פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעט

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result

הקדמה לסימן

1. נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון האם דבר שהיה מוקצה בבין השמשות נאסר לכל השבת או לא. הלכה נפסקה כרבי יהודה שאסר (סעיף א).

2. שורש מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון (הנקרא גם 'מיגו דאיתקצאי'): רבי יהודה סובר שכל דבר שלא היה ראוי בבין השמשות נאסר, כיוון שחכמים הסמיכו דבריהם בהלכות מוקצה על 'והכינו את אשר הביאו'. כיוון שכן, כל דבר שלא היה מוכן מיום שישי - אינו נחשב מוכן לשימוש בשבת, אפילו אם בשבת עצמה יהפוך להיות מוכן (עיין רש"י ביצה ב: ואפיקי ים ב, יט). רבי שמעון סובר שאין צורך להכין מבעוד יום (ולכן גם נר גדול שכבה יהיה מותר, כדעת עולא בגמרא) או שרבי שמעון סובר שנר שעתיד להכבות בשבת נחשב הדבר כהכנה (ולכן נר גדול יהיה אסור, כדעת מר זוטרא בגמרא).

3. עוד נחלקו התנאים האם אדם יכול להקצות מדעתו דבר הראוי לשימוש בשבת. רבי יהודה אומר שאפשר ורבי שמעון אומר שרק הקצה מדעתו, וגם אינו ראוי לשימוש נעשה מוקצה (עיין בסימן שי. ומשמע שדיבר רק לעניין אוכלים).