פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שה ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז | חמור במרדעת
המשנה אומרת (נב:) שמותר לחמור לצאת במרדעת. ושמואל מסייג שדווקא אם קשורה לו מערב שבת. בירושלמי (ה, ב) כתוב שהאיסור לקשור מרדעת על חמור בשבת הוא משום שמשתמש בכך בבעלי חיים (כך כתבו הרא"ש והמגיד משנה בשם הרשב"א).
סמ"ג וטור: שאר הבהמות אסורות לצאת במרדעת אפילו קשורה, ורק חמור שהגמרא אומרת (נג.) שקר לו אפילו בקיץ מותר.
☜ שו"ע: חמור מותר לצאת במרדעת, אם קשרה מערב שבת, ושאר בהמות אסורות.
⤶ הטעם: כשקשר מערב שבת גילה דעתו שרוצה שתהיה לחמור למלבוש (רש"י[1]).
❖ חמור באוכף
נחלקו ת"ק ורשב"ג האם מותר לחמור לצאת באוכף. ת"ק אוסר ורשב"ג מתיר.
רי"ף, רא"ש , רמב"ם וטור: הלכה כת"ק שאסור.
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ אוכף נאסר כי הוא מועיל רק למקום שהוא מונח עליו, ואליו מרדעת מועילה לכל הגוף ולכן הותרה. (משנ"ב[2]).