פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שה כג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שה כג

סעיף כג | מסירת בהמתו לרועה

נחלקו הראשונים האם מותר למסור בהמה לגוי בשבת:

◄ הגהות מרדכי: מותר למסור בהמות דקות לגוי בשבת (וגסה אסור משום שעושה בה מלאכה), והגם שהגוי יוציא אותם חוץ לתחום, מותר להניח לבהמתו לעשות דבר שאסור רק מדרבנן.

◄ כלבו בשם רב האי גאון: אסור למסור בהמתו לגוי בשבת (כמו שהגמרא אומרת (יט.) שאמרו על רב יוסף הכהן שמעולם לא נמצא כתב ידו ביד גוי).

◄ שבלי הלקט: מותר למסור אפילו סוס וחמור לגוי בשבת (כיוון שלא השכיר לו אותה), ואם עושה בהם מלאכה אין זה מדעת היהודי, ובלבד לא ימתין שכירות מן הגוי^[1]. ואם רואה אותו עושה בה מלאכה צריך למחות בו (ואם נתן אותה לגוי קודם החג אינו צריך אפילו למחות בו. כיוון שאין שביתת בהמה ביו"ט לדעתו (בית יוסף) ועיין בסימן רמו, ג בהג"ה).

☜ כך פוסק שו"ע.

רמ"א: וכל שכן שלא צריך לחשוש אם מוציאה חוץ לתחום (ויש מחמירים כדעת רב האי גאון והעולם נהגו בזה היתר (משנ"ב)).

⤶ ואפילו אם רואה שמוציאה חוץ לתחום לא צריך למחות בו (משנ"ב).

1. האחרונים כתבו שאין לחשוש שמא הגוי יעשה מלאכה בבהמה כיוון שהוא חושש על שכרו (מה שאין כן בשכירות ושאלה, שהגוי אינו חושש על שכרו). לפי זה מה שכתב השו"ע שאם רואה שעושה בה מלאכה צריך למחות בו, הוא הדין אם נודע לו שעושה בה מלאכה. אמנם הגר"א כתב שאפילו אם יודע בוודאות שעושה בה מלאכה מותר כי לא עושה מדעתו. ולפי זה מה שכתב שו"ע 'רואה משתמש בה' זה בדווקא, אבל אם נודע לו מותר (ביה"ל).

2. הפרי מגדים מסתפק האם אסור לומר לגוי להוציא בהמתו לחוץ לתחום, ונכון להחמיר. ומטעם זה אסור לומר לגוי לקחת בהמתו למקום השוק כשנמצא במקום רחוק אפילו אם קצץ לו דמים מערב שבת. אבל אם מסרה לו בערב שבת מותר, אפילו אם יודע שיוליך את הבהמה מחוץ לתחום (כי אינו כמצווה אותו על כך) (משנ"ב).

הערות שוליים