אזהרה

מצות לא תעשה, מצות התורה שלא לעשות דבר אסור.

ארבעה לשונות בתורה הוראתן היא אזהרה: א. לשון "לא", המשמשת ברוב איסורי התורה, כגון: "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא"; ב. לשון "השמר", כגון: "השמר בנגע הצרעת", שהוא אזהרה שלא לקצוץ סימני צרעת; ג. לשון "פן", כגון: "פן תקדש המלאה", שהוא אזהרה שלא לאכול כלאי הכרם; ד. לשון "אל", כגון: "אל תשת ידך עם רשע".

אין התורה מטילה עונש על מעשה עבירה, אלא אם כן הזהירה שלא לעשות את אותו מעשה - אין עונשין אלא אם כן מזהירין, והטעם הוא, "שאלמלא האזהרה היה במשמע שיהיה רשות לקבל העונש ולעבור על המצווה, כעין מקח וממכר".

אין למדים אזהרה מקל וחומר - "אין מזהירין מן הדין", שכן מצינו שהתורה אוסרת במקום אחד את "אחותך בת אביך או בת אמך", ובמקום אחר היא אוסרת את האחות, שהיא בתם המשותפת של אביו ואמו, ולכאורה יש ללמוד בקל וחומר: אם הוזהר על אחותו מאביו או מאמו בלבד, על אחותו משניהם על אחת כמה וכמה שהוא מוזהר, אלא שאין למדים אזהרה מקל וחומר.