא לצורך הנאת לבוש]. וקצת קשה לי שאם כך יש סתירה בדברי הסמ"ק, שכאן דעתו שמותר בשביל חברו, ואילו לעיל ביאר הבית יוסף שהוא אוסר לצאת עם שני חלוקים (וחגורות), כיוון שאין בהם הנאה לבישה. בדרכי משה העיר על דברי הבית יוסף שייתכן שכל הראשונים הנ"ל התירו רק אם עושה כן מפני הקור, ולא בשביל חברו, ורק ברוקח והכלבו התירו במפורש [ולפי ביאורו, דברי הסמ"ק מיושבים]. ונראה שיש חילוק בין שני חגורות לבין שני בגדים אחרים שמוציא בשביל חבירו. שני חגורות אין רגילות לעולם להוציא כצורך לבוש (חוץ ממקרים חריגים כמובא במשנ"ב כאן), אך שני לבושים שרגילים ללבוש מפני הקור בדרך כלל, מותר גם כאשר אינו עושה מפני הקור.