פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעט ד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רעט ד

סעיף ד | טלטול נר על ידי תנאי[עריכה]

הקדמה

תנאי על בסיס לדבר האסור אינו מועיל בדרך כלל. אלא שבסיס לנר שונה כיוון שהנר עשוי להכבות במשך השבת. לכן אם אדם מתנה ואומר שהוא לא מקצה דעת מהנר לאחר שיכבה, נחלקו הראשונים האם תנאי מועיל לטלטלו אחר שיכבה או לא (אחרונים).

◄ רמב"ן, רשב"א, רא"ה, ר"ן, רשב"ץ: מותר לטלטל נר אם התנה עליו מערב שבת שלא מקצה דעתו ממנו אחר שיכבה^[1].

☜ כך פוסק שו"ע.

◄ תוספות, רי"ו, הגהות אשר"י וכלבו: אין תנאי מועיל בזה (שהרי על כרחו בבין השמשות הנר היה מוקצה מהאדם^[2]).

☜ כך פוסק רמ"א. והוסיף שאפשר לטלטלו על ידי גוי, ואין בזה איסור אמירה לגוי כיוון שנהגו כך נחשב כאילו התנה על כך מראש (כלומר, שסמך על השיטה הראשונה בצירוף אמירה לגוי^[3] (משנ"ב)).

⤶ על ידי גוי מותר אפילו בשביל שלא יגנב, ולא רק לצורך גופו ומקומו (משנ"ב).

א. אם הדליק נר כדי שלא יכבה כל היום (יורצייט וכדומה) אפשר שאסור לטלטלו אפילו על ידי גוי, אבל לצורך גופו ומקומו מותר (משנ"ב).

הערות שוליים[עריכה]