פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסח

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:12, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רסח


סעיף יג | פטור על ידי מעין שבע[עריכה]

רב משה גאון: יחיד שלא אמר 'אתה קדשת' יכול להפטר מש"ץ בברכת מעין שבע.

⤶ רב נטרונאי גאון: אפילו אם לא התפלל כלל יכול להפטר על ידי הש"ץ[1].

☜ כך פוסק שו"ע.

טור: לא יכול להפטר במעין שבע[2].

  1. טוב יותר שיאמר מילה במילה עם הש"ץ[3]. ואם כבר אמר הש"ץ, יחזור היחיד ויתפלל את כל התפילה ולא יאמר מעין שבע (משנ"ב).
  2. אם נזכר שטעה לפני שהתחיל הש"ץ, עדיף שיתפלל לבדו שוב כי יש חולקים בזה (משנ"ב).
  3. גם אם שכח משיב הרוח ומוריד הגשם יכול להפטר בשמיעת ברכת מין שבע (ביה"ל[4]).
  4. שבת שחל בה יו"ט, לא יוצא חובה בברכת מעין שבע כי לא מזכירים במעין שבע את יו"ט[5]* (ביה"ל).




הערות שוליים[עריכה]

  1. טעמם: מפני שתפילת ערבית רשות, הקלו בה (סמ"ג וב"י).
  2. כיוון שלהלכה אם לא הזכיר של שבת בתפילה חוזר (כדברי רב עמרם גאון) ודאי שלא יוצא בתפילת הש"ץ. ועוד שהש"ץ לא אומר ממש את כל התפילה ואיך יצא בו ידי חובה! ואם לא התפלל כלל איך יצא בזה, הרי לא קיי"ל כרבן גמליאל שש"ץ פוטר את היחיד בכל השנה, אלא רק בר"ה ויו"כ!
  3. מדברי המשנ"ב משמע שאומר גם את חתימת הברכה יחד עם הש"ץ. ובלוית חן (סימן ח) חלק ופסק שלא יאמר את הברכה משום שזו ברכה שנתקנה לש"ץ ולא ליחיד.
  4. והיינו למנהג חוץ לארץ שלא היו מזכירים מוריד הטל.
  5. * יש לדון אם שכח לומר יעלה ויבוא בתפילה. מצד אחד לא מזכירים עניינו במעין שבע כמו דין יו"ט, ומצד שני לא גרע מאם לא התפלל כלל, וכמו דין הזכרת גשמים. ואולי אפשר שהדבר תלוי בטעם למה לא חוזרים על גשמים, אפשר שהטעם הוא מפני שבנוסח הברכה לא צריך לומר גשמים ויוצא בזה למרות שלא מזכירים בה גשמים. ומצד שני אפשר שיוצא בגלל שמזכירים את עניין הגשמים ב'מחיה מתים במאמרו' (בשו"ת חבלים בנעימים (חלק ב) הביא את שתי האפשרויות). והנה לפי הטעם הראשון יש לומר שיוצא גם 'ביעלה ויבוא' שהרי כך נוסח הברכה. ולפי הטעם השני יש לומר שלא יוצא 'ביעלה ויבוא' כי את זה לא מזכירים בתפילה כלל. וצ"ע.