פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רחצ ד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־19:58, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


סעיף ד | הנאה מאור הנר[עריכה]

הגמרא בברכות (נג:) אומרת שלא מברכים על הנר עד שיאותו לאורו. רב יהודה ורב אשי מבארים שאין הכוונה להנאה ממש אלא כל שיכול לעמוד קרוב ולהנות, אפילו אם עומד במקום רחוק. רבא חולק וסובר שהכוונה להנאה ממש (ויעמוד בסמוך), עולא מבאר עד שיוכל להכיר בין איסר לפונדיון, וחזקיה מבאר עד שיכיר בין משקל של טבריה למשקל של ציפורי.

רשב"א (וי"ג: רשב"ם): הלכה כרב יהודה.

רי"ף, רא"ש, רמב"ם ורשב"א: הלכה כרבא. וכמו שביארו חזקיה (רמב"ם).

☜ שו"ע: אין מברכים עד שיאותו לאורו. והיינו שיהיה סמוך עד כדי שיוכל להכיר בין סוגי מטבעות.

⤶ אפילו אם עומד מחוץ לבית, אם האור גדול עד כדי שיוכל להנות ממנו במקום שעומד, יכול לברך (משנ"ב).