פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רס א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:07, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רס א


סעיף א | מצות הרחיצה[עריכה]

הגמרא מתארת (כה:) שרבי יהודה ברבי אלעאי היה רוחץ גופו בע"ש במים חמים ויושב עם ציצית תכלת ופניו דומות למלאך ה'.

הראשונים כותבים שיש מצווה להתכונן לשבת:

מרדכי, שבלי הלקט, אור זרוע[1] ☜ ושו"ע: מצווה לחוף ראשו בערב שבת[2].

טור ☜ ושו"ע : מצווה לרחוץ כל גופו ואם אי אפשר לו ירחץ פניו ידיו ורגליו בחמים.

כלבו ☜ ושו"ע: צריך להזהר בתגלחת הצפרניים בכל ערב שבת. (שו"ע: 'מצווה לגלח הצפרנים בערב שבת' (ועיין לקמן)).

הגהות מרדכי: מצווה שירחץ גופו וילבש מיד בגדי שבת. אבל ביום חמישי אין זה כבוד השבת אלא אם אי אפשר ביום שישי. (והביא דבריו במשנ"ב).

אור זרוע ☜ ורמ"א: מצווה על מי שמגודל שער שיגלח שערו בע"ש.

  1. מצווה לרחוץ אבל המונע אינו נענש (משנ"ב).

  2. אם מתקלח לפני ערב שבת אין זה כבוד שבת כי לא ניכר שעושה לכבוד השבת, אבל אם אי אפשר אלא בחמישי, יעשה כן כי כמה שקרוב הדבר יותר לשבת כך עדיף, וכן הדין לענין תספורת (משנ"ב).

  3. צריך להזהר שלא יבוא לידי חילול שבת בגלל הרחיצה. ואם אין לו זמן יסתפק בפניו וידיו (משנ"ב).

  4. בימינו לא נוהגים לרחוץ הרגלים (כשרוחץ בנפרד) כי לא הולכים יחפים (משנ"ב).

  5. המצווה לרחוץ היא במים חמים (משנ"ב).

סדר נטילת הצפרנים

☜ רמ"א (בשם האבודרהם): לא יטול צפרניו כסדרם, אלא דבהג"א בשמאל, ובדאג"ה בימין.

⤶ מהר"ם והאר"י ז"ל לא היו מקפידים בזה.

☜ לכתחילה יש להזהר (מג"א).

א. דיני גזיזת צפרניים:

  1. מקפידים שלא ליטול צפרניים בחמישי כיוון שהן מתחילות לצמוח שלושה ימים אחרי הגזיזה, ואין זה תיקון לשבת שיתחילו שוב בשבת (משנ"ב).

  2. לא יקצוץ צפרני ידיו ורגליו ביום אחד (מגיד מישרים במג"א), ויטול רגליו בחמישי וידיו בשישי ובשאר הימים לא יקצוץ (מג"א).

  3. השורפן חסיד, הקוברן צדיק, הזורקן רשע, שמא תעבור אשה מעוברת ותפיל. ואם כן בבית המדרש או בבית מרחץ של גברים מותר לזרוק. הגמרא אומרת שמזיקות רק במקומם ולכן אם נפלו בבית שיש בו נשים יכבד אותו מקום וכך יזוזו ממקומם (פרישה). ויש אומרים שצריך להוציאן מאותו חדר (אליה רבה).

  4. יש ליטול ידיים אחר הנטילה (סימן ד').

  5. יש מקומות שלא נוטלים צפרניים בראש חודש אפילו אם חל בערב שבת, כי כן ציווה רבי יהודה החסיד (מג"א).

  1. במים קרים לא יצא ידי חובת המצווה. ובמים פושרים או אם רחץ במים קרים והתחמם כנגד המדורה - יש להסתפק אם יצא (ביה"ל).


הערות שוליים[עריכה]

  1. והוסיף שמקבל שכר אם עושה אבל לא נענש אם אינו רוחץ.
  2. בב"ח כתב: בחמין. ובביה"ל העיר שלא הוזכר זה בפוסקים אלא בכל דבר שמועיל לראש אפשר.