פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שג כה
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כה | לכחול, לסרק ולפקס
הברייתא אומרת (צה.) שאסור לאשה להעביר סרק על פניה משום צובע. וכן אסור לאשה לכחול עיניה משום צובע, לדעת רבי אליעזר יש בזה חיוב חטאת ולדעת חכמים אסור רק מדרבנן.
נחלקו הראשונים בכוחלת:
◄ רמב"ם: אסור מדרבנן.
◄ סמ"ג: חייבת חטאת.
☜ שו"ע: אסור לאשה להעביר סרק על פניה משום צובע, ומטעם זה אסור לכחול.
⤶ אשה דרכה בכך, אבל איש אין דרכו בכך ולכן נפסק בסוף סימן שכ שמותר לאכול תותים ורימונים כי אין דרך צביעה בכך[1]. וגם באשה זה איסור דרבנן (משנ"ב).
המשנה אומרת (צד:) שאסור לאשה לפקוס, לגדול ולכחול (לר"א חייב חטאת ולחכמים פטור).
הראשונים נחלקו מהו פיקוס:
◄ רש"י בפירושו הראשון ורמב"ם: לתקן את השיער במסרק ובידיה.
◄ רש"י בפירושו השני וסמ"ג (בשם הירושלמי): לטוח כמין בצק על פניה וכשנוטלים אותו הפנים מאדימות.
☜ שו"ע: אסור לטוח על פניה בצק שכשנוטלת אותו פניה מאדימים.
⤶ יש שנוהגות להחליק שערותיהן בחלב מעורב במיני בשמים, ונראה שיש בזה משום ממרח מדאורייתא (מאמר מרדכי).
הערות שוליים
- ↑ לע"ד פשוט שכוונת המשנ"ב שבמציאות של פסיק רישה שאין כוונתו לצבוע מותר, כיוון שאין דרכו של גבר לצבוע גופו, אבל ודאי שאם גבר יצבע בכוונת תחילה את גופו מכל טעם שיהיה- ודאי שאסור מדרבנן.