פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנו א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | מנהג שש תקיעות
הברייתא (לה:) מפרטת את מנהג התקיעות שהיו תוקעים בערב שבת:
שש תקיעות תוקעין ערב שבת, התחיל לתקוע תקיעה ראשונה, נמנעו העומדים בשדה מלעדור ומלחרוש ומלעשות כל מלאכה שבשדות ואין הקרובין רשאין ליכנס עד שיבואו רחוקין ויכנסו כולם כאחד [שלא יחשדו ברחוקים שעסקו במלאכתם אחרי ששמעו קול השופר], ועדיין חנויות פתוחות ותריסין מונחין. התחיל לתקוע תקיעה שניה נסתלקו התריסין וננעלו החנויות ועדיין חמין מונחין על גבי כירה וקדירות מונחות על גבי כירה. התחיל לתקוע תקיעה שלישית סילק המסלק והטמין המטמין והדליק המדליק ושוהה כדי צליית דג קטן או כדי להדביק פת בתנור ותוקע ומריע ותוקע ושובת.
רמב"ם: היו תוקעים את התקיעות במקום גבוה שכולם ישמעו. ותקיעה ראשונה היו תוקעים במנחה והשלישית סמוך לשקיעת החמה.
טור: פוסק את דברי הברייתא בתוספת דברי הרמב"ם.
☜ שו"ע: כשישראל ישבו בישובן היו תוקעים שש תקיעות כדי להבטיל את העם ממלאכה.
רמ"א: גם בימינו נהגו שהשמש מכריז שעה או חצי שעה סמוך לשבת להכין צרכי שבת, וזה במקום התקיעות. וכן ראוי לנהוג בכל מקום.
ראוי לבטל בעלי מלאכות שעתיים וחצי זמניות לפני שקיעה[1] (משנ"ב).
יש לסגור את החנויות שעה לפני שבת לפחות (מג"א).
יש להקדים לקבל שבת וברכו מפני שיש שטועים לחשוב שכל עוד שלא אמרו ברכו לא נכנסה שבת למרות שכבר חשכה. ואין להמתין לגדול שבאותו מקום בשביל לקבל שבת (משנ"ב).
בעיירות גדולות שאי אפשר להכריז וישמעו כולם, יעשו חבורות שיכריזו על זה (משנ"ב).
כיוון שההכרזה היא במקום התקיעות, יש להכריז גם ביו"ט שחל בערב שבת שיזהרו שלא יבשלו בשבת עצמה (ביה"ל).
הערות שוליים
סעיף א | מנהג שש תקיעות
הברייתא (לה:) מפרטת את מנהג התקיעות שהיו תוקעים בערב שבת:
שש תקיעות תוקעין ערב שבת, התחיל לתקוע תקיעה ראשונה, נמנעו העומדים בשדה מלעדור ומלחרוש ומלעשות כל מלאכה שבשדות ואין הקרובין רשאין ליכנס עד שיבואו רחוקין ויכנסו כולם כאחד [שלא יחשדו ברחוקים שעסקו במלאכתם אחרי ששמעו קול השופר], ועדיין חנויות פתוחות ותריסין מונחין. התחיל לתקוע תקיעה שניה נסתלקו התריסין וננעלו החנויות, ועדיין חמין מונחין על גבי כירה וקדירות מונחות על גבי כירה. התחיל לתקוע תקיעה שלישית סילק המסלק והטמין המטמין והדליק המדליק, ושוהה כדי צליית דג קטן או כדי להדביק פת בתנור, ותוקע ומריע ותוקע ושובת.
רמב"ם: היו תוקעים את התקיעות במקום גבוה שכולם ישמעו. ותקיעה ראשונה היו תוקעים במנחה והשלישית סמוך לשקיעת החמה.
טור: פוסק את דברי הברייתא בתוספת דברי הרמב"ם.
☜ שו"ע: כשישראל ישבו בישובן היו תוקעים שש תקיעות כדי להבטיל את העם ממלאכה.
רמ"א: גם בימינו נהגו שהשמש מכריז שעה או חצי שעה סמוך לשבת להכין צרכי שבת, וזה במקום התקיעות. וכן ראוי לנהוג בכל מקום.
ראוי לבטל בעלי מלאכות שעתיים וחצי זמניות לפני שקיעה[2] (משנ"ב).
יש לסגור את החנויות שעה לפני שבת לפחות (מג"א).
יש להקדים לקבל שבת וברכו מפני שיש שטועים לחשוב שכל עוד שלא אמרו ברכו לא נכנסה שבת למרות שכבר חשכה. ואין להמתין לגדול שבאותו מקום בשביל לקבל שבת (משנ"ב).
בעיירות גדולות שאי אפשר להכריז וישמעו כולם, יעשו חבורות שיכריזו על זה (משנ"ב).
כיוון שההכרזה היא במקום התקיעות, יש להכריז גם ביו"ט שחל בערב שבת שיזהרו שלא יבשלו בשבת עצמה (ביה"ל).
הערות שוליים
- ↑
בסימן רנא, ס"ק ג כתב שפועל השכור ליום שלם אצל בעל הבית יכול לעבוד עד סמוך לשקיעת החמה, ואינו רשאי להפסיק עד כדי שילך לביתו וימלא חבית מים, יצלה דג קטן וידליק את הנר. ובשער הציון שם (ס"ק ד) ביאר ששש התקיעות מיועדות למי שעובד בשלו, אבל מי שעושה בשל אחרים משועבד עד שקיעת החמה, וסיים שלכתחילה לא ישכיר את עצמו ליום שלם בערב שבת.
- ↑
בסימן רנא, ס"ק ג כתב המשנ"ב שפועל השכור ליום שלם אצל בעל הבית יכול לעבוד עד סמוך לשקיעת החמה, ואינו רשאי להפסיק עד כדי שילך לביתו וימלא חבית מים, יצלה דג קטן וידליק את הנר. ובשער הציון שם (ס"ק ד) ביאר ששש התקיעות מיועדות למי שעובד בשלו, אבל מי שעושה בשל אחרים משועבד עד שקיעת החמה, וסיים שלכתחילה לא ישכיר את עצמו ליום שלם בערב שבת.