ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רעט ב

סעיף ב | טלטול נר לצורך גופו ומקומו[עריכה]

◄ מרדכי, אגור בשם הרי"ד: מותר לטלטל נר שדלק בבין השמשות לצורך גופו ומקומו.

◄ רמב"ם, רא"ש, רי"ו והגהות אשר"י: אסור לטלטל נר שדלק בבין השמשות אפילו לצורך גופו ומקומו. (הסברא: כיוון שבבין השמשות היה אסור לטלטלו כלל שהרי אז דלק הנר, אז גם לאחר שכבה הנר נשאר דינו כבתחילה).

☜ כך פוסק שו"ע.

1. בסימן שט, ד הובאו שתי דעות מהי הקצאה. האם לבין השמשות או לכל השבת. דעת התרומה שרק אם הקצה לכל השבת נחשב להקצאה, ודעת רש"י שגם הקצאה לבין השמשות שמה הקצאה. נר הדולק עתיד להכבות ואם כך לתרומה אין בו כלל הקצאה, ואם כך יהיה מותר לטלטלו לאחר שיכבה. כך כותב הט"ז^[1]. אמנם התוספות שבת והפרי מגדים חלקו עליו וסברו שגם התרומה יודה לאסור (ביה"ל^[2]).

❖ גרף של רעי בנר שדלק

◄ י"א במרדכי: מותר לטלטל נר שדלק משום מיאוסו, דהוי כגרף של רעי.

◄ מרדכי: אסור לטלטלו, חוץ ממי שהוא אסטניס ואנינה דעתו. והמחמיר לא הפסיד.

☜ רמ"א: יש מי שמתיר באיסטניס והמחמיר לא הפסיד (צ"ל והמחמיר יחמיר והמקל לא הפסיד (אחרונים)).

⤶ ב"ח ומג"א: גם מי שאינו אסטניס ואומר שמאוס עליו מותר, (ומשמע שהב"ח הקל רק בחרס או עץ ולא במתכת). ודרך החיים החמיר (להתיר רק באיסטניס כדעת הרמ"א).

1. גם המתיר לא התיר אלא אם הנר נמצא במקום ישיבתו של האדם, אבל אם הוא במקום אחר לכו"ע אסור (אחרונים).

[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]