אנציקלופדיה תלמודית:עולת יולדת

הגדרת הערך - קרבן עולה שמביאה יולדת לטהרתה.

החיוב

יולדת - הטמאה משום הלידה^[1] - במלאת ימי טהרתה - ביום ארבעים ואחד לזכר, ויום שמונים ואחד לנקבה^[2] - חייבת להביא קרבן, כבש לעולה - ונסכיו^[3] - מלבד מה שמביאה חטאת בן יונה או תור, שנאמר: ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה^[4], ואם אין ידה משגת, מביאה שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, שנאמר: ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת^[5], היה לה די שה, ואין לה די צרכיו - והם הנסכים*^[6] - אינה חייבת אלא בקרבן עני, שנאמר: די שה^[7].

בנדר ובנדבה

עולת יולדת, אינה באה בנדר ובנדבה^[8]. לפיכך השוחט חולין לשם עולת יולדת, שחיטתו כשרה^[9], שאין עולת יולדת באה בנדר ובנדבה^[10]. על פרטי הדין ע"ע עולה.

נסכים

עולת יולדת מביאים עמה נסכים*, כשיעור הידוע לעולה^[11], וכך דרשו: לכבש^[12], זו עולת יולדת^[13].

סדר ההקרבה

את העולה מקריבים לאחר הקרבת החטאת, כדרך שאר מקומות שעולה קודמת לחטאת, ואפילו חטאת העוף הבאה עם עולת בהמה - כגון יולדת עשירה^[14] - קודמת החטאת לעולה^[15], ואף על פי שהכתוב הקדים עולה לחטאת, שנאמר: כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת^[16], וביולדת ענייה נאמר: אחד לעלה ואחד לחטאת^[17], למקראה הקדימה הכתוב^[18], ולא שתיקרב תחילה^[19]. בפירוש "למקראה" ע"ע יולדת^[20].

קודם הזמן

הביאה עולתה קודם הזמן שצריכה להביא, היינו שהביאה בתוך ימי מלאת^[21], העולה כשרה, אבל אינה עולה לחובתה, ועולת נדבה היא^[22].

בספק

אשה שספק הפילה ספק לא הפילה, כגון שלא הוחזקה מעוברת*, והפילה בשעה שעברה בנהר, שהיא ספק יולדת^[23], או שהפילה וספק אם יש בו מצורת אדם^[24], כתבו ראשונים שמלבד החטאת שמביאה^[25], מביאה עולה, ומתנה עליה שאם ילדה מין חובה תהא לחובתה, ואם לאו תהא עולת נדבה^[26]. ויש שכתבו בדעת ראשונים שאין מצריכים אדם להביא עולה מספק^[27].

לאחר מיתה

היולדת שהביאה חטאתה ומתה, יביאו יורשים עולתה^[28], ואפילו לא הפרישתה מחיים^[29], שכבר נשתעבדו נכסיה לקרבן, והשעבוד דין תורה הוא^[30], כמו בשאר עולות של מחוסרי כפרה שחייבים היורשים להפריש מנכסים שירשו מאביהם^[31]. על פרטי הדין ע"ע חייבי קרבנות^[32], וע' יורש (א)^[33].

הערות שוליים