פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעז ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | סגירת ופתיחת דלת מול מדורה[עריכה]
הגמרא אומרת (שם) שמותר לפתוח דלת מול מדורה, ואביי היה מקלל את מי שהיה פותח. ולמסקנה אפילו כשיש רק רוח מצויה בחוץ אסור, כי נמצא שמבעיר את האש במדורה בפסיק רישיה.
רי"ף, רא"ש, רמב"ם ותוספות: הלכה כאביי שצריך להזהר שלא לפתוח את הדלת מול מדורה. והני מילי כשהמדורה קרובה קצת אל הדלת (תוספות).
תוספות וטור: אין איסור לסגור את הדלת מול מדורה ואין בזה משום מכבה (שהרוח הייתה מבעירה את האש. ומותר כיוון שאינו עושה כלום אלא רק עוצר את הרוח (משנ"ב)).
☜ שו"ע: אסור לפתוח דלת מול מדורה כשהיא קרובה אל הדלת, אפילו יש רק רוח מצויה (גזירה אטו רוח שאינה מצויה. (משנ"ב)). ומותר לסגור את הדלת, ואין בזה משום מכבה.
⤶ אם אין רוח כלל מותר לפתוח את הדלת (מג"א[1]). ואם עושה על ידי הזזת הדלת רוח מצויה, משמע מהר"ן שאסור.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בשונה מנר שאסור, כיוון שבמדורה מותר מעיקר הדין, ורק משום גזירה אטו רוח שאינה מצויה אסרו, ולכן אם אין רוח כלל - אין איסור.