פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעט ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | טלטול אגב לחם
התירו חכמים לטלטל מת שנפטר בשבת אם יניחו עליו כיכר לחם או תינוק. ובגמרא מבואר (קמב:) שלא התירו טלטול אגב לחם אלא בשביל מת.
נחלקו הראשונים מה הדין אם הניח לחם על נר מערב שבת:
◄ רא"ש בשם רבינו ניסים, רי"ו ובעל ההשלמה: אסור לטלטל נר אגב לחם, משום שלא התירו טלטול אגב לחם אלא בשביל מת. (וגם אם הניח מערב שבת אסור[1]).
◄ קצת חכמי צרפת וריב"ש: מותר לטלטל אם הניחו את הלחם על הנר מבעו"י[2]. וצריך שהלחם יהיה חשוב כדי שיחשב בסיס לדבר המותר והאסור (ואפשר לטלטלו אפילו בעוד הנר דולק, כיוון שאם יהיה אסור נמצא שעדיין יש כאן מיגו דאיתקצאי[3]). אמנם כיוון שהשלהבת חשובה לאדם יותר מאשר שאר הדברי אין להתיר. אמנם אפשר להתיר כיוון שנחשב כאילו התנה מראש להשתמש בו לאחר שיכבה (ריב"ש).
☜ שו"ע: אסור לטלטל אגב לחם אם נתנו בשבת. ואם נתנו מערב שבת, יש מי שהתיר ואין לסמוך עליו.
⤶ כיוון שעיקר הנר נעשה בסיס לשלהבת וטפל לה, ושאר הדברים שמניח אינם הופכים את הנר להיות בסיס לדבר מותר ואסור[4]* (מג"א).
הערות שוליים
סעיף ג | טלטול אגב לחם
התירו חכמים לטלטל מת שנפטר בשבת אם יניחו עליו כיכר לחם או תינוק. ובגמרא מבואר (קמב:) שלא התירו טלטול אגב לחם אלא בשביל מת.
◄ רא"ש בשם רבינו ניסים, רי"ו ובעל ההשלמה: אסור לטלטל נר אגב לחם, משום שלא התירו טלטול אגב לחם אלא בשביל מת. (וגם אם הניח מערב שבת אסור[5]).
◄ קצת חכמי צרפת וריב"ש: מותר לטלטל אם הניחו את הלחם על הנר מבעו"י[6]. וצריך שהלחם יהיה חשוב כדי שיחשב בסיס לדבר המותר והאסור (ואפשר לטלטלו אפילו בעוד הנר דולק, כי אם נאסור אסור נמצא שעדיין יש כאן מיגו דאיתקצאי[7]). אך כיוון שהשלהבת חשובה לאדם יותר מאשר שאר הדברים אין להתיר. אמנם אפשר להתיר כיוון שנחשב כאילו התנה מראש להשתמש בו לאחר שיכבה (ריב"ש).
☜ שו"ע: אסור לטלטל אגב לחם אם נתנו בשבת. ואם נתנו מערב שבת, יש מי שהתיר ואין לסמוך עליו.
⤶ כיוון שעיקר הנר נעשה בסיס לשלהבת וטפל לה, ושאר הדברים שמניח אינם הופכים את הנר להיות בסיס לדבר מותר ואסור[8] (מג"א).
הערות שוליים
- ↑ אפשר שהם סוברים שבכל מקרה לא התירו אלא במת, גם אם נתן מערב שבת. ואפשר אולי שסברתם היא משום שהשמן חשוב יותר מהלחם לפי שהוא צריך לו עכשיו (כסברת הריב"ש שהביא להחמיר בזה). וכך משמע במג"א שהביא המשנ"ב.
- ↑ ומה שאמרה הגמרא שהתירו דווקא בשביל מת, היינו אם הניחו את הלחם בשבת עצמה.
- ↑ הריב"ש מזכיר בדבריו סברא שהשמן שבנר תמיד יהיה חשוב יותר מהלחם כי הוא צריך לו עכשיו (ולכן כתב שמותר לטלטל כיוון שכאילו התנה במפורש שיטלטל אגב הלחם). לכאורה נראה מדבריו שאם לאדם יש דבר שהוא צריך במגירה ובתוכה יש גם דברים יקרי ערך ששווים הרבה, מותר לו להוציא מהמגרה את הדבר שצריך לו עכשיו שהרי כתב שהולכים לפי החשיבות שבעל החפץ נותן לו לפי שימושו עכשיו. ועיין בסימן שי שהבאנו מחלוקת האחרונים בזה.
- ↑ * השש"כ (פרק כ, סד) כותב שמגש שמונחות עליו גם חלות וגם פמוטים - נעשה בסיס לדבר המותר והאסור, ואין זה דומה לנר שמוזכר כאן כיוון שנר מיועד לשלהבת, ובאמת אם יהיה מגש שמיועד לפמוטות אסור כמו נר.
- ↑ אפשר שהם סוברים שבכל מקרה לא התירו אלא במת, גם אם נתן מערב שבת. ואפשר אולי שסברתם היא משום שהשמן חשוב יותר מהלחם לפי שהוא צריך לו עכשיו (כסברת הריב"ש שהביא להחמיר בזה). וכך משמע במג"א שהביא המשנ"ב.
- ↑ ומה שאמרה הגמרא שהתירו דווקא בשביל מת, היינו אם הניחו את הלחם בשבת עצמה.
- ↑ הריב"ש מזכיר בדבריו סברא שהשמן שבנר תמיד יהיה חשוב יותר מהלחם כי הוא צריך לו עכשיו (ולכן כתב שמותר לטלטל כיוון שכאילו התנה במפורש שיטלטל אגב הלחם). לכאורה נלמד מדבריו שאם לאדם יש דבר שצריך לו במגירה ובתוכה יש גם דברים יקרי ערך ששווים הרבה, מותר להוציא מהמגרה את הדבר שצריך לו עכשיו, שהרי כתב שהולכים לפי החשיבות שבעל החפץ נותן לו לפי שימושו עכשיו. ועיין בסימן שי שהבאנו מחלוקת האחרונים בזה.
- ↑ השש"כ (פרק כ, סד) כותב שמגש שמונחות עליו גם חלות וגם פמוטים - נעשה בסיס לדבר המותר והאסור, ואין זה דומה לנר שמוזכר כאן כיוון שנר מיועד לשלהבת, ובאמת אם יהיה מגש שמיועד לפטומות אסור כמו נר.