פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנז ח

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:06, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רנז ח


סעיף ח | הטמנה על גבי דבר המוסיף הבל[עריכה]

הקדמה לסעיף

  1. בסעיף א נפסק שאסור להטמין מערב שבת בדבר המוסיף הבל, ובשבת עצמה אסור להטמין אף בדבר שאינו מוסיף הבל.

  2. נחלקו הראשונים בסעיף זה בהטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל כאשר מתחת לקדירה יש מקור חום, האם זו הטמנה המוסיפה הבל או לא (והגחלים לא נוגעות בגחלים).

  3. השו"ע והרמ"א נחלקו בסימן רנג, א, האם הנחה על גבי גחלים עצמם נחשבת להטמנה או לא. שו"ע מחמיר ורמ"א מקל.

הגמרא אומרת (מח.) שאסור להניח קופה שטמן בה קדירה על גבי גפת של זיתים כיוון שהזיתים מעלים הבל לקדירה וזו הטמנה בדבר המוסיף הבל.

הראשונים נחלקו האם האיסור הוא רק בהצטרף שני הדברים יחד (היינו: שהקדירה טמונה לגמרי, ובנוסף שהיא על הגפת ממש) או שאחד מהדברים כבר אוסר.

רמב"ן ור"ן: אין איסור להטמין קדירה בתוך שמיכות כשהיא שעומדת על גבי גחלים או אש אם הם לא נוגעים בגחלים ממש, שכן רק אם הקופה טמונה ומונחת ישירות אסור, אבל אם רק אחד מהתנאים מתקיים- מותר.

רבינו יונה, רשב"א, תוספות, רא"ש, סמ"ג, סמ"ק ותרומה: אסור להטמין קדירה שמתחתיה יש גחלים או אש (אפילו אם לא נוגעת בקדירה ממש), כיוון שזה נחשב למטמין בדבר המוסיף הבל.

☜ כך פוסק שו"ע[1], והוסיף שהנחה על גבי הגחלים עצמם נחשב להטמנה ואסור בכל מקרה (ובזה הרמ"א חולק ומתיר בסימן רנג, א).

  1. אפילו אם מפזר אפר על גבי הגחלים נחשב לדבר המוסיף הבל (משנ"ב).

  2. אם אין אש בכירה כלל אלא רק חום: יש אומרים שמותר לכסות את הקדירה כיוון שאינו דומה לגפת של זיתים כלל שהרי אי אפשר להטמין בתוך הקרקע, ועוד שחום הכירה הולך ופוחת[2]. ויש מחמירים אלא אם כן יניח דף רחב על הקדירה ועליו יניח את הבגדים.

☜ משנ"ב: אין למחות ביד המקילים.

❖ הפסק בין הבגדים לסיר[עריכה]

מנהג היה בזמן הראשונים להניח קדירה בתוך חפירה שהיו בה גחלים ולהניח על גביה בגדים. הראשונים התקשו איך הדבר מותר, שהרי זו הטמנה בדבר המוסיף הבל.

רא"ש, תוספות, סמ"ג, סמ"ק, מרדכי, תרומה, רבינו ירוחם וטור: אסרו להטמין שמא יבוא להטמין ברמץ, לכן אין לאסור אלא אם מטמין מסביב הקדירה כמו רמץ. אבל אם יש הפסק אוויר בין הקדירה לחפירה או התנור אין איסור הטמנה בכך.

☜ שו"ע: אם הבגדים לא נוגעים בקדירה עצמה, אין זו הטמנה ומותר, והוא שלא תיגע בגחלים מלמטה. ולדעת הרמ"א בסימן רנג מותר גם אם נוגע בגחלים (ע"פ מג"א. והאליה רבה אוסר לדעת הרמ"א)[3].

❖ הנחת בגדים על גבי כלי רחב[עריכה]

ר"ן לדעת רבינו יונה ורשב"א: מותר להניח בגדים על גבי כלי רחב שמונח על הקדירה כיוון שאינו נוגע בצדי הקדירה.

☜ כך פוסק שו"ע.

❖ הטמנה בתוך התנור[עריכה]

רא"ש ☜ ושו"ע: מותר להטמין בתנור אם מניח בתוך הקדירה חתיכה חיה (שלא תהיה בעיה מצד שהייה) ולכסותו מלמעלה בבגדים כיוון שהבגדים לא נוגעים בקדירה עצמה, ואין זו דרך הטמנה (שו"ע: והוא שלא ייגע בגחלים עצמם).

ראב"ן, אור זרוע, תרומת הדשן ואגור: מותר להטמין בתוך תנור שטחו את פיו בטיט, בין אם הוא גרוף ובין אם לא.

☜ כך פוסק רמ"א. (והוסיף שמצווה להטמין לכבוד שבת, ומי שאוסר אכילת חמין בשבת חוששים שמא אפיקורוס הוא).

⤶ לעניין הטמנה אין צורך בטיחה בטיט (כי לא נוגע בבגדים), אלא שהרמ"א בא לומר שאפילו אם לא נותן חתיכה חיה וכדומה, שאז יש לחשוש שמא יחתה, עם זאת מותר להטמין כיוון שטחו בטיט לא יבוא לחתות (משנ"ב).

  1. רש"ל, ט"ז, מאמ"ר ותוספת שבת: אסור להניח מסביב לקדירה גחלים גם כשהיא בתוך התנור.

אור זרוע, רעק"א, אליה רבה וגר"ז: מותר להניח מסביב לקדירה גחלים שהרי הקדירה בתוך התנור ואין חשש חיתוי בכך.

☜ משנ"ב: וטוב להחמיר לכתחילה.

  1. מי שמזיק לו החמין יכול לאכול צונן (משנ"ב).


הערות שוליים[עריכה]

  1. חשוב להדגיש שאין בהכרח קשר בין פסיקת השו"ע כאן לבין פסיקתו בין הטמנה במקצת בסימן רנג, א, ועיין שם שביארנו את מחלוקת השו"ע והרמ"א. (בקיצור: המחלוקת שם היא בהבנת דברי הר"ח שרוב הראשונים הסכימו איתו להלכה, השו"ע הבין שהר"ח אסר הנחה על גבי גחלים והרמ"א הבין שהר"ח אסר דווקא הטמנה על גבי גחלים, ושם הבאנו מקורות בראשונים שביארו כשני הצדדים).
  2. מטעם זה אסר השש"כ (פרק א) להטמין על גבי פלטה משום שהפלטה ממשיכה להתחמם בשונה מקרקע שהולכת ומצטננת (שני הטעמים מוזכרים בראשונים, רבינו ברוך סבר להתיר רק משום שהקרקע מצטננת, והתוספות סבר להתיר משום שאי אפשר להטמין בה).

  3. המשנ"ב כותב (בסימן רנג, ס"ק סט) שאם משאיר מלמעלה פתוח- אין זו הטמנה. ומצד שני כתב אצלנו (ס"ק מג) שחול שאינו עד חציו אינו נחשב הטמנה. ויש לבאר שדבריו מוסבים על ר"ת בספר הישר שאין הטמנה עד שיכסה את כל הסיר או רובו. ויש לעיין האם המשנ"ב פסק כך או כמשמעות דברי הרא"ש והטור שצריך שיהיה מכוסה מכל הצדדים ממש. והאחרונים הכריעו שרק אם מכוסה לגמרי מכל הצדדים נחשב להטמנה (אג"מ או"ח ד, ע"ד, בישול, ד. שש"כ א, עז).