פרשני:בבלי:נדרים כג ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

נדרים כג ב

חברותא[עריכה]

ומשנינן: חסורי מיחסרא במשנה, והכי קתני:
א. הרוצה שיאכל אצלו חבירו, ומסרב בו, ומדירו - נדרי זירוזין הוא.
ב. והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה, ויאמר: כל נדר שאני עתיד לידור - יהא בטל!
ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר.
והוינן בה: אי, אם הוא זכור בשעת הנדר מתנאו שהתנה בראש השנה, הרי עתה, כשהוא נודר ביודעין - עקריה בכך לתנאיה שהתנה בראש השנה, וקיים ליה לנדריה!
אמר אביי, תני במשנתנו איפכא:
ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר. כי אם יהיה זכור בשעת הנדר מהודעתו בראש השנה, ובכל זאת נודר, הרי הוא עוקר בכך את הודעתו, וחל נדרו.
רבא אמר: לעולם יש לשנות כדאמרינן מעיקרא: "ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר".
והיינו, אם אכן שכח לגמרי מהודעתו בראש השנה בשעת נדרו, מודה רבא לאביי שנדרו בטל. אלא, כדי לא לשבש את לשון המשנה, מבאר רבא שהמשנה אמרה שתי הלכות:
האחת - אם אינו זוכר כלל בשעת נדרו את הודעתו בראש השנה, בטל נדרו.
והשנית - אם הוא זכור להודעתו בצורה חלקית.
והכא במאי עסקינן - כגון שהתנה בראש השנה, שמבטל נדרים מסוימים, כגון שביטל את נדרו בעתיד על פת או על יין, שידור במשך השנה, ולא ידע בשעת נדרו במה התנה בראש השנה, אם הודיע אז שהוא מבטל נדרו על פת או מבטל נדרו על יין, והשתא קא נדר.
ולכן, אי זכור בשעת הנדר מתנאו בראש השנה, ואמר: על דעת הראשונה אני נודר, שנשאר אני בהודעתי מראש השנה, ואיני חוזר בי ממנה, אלא שאינני זוכר עתה איזה נדר ביטלתי, והריני נודר עתה על דעת שאם בטלתי נדר מהסוג הזה אינני חוזר בי, ונדרי בטל.
ואחר כך נזכר שביטל בראש השנה את הנדר מהסוג הזה - נדריה לית ביה ממשא, אין ממש בנדרו, כיון שמסר בראש השנה הודעה על ביטולו, וגם עתה, בשעת נדרו, הודיע שהוא נשאר בביטולו (אלא שלא זכר מה ביטל).
אך אם לא אמר "על דעת הראשונה אני נודר", אלא נדר סתם - עקריה עוקר הוא בשעה שנודר לתנאיה שהתנה בראש השנה, וקיים לנדריה. כי אם היה רוצה להשאר בתנאו היה צריך להודיע על כך בשעת נדרו, שהרי זכור הוא מהודעתו בראש השנה אלא שאינו זוכר מה התנה.
רב הונא בר חיננא סבר למידרשיה להלכה זו ברבים בפירקא, בשיעור בבית המדרש, שאפשר לעמוד בראש השנה ולהתנות על ביטול הנדרים במשך השנה.
אמר ליה רבא: הרי התנא קא מסתים לה סתומי להלכה זו במשנתנו, ולא אמרה במפורש, כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים.
ואילו את - דרשת ליה בפירקא?  1 

 1.  ומה שנוהגים היום לומר "כל נדרי" לפני כניסת יום הכיפורים, הוא לפי שהנהיגו הגאונים, בזמנם, לומר את התרת הנדרים ברבים לפני כניסת יום הכיפורים, לפי שאין הכל בקיאים בנדרים לדעת שיש עבירה אם אינם מקיימים אותם, וכן משום שגם בנדרים מוזכר ענין הסליחה (הגר"א בסימן תרי"ט, ועיין שם בדבריו שגירסת הגאונים היא עיקר, שמתירים רק את הנדרים לשעבר). ולכן היו מעמידים ליד הש"ץ עוד שני אנשים, כדי שיהיו שלשתם בית דין להתרת נדרים (ועיין בדרכי משה תריט ג, ובמגן אברהם תקסו י). והדרכי משה (שם) דן בשאלה מי מתיר את הנדרים לשלשה שעומדים לפני התיבה להתיר לכולם. והיו מן הגאונים שערערו על מנהג זה, וטענו שאי אפשר להתיר נדרים בצורה שכזאת. והראשונים תיקנו לאומרו בלשון עתיד, ואין זה התרת נדרים אלא מסירת מודעה על העתיד, שכל הנדרים שנידור והיו בטלים, באם נשכח ממסירת המודעה בעת שנידור. ומה שמעמידים כיום עוד שני אנשים ליד השליח ציבור, על אף שאין מסירת מודעה צריכה בית דין, לפי שהיא דומה להתרת נדרים, ויבואו האנשים לטעות ולומר שיש התרת נדרים ביחיד, אפילו אם איננו מומחה. דרכי משה שם. ויש מקומות, וכן נהגו בישיבות, לומר נוסח שבו גם מתירים את נדרי העבר, מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה, וגם מוסרים מודעה מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא, אלא שהנוהגים כך צריכים לדייק לומר בנוסח שיתאים גם לעבר וגם לעתיד. עיין בביאור הענין ברא"ש למסכת יומא (ח כח, בשם רב סעדיה גאון), ומאירי בחיבור התשובה, וכן בספר הישר לרבינו תם סימן קמד, ובדברי הראשונים כאן.
איבעיא להו: האם פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר בן יעקב במשנתנו, או לא?
ואם תמצא לומר פליגי, יש להסתפק ספק נוסף:
האם הלכתא כותיה, כרבי אליעזר בן יעקב, או לא?

דרשני המקוצר[עריכה]