פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שב יב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שב יב

סעיף יב | ניגוב כלים

תשב"ץ בשם מהר"ם ורבינו ירוחם: אסור לנגב כלים ממים או יין משום סוחט (או מלבן), ואין זה דומה לניגוב ידיו במפה כי ידיו מלוכלכות.

☜ שו"ע: אסור לנגב כוס שהיה בה מים או יין, שמא יבוא לידי סחיטה.

⤶ רדב"ז: מותר, כיוון שאין הרבה מים בכלי שיבוא לסוחטם. אבל הרבה כלים יש לאסור. והביאו הברכי יוסף.

☜ בכוס רחבה ודאי שיש לסמוך על המתירים (משום שחלק מהאחרונים למדו שכל מה שאסר השו"ע זה רק בכוס צרה. ועיין לקמן) (ביה"ל).

1. לדעת המג"א אין איסור בשאר משקים. לשאר אחרונים אפילו ביין מותר (דלא כשו"ע), ובכוס צרה יש להחמיר אף בשאר משקים.

2. בסמרטוט המיוחד לכך לכו"ע מותר, אפילו הרבה כלים (כי יכול לנגב בצד אחר של הסמרטוט). אבל בכוס צרה אסור אפילו בסמרטוט המיוחד לזה (ובשעת דחק אפשר להקל (ביה"ל)). אבל אם נשפכו מים על שלחן וכדומה לכו"ע מותר לקנחם בדבר שאינו מקפיד עליו (משנ"ב).

❖ ניגוב כוס צרה

האחרונים הקשו מדוע השו"ע חשש לסחיטה ביין, הרי בסימן שלד, סעיף כד, השו"ע לא חשש לסחיטה בשאר משקים. עוד הקשו, מדוע חשש לסחיטה במעט מים, הרי בסעיף ט פסק שאין בזה חשש.

ונחלקו האחרונים ביישוב דברי השו"ע:

◄ רדב"ז, תירוצו הראשון של המג"א וגר"א: ביין יש חשש סחיטה ובשאר משקים אין (ואין חילוק בין כוס צרה לכוס רחבה). לפי זה מותר לנגב גם כוס צרה, שאין בזה פסיק רישה [ובתנאי שלא מקפיד על סחיטת המגבת^[1]].

◄ תירוצו השני של המג"א, גר"ז וחיי"א: השו"ע אסר בכוס צרה כי זה פסיק רישיה, והתיר בכוס רחבה.

☜ לדינא אפשר להקל לנגב כוס רחבה (שהרי לתירוץ השני גם השו"ע מתיר), ואף בכוס צרה אפשר להקל בשעת הדחק בתנאי שינגב בדבר שלא מקפיד עליו (ולא יבוא לידי סחיטה) ושישפוך את כל המים שבכלי (ביה"ל^[2]).

הערות שוליים