פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפא א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | לשחות רק במקומות שאמרו חכמים (וסדר התפילה)
רבינו יונה ☜ ושו"ע: אין לכרוע 'בלך אנחנו מודים' שאין לכרוע אלא במקומות שאמרו חכמים.
❖ סדר התפילה בשבת
טור: משכימין לבית הכנסת ואומרים הברכות וקרבנות ומוסיפים מזמורים (לאשכנז אחרי 'ברוך שאמר' ולספרד לפני). באשכנז לא אומרים מזמור לתודה (כי אין קרבן תודה בשבת) ואין טעמם מספיק (ונהגו לאומרו רק בחול. (בית יוסף)). ואומרים ברכת השיר וישתבח. ומוסיפים הוספות של שבת בברכת יוצר אור. ומתפללים עמידה עם שבע ברכות, ואם לא הזכיר של שבת חוזר. ואומר הש"ץ בקדושה תוספות של שבת. ואומר קדיש שלם ונהגו לומר לפני קריאת התורה 'אתה הראת לדעת' כי בשבת נתנה תורה.
☜ רמ"א: נוהגים לאחר את תפילת שחרית שבת. (ומכל מקום לא יאחרו זמן ק"ש. ומרש"י משמע שגם בשבת משכימים כותיקין[1]) ומוסיפים מזמורים. ואם לא אמר (תוספות של שבת (משנ"ב)) לא מחזירים אותו, חוץ אם דילג מ'לא-ל אשר שבת'. ויש להאריך בזמירות ואין למחות במאריך, אפילו אם הכוונה משום ביטול תורה. ולא יאריך מדי כדי שיאכלו לפני שעה שישית.
א. אם דילג על 'לא-ל אשר שבת' לא יחזור לברכת יוצר אור אלא יאמר לאחר שמונה עשרה בלי הברכה עצמה. ואם נזכר בתוך הברכה אפשר שצריך לחזור לשם. (פרי מגדים).
ב. אין לדלג על התוספת שמוסיפים בשבת כדי להספיק תפילה בציבור כיוון שנזכר בזוהר ומשמע שהכל מנוסח הברכה הוא (חיי אדם).
ג. גם אם דילג על נשמת לא חוזר (משנ"ב). ואם לא גמר ישתבח מסתבר שיש לחזור ולומר נשמת. ואם צריך לדלג, עדיף שידלג על פסוקי דזמרה ולא על נשמת[2] (ביה"ל).
ד. יש להנעים בניגון, אבל יש למחות במי שמאריך בניגון ומחלק את המילים או גורם שהציבור יענה אמן לפני סוף הברכה או הרבה לאחריה. וכן יש להזהר שלא יעברו זמן ק"ש בגלל הניגונים (משנ"ב).
הערות שוליים
סעיף א | לשחות רק במקומות שאמרו חכמים (וסדר התפילה)
רבינו יונה ☜ ושו"ע: אין לכרוע 'בלך אנחנו מודים' שאין לכרוע אלא במקומות שאמרו חכמים.
❖ סדר התפילה בשבת
טור: משכימין לבית הכנסת ואומרים ברכות וקרבנות, ומוסיפים מזמורים (לאשכנז אחרי 'ברוך שאמר' ולספרד לפני). באשכנז לא אומרים מזמור לתודה (כי אין קרבן תודה בשבת) ואין טעמם מספיק (ונהגו לאומרו רק בחול. (בית יוסף)). ואומרים ברכת השיר וישתבח. ומוסיפים הוספות של שבת בברכת יוצר אור. ומתפללים עמידה עם שבע ברכות, ואם לא הזכיר של שבת חוזר. ואומר הש"ץ בקדושה תוספות של שבת. ואומר קדיש שלם ונהגו לומר לפני קריאת התורה 'אתה הראת לדעת' כי בשבת נתנה תורה.
☜ רמ"א: נוהגים לאחר את תפילת שחרית שבת. (ומכל מקום לא יאחרו זמן ק"ש. ומרש"י משמע שגם בשבת משכימים כותיקין[3]) ומוסיפים מזמורים. ואם לא אמר (תוספות של שבת (משנ"ב)) לא מחזירים אותו, חוץ אם דילג מ'לא-ל אשר שבת'. ויש להאריך בזמירות ואין למחות במאריך, אפילו אם הכוונה במחאה משום ביטול תורה. ולא יאריך מדי כדי שיאכלו לפני שעה שישית.
אם דילג על 'לא-ל אשר שבת' לא יחזור לברכת יוצר אור אלא יאמר לאחר שמונה עשרה בלי הברכה עצמה. ואם נזכר בתוך הברכה אפשר שצריך לחזור לשם (פרי מגדים).
אין לדלג על התוספת שמוסיפים בשבת כדי להספיק תפילה בציבור כיוון שנזכרו בזוהר, ומשמע שהכל מנוסח הברכה הוא (חיי אדם).
גם אם דילג על 'נשמת' לא חוזר (משנ"ב). ואם לא גמר 'ישתבח' מסתבר שיש לחזור ולומר נשמת. ואם צריך לדלג, עדיף שידלג על פסוקי דזמרה ולא על 'נשמת'[4] (ביה"ל).
יש להנעים בניגון, אבל יש למחות במי שמאריך בניגון ומחלק את המילים או גורם שהציבור יענה אמן לפני סוף הברכה או הרבה לאחריה. וכן יש להזהר שלא יעברו זמן ק"ש בגלל הניגונים (משנ"ב).
==
==