פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסח י
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י | בית חתנים ואבלים[עריכה]
ריב"ש, מהרי"א בשם ספר המנהגות ☜ ושו"ע: לא אומרים מעין שבע בבית חתנים ואבלים, כיוון שלא שייך הטעם של מזיקין[1].
⤶ כל שכן אם עושים מניין בבית שאינו קבוע, אבל אם יש איזו קביעות ויש ספר תורה אצלם, יאמרו[2] (משנ"ב).
אם רוצים לאמרו בבית חתנים או אבלים:
◄ למג"א בשם הרדב"ז: יכולים.
◄ לפרי מגדים: יש לאסור משום ברכה לבטלה (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ וזה לשון הריב"ש (סימן מ): לפי שמתחלה לא נתקנה אלא בבית הכנסת שהיו הכל באין שם ושהיתה בשדה במקום סכנת מזיקין מה שאין כן בבית חתנים ואבלים'.
- ↑ אך אם יש רק קביעות, לא יאמרו מפני חיסרון ספר התורה. והאגרות משה (או"ח ד, סט) כתב שהתנאי של ספר תורה אינו מובן. וכתב לסמוך על המג"א שהתיר לומר בבית חתנים בכל מקרה, שיאמרו בכל מקום שיש בו קביעות אף ללא ס"ת. ונראה שאף ניתן לצרף דעת המקובלים שכתבו לומר בכל מקרה, אף שלא בבית כנסת. ובפינה"ל (שבת ה, יג בהערה) סמך על זה במקומות של מניינים קבועים. ובחזו"ע [ח"א עמ' שעג-שפ] האריך שאין לזוז מפסק השו"ע (ואין לומר אלא בבית כנסת קבוע). לגבי ירושלים, כתב בהר צבי (או"ח קנב) שבכל מקום שיש מניין קבוע יאמרו. וכ"כ בילקו"י (רסז, כ).