פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רס ב

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:07, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רס ב


סעיף ב | עשרתם ערבתם הדליקו את הנר[עריכה]

המשנה אומרת (לד.) שצריך אדם לשאול בביתו בע"ש עם חשיכה: עשרתם? ערבתם? ולומר (בנחת) הדליקו את הנר (על פי הגמרא).

טור בשם מהר"ם: אין צורך לומר עשרתם כיוון שלא מעשרים בימינו' אלא שואל אם הפרישו חלה[1]. וגם ערבתם המהר"ם לא שאל כי הוא היה מערב בעצמו.

☜ השו"ע פוסק את דברי הגמרא ומוסיף שישאל אף על הפרשת חלה.

רמ"א: במקום שלא מעשרים לא ישאל על מעשר.

  1. צריך לשאול סמוך לבין השמשות בעוד שודאי יום ושיהיה עוד שהות להוסיף מחול על הקודש (וישאל אז, שלא יפשעו לומר שיש עוד זמן) (משנ"ב).

  2. בימינו לא שואלים על הפרשת חלה (אבל בערב פסח צריך לשאול) (משנ"ב[2]).

  3. צריך להזהיר גם שיפסיקו בני ביתו מלעשות מלאכה, ואם לא נמצא בבית המדרש אז, ישלח שליח להזהירם (משנ"ב).




הערות שוליים[עריכה]

  1. כשחיו בחו"ל. וקצת נראה שבארץ ישראל, שמעשרים יש טעם לשאול (וכך מדויק מהרמ"א). אך בימינו לכאורה אין טעם לשאול שכן הירקות והפירות מגיעים מעושרים (מהשוק הסיטונאי), ורק מי שיש לו גידול עצמאי יש לו לשאול.
  2. משום שבחו"ל אפשר לתקן גם בשבת את החלה, אם ישייר מעט ממנה ואותה יפריש במוצאי שבת (כנסת יחזקאל).