ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result

סעיף ה | מדורה[עריכה]

רב הונא אומר (שם) שבמדורה אסור לקרוא אפילו עשרה בני אדם יחד. (ומפרש רש"י כיוון שהם יושבים רחוק זה מזה בגלל האש, ועוד שזנבות האודים סמוכים להם, אין אחד מכיר במעשה חברו).

☜ כך פוסקים טור ושו"ע.

1. אם מבקש מחברו שישגיח עליו מותר (עולת תמיד).

2. ◄ ט"ז: אסור לשבת להתחמם קרוב למדורה שמא יבוא להפך את זנבות האודים כדי שיחממו יותר.

◄ אליה רבה ותוספת שבת: אין בזה חשש.

3. לפי הטעם הראשון (שיושבים רחוק זה מזה, וודאי שם קוראים בשני ספרים שונים) יש להחמיר במדורה אפילו בשני ספרים ובעניין אחד גם לדעה שהתירה זאת בסעיף ב (וזה החומרא שיש למדורה יותר מבנר). לפי הטעם השני (שזנבות האודים סמוכים) יש להחמיר אפילו אם קוראים ביחד בספר אחד, שמותר בנר ואסור במדורה (ביה"ל).

4. בסימן רנה, א הקל השו"ע להשתמש מול מדורה הדולקת מחומרים שאסור לעשות מהם נר שבת, כיוון שאין חשש הטייה. שונה הדבר כאן, כיוון שמדובר כאן על קריאה מול המדורה ובזה צריך עיון ויש חשש שיבוא לחתות להגדיל האש (ביה"ל).

[עריכה]