רבי יעקב אריה אלתר

רבי יעקב אריה אלתר
האדמו"ר מגור
תאריך לידה	כ"ט באייר תרצ"ט
מקום לידה	לודז', פולין.
חסידות	חסידות גור
מספר בשושלת	7
הקודם	רבי פנחס מנחם אלתר
תחילת כהונה	ט"ז באדר תשנ"ו
אב	רבי שמחה בונים אלתר

הרב יעקב אריה אלתר (כ"ט באייר ה'תרצ"ט, (1939) הוא האדמו"ר השביעי של חסידות גור . חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדות חייו[עריכה]

הרב יעקב אריה אלתר נולד בלודז' שפולין בשנת תרצ"ט (1939), לרבי שמחה בונים אלתר, בעל ה"לב שמחה", וליוטא הניה, בת רבי נחמיה אלתר, בנו של הרבי יהודה אריה לייב אלתר. בשנת ת"ש עלה עם אביו וסבו לארץ ישראל. למד בתלמוד תורה עץ חיים. במשך תקופה עשה שימוש אצל האדמו"ר רבי נחמן כהנא מספינקה. נישא לשושנה, בת הרב מנחם מנדל וייץ, מראשי ישיבת חידושי הרי"ם. הרב אלתר מצמצם את פעולותיו בענייני הציבור החרדי בכלל והחסידות שלו בפרט, ולכן אינו מוכר בציבור החילוני. הוא מקפיד שלא לפגוש במחללי שבת. הוא אינו מניח לפרסם אודותיו תמונות או כתבות תדמית בעיתונות.

פועלו הציבורי[עריכה]

הרב אלתר מצמצם את פעולותיו בענייני הציבור החרדי בכלל והחסידות שלו בפרט, ולכן אינו מוכר בציבור החילוני. הוא מקפיד שלא לפגוש במחללי שבת. הוא אינו מניח לפרסם אודותיו תמונות או כתבות תדמית בעיתונות. כבר בחיי אביו, הרב שמחה בונים, היה הרב אלתר מעורב בצורה פעילה בפוליטיקה הפנים חרדית, ועם הזמן היה לפעילי מרכזי בחסידות. הוא הוביל את ההתנגדות למאבקו של הרב שך בחסידות חב"ד, שהביאה לתמיכתה של חב"ד באגודת ישראל בבחירות בשנת 1989 ולהקמתה של תנועת דגל התורה. עם פטירת אביו בתשנ"ב הועברה האדמו"רות לדודו רבי פנחס מנחם אלתר. לאחר פטירתו, בשנת תשנ"ו , מונה רבי יעקב אריה לאדמו"ר הנוכחי, על פי התחייבות שכתב הרב פנחס מנחם אלתר בימי השבעה של הרב שמחה בונים אלתר. האדמו"ר נחשב לאחד מהמשפיעים הגדולים באגודת ישראל ובמפלגת יהדות התורה בהתאם. מתוך כך, חבר הכנסת הבכיר במפלגה זו ,מאז שנת תשס"ו (2006), יעקב ליצמן, הוא נציגו של האדמו"ר מזה שנים רבות.

דרכו בהנהגת חסידות גור[עריכה]

הרב אלתר ממעט להתבטא בציבור. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. האדמו"ר מוביל שינויים בחסידות, ובהם: שינוי אופי הלימוד בישיבות גור מעיון לבקיאות ולימוד ההלכה, בעיקר בספר משנה ברורה, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים, והארכת תקופת הלימודים בתלמודי תורה עד כיתה י"א במסגרת ה"מתיבתא". כמו כן האדמו"ר תיקן תקנות רבות בענייני משפחה וצניעות ותקנותיו נחשבות לקפדניות ביותר בציבור החרדי. תקנות כגון הליכה האישה מאחורי בעלה, הקמת חנויות ומרכולים עם שעות פתיחה נפרדות, הם חלק מתקנות הצניעות המאפיינות את חסידות גור. האדמו"ר מקבל קהל במשך מספר שעות ביום, באופן חופשי ופתוח לכל החפץ בדברו. בשנים האחרונות האדמו"ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו, לצורכי הדרכה ועידוד ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום.